על בדסמ וטראומות עבר

[A לוןA]

אני סתם שאלה

את חוקרת למה את נמשכת דווקא לגלידה וניל ולא לגלידה שוקולד?
את חוקרת למה דווקא בלט מעניין אותך והתעמלות אומנותית פחות?
את חוקרת למה את מחבבת להירדם על צד שמאל ולא על צד ימין?
&nbsp
יש לאנשים מליון העדפות וטעמים שאף אחד לא חוקר
ופתאום כשזה מגיע לבדסמ כולם מאוד מעוניינים לדעת למה זה קשור ולמה דווקא
אגב, גם על הומוסקסואליות הסברה הרווחת בשנות ה-50 היתה שהם חוו טראומה בעברם וכך נהיו הומוסקסואלים.
&nbsp
זו תפיסה מסוכנת מאוד שגורסת שיש התפתחות מינית תקינה (ונילית-הטרוסקסואלית, מן הסתם), וצריך היה אירוע טראומתי כדי שה"עץ" יפסיק לגדול ישר ויתחיל לסטות מהמסלול התקין.
ולמה זה מסוכן?
כי ההיקש הלוגי הבא אומר שאם נזהה ונטפל בטראומה, העץ יתישר וה"סטיה" תתוקן.
והופס, טיפולי המרה
&nbsp
אם זו לא פתולוגיה, אם זה לא מפריע לך בחיי היום יום, אם זה לא משהו אובססיבי- מה יש לחקור*? זה מה שזה וחסל.
&nbsp
*דעתי האישית וכזו שאינה מחייבת אף אחד, מי שרוצה לחפור ולקשור דברים זה לזה- מוזמן.

 

[In your hands]

סתם תשובה (לא ממש)

אני חוקרת את מה שעמוק אצלי
ואכשהו מאפיין את האישיות שלי
אני בכלל חוקרת כל דבר שמרגיש לי שאני מרגישה צורך לחקור כדי לגדול עם עצמילרוב זה מה שמסקרן אותי מגרד בי..
ואני לא אכיר את עצמי אם לא אחקור
ואגלה באיזה צד אני
אם אני מעדיפה
ערגליות תות
או אוכלת מידי פעם ופל לימון
לא מעניין אותי לדעת למה
זה טעים וזהו.

 

[רות בכרך]

בוודאי, תמיד לחקור ועוד לחקור