Escherichia Coli
New member
עכברים ללא חת
אוקיי, הנה דומה למחקר[1] מגניב שנתקלתי בו לאחרונה (קרדיט מלא לשלי באטס בRetrospectacle, שם גם יש פירוט יותר טכני למעוניינים) בניסוי השתיקו גנים מסוימים בעכברים המבטאים רצפטורים אולפקטוריים (של חוש הריח) מסוימים. מה שמעניין לגבי הרצפטורים האלה הוא לא שהם גורמים לעכברים לא להריח ריחות מסוימים - אלא שהם מונעים מהם מלפחד מריחות אלה אינטואיטיבית מה שעוד יותר מגניב זה שניתן היה לאמן את העכברים המוטנטים ללמוד לפחד מהריחות המסוכנים (במחקר הריח המסוכן היה שתן של חתולים, מה שאותת על "סכנת הטורף" החתולי) המחקר מעניין לכשלעצמו, אבל ההיבט האבולוציוני שלו מעניין (ובטח שבפורום הזה) במיוחד. הנה לכם מערכת הגנה מולדת המאפשרת לעכבר באופן אינטואיטיבי לחוש פחד כאשר הוא בא במגע עם ריחות מסוכנים. זה מעלה המון שאלות אבולוציוניות מעניינות: איך דבר כזה נראה בעולם פרימיטיווי יותר? איזה פרקורסורים היו למערכת שכזו והאם השיתוק של הגנים המקודדים את הרצפטורים האלה מתרחש באופן ספונטני? כמובן, ההיבטים האנושיים גם מעלים שאלות מרתקות - במיוחד בהקשר של "הלוח החלק" - הפחדים העכבריים המדוברים כאן הם אינטואיטיביים ולא נרכשים.. זו ברמה הבסיסית ביותר יכולת קוגנטיבית למציאת סכנות\פתרון בעיות שאינה נרכשת\נלמדת! מעניין איזה עוד יכולות יש לנו שאנחנו חשים באופן אינטואיטיבי - כמו למשל הפחד המולד שלנו מנחשים (ולא, למשל, מעכברים) - אם איני טועה, זה הובא בקומונה של הקוסם (פסיכולוגיה אבולוציונית) - אבל תקנו אותי אם אני טועה. בכל מקרה, Far out -- 1. Kobayakawa et al. Innate versus learned odour processing in the mouse olfactory bulb. Nature. Nov 7. doi:10.1038/nature06281
אוקיי, הנה דומה למחקר[1] מגניב שנתקלתי בו לאחרונה (קרדיט מלא לשלי באטס בRetrospectacle, שם גם יש פירוט יותר טכני למעוניינים) בניסוי השתיקו גנים מסוימים בעכברים המבטאים רצפטורים אולפקטוריים (של חוש הריח) מסוימים. מה שמעניין לגבי הרצפטורים האלה הוא לא שהם גורמים לעכברים לא להריח ריחות מסוימים - אלא שהם מונעים מהם מלפחד מריחות אלה אינטואיטיבית מה שעוד יותר מגניב זה שניתן היה לאמן את העכברים המוטנטים ללמוד לפחד מהריחות המסוכנים (במחקר הריח המסוכן היה שתן של חתולים, מה שאותת על "סכנת הטורף" החתולי) המחקר מעניין לכשלעצמו, אבל ההיבט האבולוציוני שלו מעניין (ובטח שבפורום הזה) במיוחד. הנה לכם מערכת הגנה מולדת המאפשרת לעכבר באופן אינטואיטיבי לחוש פחד כאשר הוא בא במגע עם ריחות מסוכנים. זה מעלה המון שאלות אבולוציוניות מעניינות: איך דבר כזה נראה בעולם פרימיטיווי יותר? איזה פרקורסורים היו למערכת שכזו והאם השיתוק של הגנים המקודדים את הרצפטורים האלה מתרחש באופן ספונטני? כמובן, ההיבטים האנושיים גם מעלים שאלות מרתקות - במיוחד בהקשר של "הלוח החלק" - הפחדים העכבריים המדוברים כאן הם אינטואיטיביים ולא נרכשים.. זו ברמה הבסיסית ביותר יכולת קוגנטיבית למציאת סכנות\פתרון בעיות שאינה נרכשת\נלמדת! מעניין איזה עוד יכולות יש לנו שאנחנו חשים באופן אינטואיטיבי - כמו למשל הפחד המולד שלנו מנחשים (ולא, למשל, מעכברים) - אם איני טועה, זה הובא בקומונה של הקוסם (פסיכולוגיה אבולוציונית) - אבל תקנו אותי אם אני טועה. בכל מקרה, Far out -- 1. Kobayakawa et al. Innate versus learned odour processing in the mouse olfactory bulb. Nature. Nov 7. doi:10.1038/nature06281
