עכשיו כש"יודעים" - מה עכשיו?

זה נורא משתנה

אני מניחה שגם הרבה מאוד הורים שילדיהם חולים זקוקים לטיפול במקביל כי זהו מצב לא פשוט ויש הרבה מאוד דברים שאני הייתי משנה בביתי - וזה אחד מהדברים שצורמים לי בטיפול. העובדה שהוא לא משפחתי והטיפול פחות או יותא אמור ללמד אותי לקבל את אבא שלי כמו שהוא עם כל הבעיות שהוא עשה לי בחיים, שזה בעצם לא פותר את הבעיה האמיתית שהייתה לי (אבא זו רק דוגמא אחת מיני רבות) אלא פותר את הסימפטום - אנורקסיה/בולמיה ודומותיהן.... אתן מבינות למה התכוונתי?
 

rolan

New member
אני הבנתי

רק לא יודעת לומר לך איך ומה לעשות... הכי פשוט (לכאורה) זה לשבת ולדבר איתם, אך זה לא אפשרי לפי דברייך. לא יודעת מה עם להכנס לכאן ולקבל קצת טפיחות בפנים, אולי יפתח להם ערוצי חשיבה חדשים... עם כל זה, אני עדיין חושבת שהתמסרות לטיפול טוב ויסודי יכול לעזור לך לפתח שרירים משל עצמך להתמודדות. כי ההתמודדות בחיים שלך מתרכזת כרגע במה שקורה בבית, אולם, מהר מאוד היא תעבור לחיים במעגלים נוספים ואת שברירית ועדינה... קחי את הטיפול המוצע לך ונוס, את צריכה להתחסן וללמוד להתמודד עם הרבה מאוד מצבים. את תצליחי
 
גם אני עברתי טיפול פרטי

בלי המשפחה (שסירבה לטיפול), ואני מציעה לך כמה שיותר לדבר ולבקש. כלומר, לקחת את כל הגילויים שאת מגלה בטיפול, על עצמך, על הגבולות שלך, על מה מזיק לך ומה לא - ולהתחיל ליישם אותם במשפחה. להגיד: זה לא טוב לי, אני מבקשת שלא תגידו/תעשו כך.
 

rolan

New member
איזה יופי

להבונת... זה הנוסח שחיפשתי לא יכולתי לכתוב את זה...
 

oehhe

New member
ואני דוגל בגישה ההוליסטית

לדעתי ה"א היא מחלה משפחתית או סביבתית ויש לטפל בה על ידי טיפול בסביבה. נדמה לי שחלק גדול מהסיבות להתפרצות המחלה קשורות לדרך שהנערה רואה את עצמה בעיני הסובבים אותה ומחשש שהיא מאכזבת את הקרובים לה. במקרה שכזה חייבים הקרובים לה לשתף פעולה ולהיות חלק מהריפוי. אני לא מאמין שנערה יחידה על אי בודד בלב האוקינוס תלקה בה"א. oehhe A lefthanded octopus
 
כן. אני מחזיקה בדיעה דומה.

ובגלל זה ניסיתי לשאול כאן, אילו פעולות יכולות להיקרא שיתוף פעולה? אילו מילים משנים בלקסיקון או התנהגות שגילינו שהיא מזיקה או מגע/חוסר מגע ...
 
למעלה