לא בטוח אם לזה התכוונת אבל כמה טיפים שלי
הגעת לעיר כלשהי ולא הזמנת מראש מקום לישון בו - פנה למרכז התיירות בתחנת הרכבת. יש להם לרוב רשימות מצוינות של מקומות, והם יכולים לעזור לך בהכוונה ובהזמנה.
לחלופין, ואם אתה לא ממש בררן לגבי נוחות השינה - חפש אינטרנט קפה/מנגה קפה. מעבר לשתיה קרה וחמה (ולפעמים גם גלידה) חינם, להרים של מנגה שלא תוכל לקרוא גם אם תעבור לגור שם עד לפנסיה, למקלחות בתשלום, ולחוויה התרבותית - אתה מקבל תא קטן עם מזרן ומחשב/טלויזיה, לרוב במחיר נמוך בהרבה מזה של מלון ולעיתים קרובות אף במיקום מעולה.
אם אתה צריך להחליף רכבות בתחנות הרכבת הגדולות ובמיוחד בטוקיו, ואתה לא דובר יפנית רהוטה, אצן מקצועי או למדת בע"פ את כל התכניות של הבניין - וודא כי ההפרש בין זמן ההגעה של הרכבת שאתה יורד ממנה וזו שאתה עולה עליה הוא לפחות 20 דקות.
אם אתה יודע אפילו קצת יפנית - נסה להשתמש בה בשיחה - אנשים יהיו הרבה פחות ביישניים מאשר אם תפנה אליהם רק באנגלית.
אם אתה יודע יותר מקצת יפנית - דבר עם אנשים, במסעדות קטנות, בתור למקומות, בתחנות האוטובוס וכו' - למרות שיפנים יכולים להיות ביישניים, הרבה מהם יישמחו לדבר עם זרים שיודעים יפנית. זו לא רק דרך מגניבה להכיר אנשים חדשים אלא גם לגלות דברים שלא מתפרסמים במדריכי הטיולים.
אם אתה לא יודע בכלל יפנית, ואתה מתכוון לצאת מטוקיו - בהצלחה. P:
במסעדות - לא נותנים טיפים, החשבון מוגש לך עם המנה ומשלמים ביציאה.
במסעדות משפחתיות תמיד חפש את הזמזמם שקורא למלצרים. אם לא תלחץ עליו אתה יכול לשבת במקום עד שהטיול שלך ייגמר ואף מלצר לא ייגש אליך.
ספסלים כמעט ולא קיימים ברחובות עצמם. אם התעייפת מהליכה ארוכה ברחבי העיר ולא בא לך לשבת בבית קפה - חפש פארק או מקדש.
במקומות רבים ישנו סימון ברמזורים להולכי הרגל על הזמן שנותר עד שהרמזור יתחלף לירוק/אדום - שים לב לזה, זה לא הכרחי אבל נחמד.
בכל תחנת רכבת יש לוקרים בתשלום לתיקים - זוהי המצאה שראויה לזכות פעמיים בפרס נובל לשלום - נצלו אותה, ולא תצטרכו להסחב עם יותר מדי תיקים.
לא משנה אם זה מטרופולין סוער או כפר נידח עם שלושה דייגים וחתול מת - אם זה ישוב יפני יש שם קראוקה. אז אם נקלעת למקום נידח, ואתה מחפש תעסוקה בשעות הערב - שווה בדיקה.
שילוט רחוב וסימון בתים הוא לא אחד הקטעים החזקים במחוזותיהם - אם אתם צריכים למצוא כתובת ספציפית יש שתי אפשרויות טובות - ה"קובן" המקומי, או סוכן הנדל"ן המקומי.
אם אתם מתכוונים לראות סרט, שימו לב כי בבתי קולנוע (לפחות בכמה שאני הייתי בהם) יש תעריף שונה לשעות שונות - אם אתם גמישים תוכלו לחסוך כמה יינים, כמו כן, בשעות היותר זולות יש פחות אנשים ויותר חופש בבחירת מקום ישיבה.
וכמה הערות אחרונות על צמחונות:
1) מבחינה קולינרית, יפן היא לא מקום כיף לצמחונים. רוב המסעדות מגישות רק מנות שיש בהן בשר/דגים או רכיבים שמורכבים מהם.
2) לכן הסופרמרקט הוא ידידו (עם כי ידיד בוגדני) של הצמחוני ביפן. בין אם מדובר בקומביני הקטנים או במקומות הגדולים - יש שם לחם, ירקות, גבינות וכו'. אפשר לקנות מצרכים ולבשל או לחלופין להרכיב סנוויץ' במקום.
3) אבל... גם במנות תמימות לכאורה יכולים להיות רכיבים בעייתיים - לחם למשל מכיל לעיתים שומן חזיר - לכן שווה לבדוק / או לבקש ממישהו שיודע יפנית לבדוק את רשימת הרכיבים.
4) בכל הקשור במסעדות זה עוד יותר בעייתי, כאמור. ברוב המסעדות המגישות אוכל יפני אין תקווה. לרוב במסעדות "מערביות." ניתן למצוא מנות ללא בשר כמו פיצה. זה באסה כי אתה לא בא ליפן כדי לאכול פיצה, אבל זה המצב. במסעדות קטנות במיוחד, ניתן לפעמים לבקש מהצוות מנה שמוכנת במיוחד ללא בשר - אבל צריך לדעת להסביר טוב טוב ולרוב ביפנית למה אתה מתכוון - אחרת תמצא שהם לא הבינו שזה כולל חזיר/שרימפס/ציר דגים וכו'.
5) ישנן מסעדות בודדות שמכילות במוצהר מנות יפניות צמחוניות - אבל הן נדירות, ולרוב חבויות בפינות אפלוליות או יקרות מאוד. שווה לעשות תחקיר טוב לגבי המחירים והמקום המדויק לפני שיוצאים לאחת מהן.
לא חזרתי אליה שנית.
