קושי לקבל מחמאות,קושי לקבל עלבונות
שתי הצדדים של אותה מטבע אצלי.לא זוכר דברים מדוייקים,משפטים מדוייקים, אבל מאז ומתמיד היה לי קושי להתמודד עם השניים.זה קצת מפתיע,כי בדר"כ מה הבעיה להתמודד עם מחמאות? ומי לא רוצה אותם?אז מסתבר שיש כאלו,כמוני, שלא ידעו איך להתמודד עם מחמאות. פעם זה ממש היה קיצוני-שהיו נותנים לי מחמאה חשבתי שזה לא מגיע לי והייתי אפילו חושב "מה עשיתי רע(!) שזה הגיע לי?...".בזמן האחרון,שאני מקבל בו לא מעט מחמאות שונות,זה עדיין קשה לי אבל לא בבחינת "מה עשיתי?" אלא מכך שקשה לי להעריך את עצמי כפי שאחרים מעריכים(אפרופו האנקדוטה שכתבתי בשרשור של שירקוש),וזה משהו שקשור ישירות כמובן להערכה הצמית שעדיין לא ממש חזקה אצלי,אבל בהחלט במגמת שיפור(אחרים יגידו-שיפור עצום ודרמטי,ואני אגיד שיפור קל מדורג וחלקי,שזה עוד קושי בראייה העצמית שלך לעומת זאת מבחוץ). ובקשר לעלבונות,גם פה יש שיפור אבל לא מלא,ורק לפני כמה שבועות שוב נכנסתי למעגל הביקורת העצמית בעקבות משהו שקרא לי,משהו שנאמר אליי, שתפסתי אותו כמשהו אישי למרות המודעות שלא מדובר במשהו כזה,אלא במשהו שמעיד על המבקר יותר מאשר על המבוקר.זה שיצאתי מזה אחרי זמן קצר יחסית מוכיח שמודעות לעניין היא שלב מאוד חשוב בדרך להתמודדות אמיתית עם עלבונות מצד אחרים,או דברים שנאמרים לך בצורה מסויימת,לא בהכרח שלילית אבל ככה היא נראית לך...
