Thanateros
New member
אינסוף הוא לא פרמטר
כל מצב לא "מאפשר" סידורים חדשים, מכיוון שהמצבים נמצאים בשטף מתמיד לקראת תוצאה מסויימת. מצב הוא בסך הכל הקפאה של רגע בזמן ובחינה של הסידור הפנימי של המערכת. הזמן לא עוצר בכל רגע אינפיניטיסימלי ומחכה שנעשה החלטה או שילך לכיוון אחר. הסידור אליו תשתנה מערכת מסידור קודם הוא תלוי ומוגדר באופן חד ערכי ביחס לסידור הקודם (כלומר, לכל סידור יש תוצאה אחת, לכל תוצאה יש כמה סידורים אפשריים). מן הסתם דטרמיניזם הוא אינסופי, מכיוון שהוא חובק כל, מתחילת היקום (אירוע דטרמיניסטי בעצמו) ועד סופו (התוצר הסופי של התחלתו). החלק המעניין הוא באמצע. מכיוון שאנחנו לא מבינים את מה שאנחנו רואים אנחנו מאמינים בוודו הזה שאנחנו יכולים לשנות משהו. אנחנו לא משנים כלום, גם השינוי שאנו עושים לכאורה הוא רק תוצר של עצם העובדה שאנחנו קיימים, שהיא תוצר של העובדה שהיקום קיים. הכל חלק מהיקום והכל מוכל בו, שום דבר הוא לא חדש או הפתעה. מהבחינה הזו הכל "נקבע מראש", רק שאין לנו שום דרך לצפות את מה שנקבע (למרות שאנחנו יכולים להעריך הערכות גסות, לדוגמא, אם נפיל את הכדור הוא יגיע לקרקע, אם נרביץ למישהו הוא יכעס), כך שמבחינת משתתפים חסרי ידע מספיק המציאות נראית בעינינו כאקראית במקרה הטוב, כמאפשרת בחירה במקרה הרע.
כל מצב לא "מאפשר" סידורים חדשים, מכיוון שהמצבים נמצאים בשטף מתמיד לקראת תוצאה מסויימת. מצב הוא בסך הכל הקפאה של רגע בזמן ובחינה של הסידור הפנימי של המערכת. הזמן לא עוצר בכל רגע אינפיניטיסימלי ומחכה שנעשה החלטה או שילך לכיוון אחר. הסידור אליו תשתנה מערכת מסידור קודם הוא תלוי ומוגדר באופן חד ערכי ביחס לסידור הקודם (כלומר, לכל סידור יש תוצאה אחת, לכל תוצאה יש כמה סידורים אפשריים). מן הסתם דטרמיניזם הוא אינסופי, מכיוון שהוא חובק כל, מתחילת היקום (אירוע דטרמיניסטי בעצמו) ועד סופו (התוצר הסופי של התחלתו). החלק המעניין הוא באמצע. מכיוון שאנחנו לא מבינים את מה שאנחנו רואים אנחנו מאמינים בוודו הזה שאנחנו יכולים לשנות משהו. אנחנו לא משנים כלום, גם השינוי שאנו עושים לכאורה הוא רק תוצר של עצם העובדה שאנחנו קיימים, שהיא תוצר של העובדה שהיקום קיים. הכל חלק מהיקום והכל מוכל בו, שום דבר הוא לא חדש או הפתעה. מהבחינה הזו הכל "נקבע מראש", רק שאין לנו שום דרך לצפות את מה שנקבע (למרות שאנחנו יכולים להעריך הערכות גסות, לדוגמא, אם נפיל את הכדור הוא יגיע לקרקע, אם נרביץ למישהו הוא יכעס), כך שמבחינת משתתפים חסרי ידע מספיק המציאות נראית בעינינו כאקראית במקרה הטוב, כמאפשרת בחירה במקרה הרע.