עכשיו אני באמת צריכה אתכם

[אילת 55]

להצטרף לטיפולים

אני ממליצה לך להצטרף לטיפולים של קלינאית התקשורת והמרפאה בעיסוק, לראות על מה הם עובדות ושמות את הדגש. אפשר גם לבקש מהן להגיע להדרכות בבית כדי לתת לך כלים ורעיונות איך לקדם ומה לעשות במשך היום. חשוב מאד לערוך איזה שהוא רישום ומעקב ולהכין מראש שאלות לפני המפגשים איתם. אם זה קשה ולא כל כך מסתדר אפשר אולי בשלב הראשון לקחת מישהי עם קצת ניסיון שתעבור הדרכה צמודה ע"י הצוות הפרא-רפואי ותעבוד עם הילד מס' שעות ביום. זאת כמובן בתנאי שאת יכולה להרשות לעצמך מבחינה כלכלית. כך גם את תוכלי להתפנןת גם לדברים אחרים וגם הי חשוב - להיות אמא!!! בהצלחה

 

[nick hornby]

ממליצה בחום על שיטת האנן

שיטת האנן נבנתה ע"י קלינאית תקשורת קנדית, ונותנת כלי עבודה להורים לעבודה שפתית בבית. הספר הבסיסי תורגם לעברית ונקרא "לשיחה דרושים שניים". הספר לעבודדת עם ילדי PDD לא תורגם וקיים באנגלית. הספרים קלים לקריאה ונותנים דרכי עבודה בבית. צירפתי כמה קטעם באנגלית מהספר באתר שלהם. בהצלחה

 

[1סימה]

ניק תודה אבל...

נכנסתי לשם הרגע בהמלצתך אבל עושה רושם לפי הפעילויות המוצעות כי מדובר בילדים גדולים יותר הבן שלי בן 14 חודש תודה. אשמח אם יהיו לך הצעות נוספות, או דרכים להשתמש בשיטה (אם את מכירה אותה) עם ילד קטן

 

[1סימה]

ספר קריאה שהומלץ.

בעבר מישהו המליץ פה על ספר על טיפול באוטיסטים אני לא זוכרת את שמו קול קורא או משהו...מישהו יכול לכתוב לי את השם?

 

[אמאשלבן]

השמיעי קולך

אולי את מתכוונת לספר "השמיעי קולך" של קתרין מוריס. אכן ספר מרגש ואופטימי, לא רק למי שמאמץ את שיטת ה-ABA. אני מצרפת קטע שמופיע באתר של סטימצקי על הספר: לספרה פורץ הדרך של קת`רין מוריס "השמיעי קולך", מקום מרכזי בהעלאת המודעות לשיטות הטיפול באוטיזם. ספר זה נתן להורים רבים תקווה, והצביע על הדרך שבה יוכלו לעזור לילדיהם. אוטיזם אינו גזר דין מוות ואף לא מאסר עולם, עם טיפול מוקדם ונכון כל ילד יוכל להתקדם ולתפקד טוב יותר. "מי יודע באמת מתי הופיע הסימן הראשון לכך שאן מרי מתחילה לגלוש מאתנו באיטיות לעבר עולמה? האם זה היה במהלך אותה מסיבת יום הולדת? לפניה? ואחריה? אני מניחה שהשאלה הנכונה היא מתי אנחנו שמנו לב לסימן הזה? דברים נוטים להתבהר בדיעבד ולא בזמן שעוברים אותם." היא הייתה ילדה יפהפייה, עם שבריריות מלאת חן. בשנתה הראשונה היא קלטה מילים, חייכה, צחקה, ולמדה ללכת, אבל אז אן-מרי החלה להיות מכונסת בעצמה. כאשר ילדתה הקטנה איבדה את המילים שידעה, בכתה ללא הפסק, והראתה חוסר עניין מוחלט בסובבים אותה, קת`רין מוריס לקחה אותה לרופאים שנתנו לה את האבחון הנורא: אוטיזם. במאמציהם הנואשים להציל את בתם הוריה של אן-מרי צללו לתוך חלום בלהות של תקוות שווא, "נסי מרפא", והאשמות שהם אלה שגרמו את האוטיזם. לבסוף נצלה אן-מרי וניצחה את האוטיזם בעזרת טיפול התנהגותי אינטנסיבי. השמיעי קולד הוא תיאורה המדהים של אם על הדרך בה משפחתה גברה על האוטיזם. זהו ספר בלתי נשכח הכתוב בצורה מרגשת, זורמת ואינפורמטיבית.

 

[1סימה]

תודה לאמא של בן

 

[nick hornby]

בקשר לשיטת האנן

הרעיון הוא לא הגיל אלא הרמה השפתית. מלמדים כיצד לאתר את הרמה התקשורתית והרמזים התקשורתיים לא רק חלקי מילים אלא מבטים ועידודם ורמזים המראים לנו שהילד פנוי ללמידת שפה ואז מאפשרים למידה מתוך החומרים שיש בבית ודברים שהוא אוהב לפי כמה כללים בסיסיים למשל שהילד מוביל את הפעילות, או שמדברים ברמה שפתית אחת יותר ממה שהילד אומר והכללים הללו יכולים לעזור בלהכין תוכנית עבודה עימו לא מתייחסים שם לגילאים במיוחד כי ילדים בגיל דומה יכולים להיות במקומות שונים מבחינה תקשורתית.

 

[1סימה]

המלצה נהדרת

הספר כבר בידי מאתמול בהמלצתך. אכן יש בו דברים נפלאים? מכירה מישהו שיוכל לעזור לי לבנות תוכנית ע"פ הגישה? חושבת שתוכלי לעזור? (אתם עובדים בשיטה?) אשמח לתשובה.

 

[אוריכאן]

בפורום בבקשה!

שלום, אין לי ידע רב! אני רק עכשיו נכנסתי אל תוך העולם הזה ואני לא מתיימר להיות מישהו שיודע, אלה להיפך, אני יכול להגיד לך שאני לא יודע דבר על העולם החשוך הזה שנקרא אוטיזם. כל מה שאני אגיד הם דעותיי בלבד, אשמח לשתף מתוך הראיה שלי אבל שלא יהיו אי הבנות אני לא איש מקצוע. היית אצל דיצה צחור? היא מומחית בארץ לנושא. חשוב לקבל ממנה דיעתיי.שימי לב להתכתבות שלי עם 77771. אני גם מאד אוהב את הגישה של נונינה1 היא כתבה מכתב בשם "ההתחלה שלי" שמאד אהבתי. תספרי לי על בנך קצת, איך קוראים לו? איך התזונה שלו? תעני לי על כל השאלות ששאלתי את 77771. אשמח להיות בקשר. אורי

 

[רונית ולגרין]

טיפים

ננסה, למרות שכמובן תכנית אמורה להיות מותאמת ילד, מותאמת יכולות וקשיים. על מנת להתחיל ולבנות תקשורת, או תשומת לב משותפת (מה שנקרא JOINT ATTENTION) הייתי מנסה להתמקם ליד הילד. על השטיח. ופשוט לשבת לידו. ואז לנסות ולעסוק באיזושהיא פעילות מושכת תשומת לב, אולי גם מרעישה, מבלי לבקש ממנו שום דבר. למשל- להקיש בכפית על סיר או מכסה של סיר. למשל- לזרוק כדור לתוך קופסא. למשל- לדפוק עם פטיש צעצוע על משהו. למשל- להפעיל צעצוע נוסע, או מרעיש למשל- להסיע מכונית ואז להפיל אותה כאשר רואים שהילד מגניב מבט, לא תמיד אלי, אלא על מה שאני עושה, מניחים את המשחק לרגע ומאפשרים לו לקחת אותו. ו-שוב אני בשלי... בשלב מאוחר יותר הייתי מוסיפה איזו קוליות בסיסית כמו- בום, בום, בום, לפעילות שאני עושה, ואיזה קול לסימן ההפסקה- די..... ואז מפסיקה. ושוב.... הרעיון לנסות למצוא משהו תופס עין ואוזן ואטרקטיבי. במקביל ניתן להסיע מכונית ולהשמיע ברר....., או לנענע בובה ולהשמיע א..א.., או להקפיץ סוס ולהשמיע קול. ניתן לשחק בקוקו. הקוקו לא חייב להיות אדם מתחבא. ניתן לקחת מוצץ או בקבוק להסתיר אותו לשניה שתיים, (לא יותר אחרת הילד מאבד עניין) ולהוציא ולומר בקול- קוקו. המשחק חייב להיות מונוטוני, המון חזרות, ולא בהכרח לצפות לתגובה מהר. להיות סבלנים וממוקדים. לפעמים התחושה שיש לנו שבעצם אנחנו מריצים מונולוג, אבל פתאום, כמובן כל ילד בקצב שלו, יש תזוזות, פתאום יש השמעת קול, או מבט, וכל דבר כזה מסומן כמובן כהתקדמות. בדרך כלל לא מתחילים מהפקת מילים. הרבה זמן מתמקדים על קוליות סתמית המלווה פעילות כלשהי. אלו יכולים להיות קולות חיות, או סתם קוליות פשוטה. מתחילים בקוליות לא מורכבת. לא מצרפים הברות שונות אלא אותה הברה חוזרת על עצמה. למשל- BA BA BA, PAPA, BUM, A . אשמח לענות במידה ויש שאלות. כן, יודעת שזה על קצה המזלג. בהצלחה

 

[1סימה]

רונית תודה על הפרוט../images/Emo24.gif