על הון שקונה שלטון

[baudrate]

מונטסקייה ניסח את העיקרון

שמאפשר לשמור על השומרים. אתה יכול לחפש בגוגל.

 

[דאבל תפוח]

מי ששומרים על השומרים הם העם

(במדינה חופשית)
לכן את הכוח צריך להחזיר לעם, כך שהשלטון ייפחד מהאזרח ולא ההיפך.
לכן גם אני תומך בתנועה שאני תומך בה. בזמן שאחרים חושבים שצריך לעשות דברים אחרת ולכפות ולנצל את הכוח השלטוני בשביל "להגן" על האזרח.

לא מצאתי את העיקרון, אתה מוזמן לתת קישור או לכתוב בקצרה.

 

[baudrate]

הנה כאן

http://en.wikipedia.org/wiki/Montesquieu

מעבר לבחירות מונטסקיה טען שצריך לפזר את הכח וליצור משטר של בלמים ואיזונים (שלוש רשויות).

 

[דאבל תפוח]

לא מצאתי איך שומרים על השומרים

בכל אופן, גם פיזור הכוח לשלושת הרשויות לא גורם לאיזון מלא. מי ישמור על הרשויות האלה?
כמו כן, בעולם המודרני יש יותר משלוש רשויות כך שאפשר לאמר שצריך לחדש כמה דברים.

 

[baudrate]

מונטסקיה יוצא מנקודת הנחה

שאנשים אגואיסטים ודואגים לעצמם. המסקנה שלו, להגביל את הכח על ידי פיזורו.
פיזור הרשויות משמעותו שאין כח מכריע בידי רשות אחת. כך כל רשות שומרת על הרשויות האחרות.
לא צריך מישהו נוסף "מעל". תאמר ארבע רשויות? בסדר, זה עדיין אותו העיקרון.
איזון מלא? אין תעודת ביטוח. אבל זה עדיין טוב יותר מאשר כח המרוכז בידי מעטים.

אני מתפלא שאתה לא מכיר את העיקרון ואת מונטסקייה.

 

[דאבל תפוח]

אני לא מכיר את העקרונות כציטוטים

בתור ליברל קלאסי אני בהחלט בעד ביזור השלטון עד כמה שאפשר והוצאת הכוח מידיו כך שהאזרחים יוכלו לחיות את חייהם בלי שיכפו עליהם דברים. למודל קוראים מינארכיזם.
לפעמים נראה כאילו שאנשים הם אגואיסטים, אך בסופו של דבר האדם הוא חיה חברתית. כמובן שקודם כל דואג לעצמו, אחרי זה למעגל הקרובים אליו ובמידה ואפשר גם עוזר לאחרים. אנשים עשירים תרמו מאות מיליארדי דולרים לאחרים שלא הכירו מעולם.

אתה מוזמן לקרוא על הטייקון רוקפלר ומה הוא עשה. פוסט מצויין.
http://chickenman.radish.co.il/?p=1419

 

[baudrate]

אין סתירה בין

האמירה שהאדם הא חיה חברתית , לאמירה שהאדם הוא אגואיסט. הן הולכות בד בבד.
המסגרת המדינית היא מסגרת חשובה, לא בגלל שהיא טובה אלא בגלל שהיא מאפיינת כמעט כל חברה אנושית.
לעולם אין אנרכיה של ממש, יש העברה של כח ממקום אחד למקום אחר. העברת הכח לטייקונים
בתקווה שהם יתרמו את רכושם לטובת החברה זוהי נאיביות, כך אני מבין את העניין.

 

[דאבל תפוח]

אינני בעד העברת שום כוח לטייקונים

או היזמים.
אני בעד להגן על זכויות הפרט הבסיסיות והקטנת ההרס שלהן על ידי מעורבות ממשלתית.

 

[baudrate]

זכויות הפרט הבסיסיות לא קיימות באוויר

ועצם קיומן על הנייר לא מבטיח קיומן במציאות. המדינה היא הערובה לקיומן.
בשביל שיהיו קיימות זכויות פרט צריכה להיות מדינה עם תהליך פוליטי דמוקרטי ויכולת להתערב.
ברגע שאתה מגמד את המדינה יחליפו אותה בעלי כח אחרים, בלי מחויבות לזכויות הפרט.

 

[דאבל תפוח]

פה בסיס הפירמידה

אני, וכל אחד שמחשיב את עצמו לליברל רואה בזכויות החירות, קניין וחיים כזכויות שלאף אחד אין זכות לקח אותן.
זה הבסיס שעליו כל האידיולוגיה הליברלית עומדת.
המדינה אינה ערובה לקיומן, זכויות אלה לא מכובדות בכלל בהרבה מדינות (כמו ישראל למשל).

המדינה בדרך כלל רומסת את הזכויות האלה, במקום לדאוג שהן יהיו קיימות אצל כל אחד מאזרחיה. כמו כן היא נותנת לחלק מהאזרחים לרמוס את זכויות הפרט של האחרים בנוסף להפקעה של השלטון.

 

[baudrate]

אז איך יכול להיות שהמדינה יכולה להיות

גם הערובה לזכויות אלו, אתה שואל?

תרגיל מחשבתי בשבילך - תאר לעצמך שאין בתי משפט, ואין משטרה.
איך אדם יכול להבטיח את חייו, את שלומו, ואת רכושו מפני מישהו שמתנכל לו?
נניח שקודם כל הוא פועל בעצמו, תחת החוק העתיק של עין תחת עין.
אחר כך יקים חבורה של אנשים, כי מאה אנשים חזקים יותר מאיש אחד.
המנהיגים של המיליציות הללו יהיו האנשים החזקים, הצ'יפים. הכח יהיה שלהם..
והנה בהדרגה נבנית המדינה, תוך מאבק בלתי פוסק, כאשר התחומים של הארגונים הללו הולכים וגדלים
והמנהיגים הופכים למלכים כאשר הם מורישים לילדים וצאצאיהם את תפקיד ההנהגה..
והנה אנחנו חוזרים על ההסטוריה מחדש, ועל תהליכי התהוותן של המדינות.
עד שיום אחד מישהו אומר שהמדינה צריכה להיות של האזרחים , על ידי האזרחים בשביל האזרחים.
או שלא.

המדינה היא רק המסגרת, את התוכן אנחנו ממלאים. ללא המסגרת הזאת אין מה לדבר על זכויות,
כי אין חוק ואין משפט, והזכויות אין להן משמעות. מי שמקיים את הזכויות או מפר אותן הם אנחנו, בני החברה.
אם תהיה חברה ללא בני אדם אז הדילמה הזאת כנראה תיפתר, אבל זה כבר אבסורד.

 

[דאבל תפוח]

אתה מדבר על אנרכיה מוחלטת

אני לא אנרכו-קפיטליסט ולא ממש מתכוון להתעמק בתאוריות שלהם.

המדינה צריכה להיות של האזרחים ועל ידי האזרחים, רק במציאות של ישראל - היא לא. הפוליטיקאים עושים הכל בשביל עצמם או כמה חברים שלהם.
המדינה לא ערובה לזכויות האלה. גם לפני שהיא הוקמה - גניבה היה מעשה אסור. רצח - היה מעשה אסור. התקדמנו והיום לא מתקיימים לרוב על ידי המשפחה המצומצמת אלא במסגרת מדינה (בדרך כלל מדינת לאום).

 

[baudrate]

אז אם מישהו מאיים עליך, למי אתה פונה?

מי ערב לכך שלא יפרצו לדירה שלך, שלא יגנבו את הרכב שלך, שלא יתקפו אותך?
מאיפה הסדר החברתי הזה בא? ככה מהאויר?

 

[דאבל תפוח]

אתה מדבר על מדינה מודרנית

או על התרחיש שרשמת?

במדינה מודרנית, מי ששובר את זכויות הטבעיות השליליות של אנשים אחרים - גופי המדינה שאחראיים על הטיפול באנשים כאלה (מתוקצבים ע"י האזרח) מטפלים בהם.
אף אחד לא ערב לזה, יש עבריינים בכל מקום.

 

[baudrate]

וללא המדינה למי היית פונה?

 

[דאבל תפוח]

באנרכיה טוטאלית

הייתי משלם לחברת אבטחה פרטית שתגן עליי.
במידה ואין חברה כזאת, הייתי קונה נשק ומשתמש בו בשביל להגן על רכושי.

 

[baudrate]

ואם היית פונה לחברת האבטחה ומבקש מהם עזרה

בהגנה על הזכויות ה"טבעיות" שלך, היו מסכימים להגן עליך בחינם?
או שהיו שולחים אותך לחפש את החברים שלך?
כשיש אנרכיה אין טעם לדבר על זכויות.

 

[דאבל תפוח]

למה בחינם, אני אשלם מכספי שיגנו עליי

 

[baudrate]

לכן הדיבור על זכויות טבעיות חסר פשר באנרכיה

זה לא יעזור לך אם יהיו אלו זכויות טבעיות או סתם משהו שאתה חושק בו,
מה שחשוב שיש לך איזה סוג של כוח (כסף, אנשים שעובדים עבורך).
מישהו אחר יכול לשכור שכירי חרב על מנת לגרש אותך מהבית שאתה גר בו.
השאלה היחידה באנרכיה היא למי יש יותר כח.

 

[דאבל תפוח]

אני די בטוח שהכלכלנים האנרכו-קפיטליסטיים

סגרו את הפינות האלה הרבה לפני שחשבת על זה.
בכל אופן, איני מכיר או מתעניין בזרם הזה. זה נראה לי פנטזיה ורודה ולא ישימה.