על החיים ועל המוות

[דוד היחיד]

מנע בנך מההיגיון זה גם של חז"ל

מחשבה דידקתית ברמה של תלמיד פילוסופיה שנה ראשונה , אינה מהווה הוכחה או הפרכה , ההגיון האנושי מוגבל , ואז תגיע לנגלות לנו ולבנינו כדי לאשש את ההיגיון .
ויש נסתרות גם לפי חז"ל , אז למה לא יותר סובלנות ופתיחות למיסטיקה .
דוד

 

[Critical Thinking]

...ובהתיחס לפיסקה שלך

"אני בטוחה שאתה וכל שאר החברים יכולים להשתמש ביכולת הביטוי שלכם לשאלות חקירה מעניינות שיסייעו לכולנו להמשיך לחקור את העולם הנסתר הזה" - אני מבקש לצטט לך את הגדרת המלה "מדע" והקשר בינו לבין המלה "חקירה" בה השתמשת..
"מדע" הוא ידע או התנהלות לצורך רכישת ידע, בדרך של חקירה של הטבע, בהתבסס על עובדות הנלמדות מתצפיות בתופעות טבע ספונטאניות, ומניסויים יזומים, לצורך בחינת השערות וגיבוש הסברים שיעמדו במבחן, לתצפיות ולתוצאות הניסויים.
אשר ל"העולם הנסתר הזה", ובכן, אם היכולת לצפות ב"העולם הנסתר הזה" היא נחלת מיסטיקנים בלבד, והאזרח הפשוט אין לו חלק ונחלה ביכולת לצפות בעצמו ב"העולם הנסתר הזה", אלא חייב להיעזר בתיווכם של מיסטיקנים - אזי תסכימי עימי שאין כלל לנו, לאזרחים הפשוטים, מה לחקור. רק אתם "חוקרים" וכל שמותר לנו לעשות הוא לשכור את שירותיכם כדי ש"תחקרו", לקבל את תוצאות ה"חקירות" שלכם, ולפתוח את הארנק (או בסדר הפוך - ראשית לכל, לפתוח את הארנק, ולשלם, ורק אחר כך לבקש ש"תחקרו", ולבסוף, לקבל את תוצאות ה"חקירה").

אשר לסיפא של הפיסקה האחרונה בהודעתך, "שכן לא כל מה שלא רואים, אינו קיים" - מה פירוש "לא רואים"?
אנו רואים עצמים רק אם הם מאירים או מוארים באור בתחום אורכי גל 700 ננומטר ועד 400 ננומטר. האם את מתכוונת לומר כי אם אצטייד במכשיר ראיה החש באורכי גל ארוכים מ- 700 ננומטר, או קצרים מ- 400 ננומטר, אראה משהו?
ראיה היא תהליך פיסי לחלוטין.
מערכת ראיה כוללת עדשה פיסית לחלוטין, משטח קולטנים פיסיים לחלוטין המוצבים במישור הפוקאלי מאחורי העדשה, ורגישים לפגיעת פוטונים פיסיים לחלוטין, ומערכת המעבירה את הרשמים הפיסיים שנוצרו בקולטנים אל מערכת פיסית לחלוטין לעיבוד תמונה. כל רכיב במערכת הראיה הוא פיסי.
אם האור המגיע אל המערכת אינו נראה לעין עירומה של אדם - המערכת "תתרגם" אותו לתחום הנראה לעין העירומה, בתהליך פיסי הקרוי "הדמיה". כאלה הם, למשל, משקפות לילה צבאיות, או משקפות תרמיות המשמשות חשמלאים לאיתור עומסים או מגעים רופפים במערכות הולכת חשמל.
לפעמים "מערכות הראיה" אינן מבוססות כלל על ראיה ישירה, אלא על "הארת" אוביקט באמצעות רדאר, אולטאסאונד, או תהודה מגנטית, אך מתמשקות עם העינים שלנו באמצעות הדמיה על גבי מסך, ואת ההדמיה ניתן לרשום על אמצעי איחסון מגנטי, ולהשוותה עם הדמיה שנתקבלה בהזדמנות אחרת.
אם רשמים מן "העולם הנסתר הזה" לעולם אינם מחוללים אינטראקציה כלשהי עם מכשיר תצפית פיסי כלשהו - אז אולי דינם כדין החוטים המופלאים מהם ארגו החייטים המופלאים את בגדי המלך החדשים המופלאים...

 

[jb485]

ספר הזוהר

ספר הזוהר הקדוש מלא וגדוש בענין הנ"ל .....ויש את ספר "שער הגלגולים" שכת חיים ויטאל תלמיד האר"י בצפת .....

 

[Critical Thinking]

הזהר ה"קדוש" צץ לפתע פתאום מן האויר הדליל בשנת 1286

בעיר אוילה שבספרד, בידי משה דה-לאון.
איש מגדולי ישראל שלפני 1286 לא איזכר את הזהר בדבריו, במכתביו או בחיבוריו.
איש מגדולי ישראל שאחרי 1286 לא העיד כי ראה את כתב היד המקורי שבידי משה דה לאון. משה דה לאון רק העתיק דפים מכתב היד המקורי, לטענתו, ש"התגלה" ברשותו ומכרם למבקש.
משנפטר לפתע בשנת 1305, בקשו נכבדים יהודים מספרד ומישראל לרכוש את כתב היד המקורי כביכול מאלמנתו, אולם היא לא יכלה לספק את מבוקשם, ואמרה במספר הזדמנויות כי בעלה המנוח כתב הכל יחד עם חבריו, אך יחס את החיבור לרשב"י כנתלה באילן גדול.
מדוע אני מספר לך כל זאת?
האותנטיות של התורה - נשענת, כך נטען, על מה שקרוי "מסורת מסירה". היהדות יודעת לכאורה למנות שרשרת אנושית בלתי נפסקת ובלתי ניתקת של אנשים ספציפיים ממשה רבנו ועד ימינו כ"הוכחה" לאותנטיות התורה.
והנה, הזהר, שהוא חיבור נטול מסורת מסירה שהופיע לפתע בשנת 1286 - בכל זאת נתקדש.
זו, לדעתי, ראיה חזקה מאד לכך שמעשיות מיתולוגיות יכולות לקבל מעמד של "כתבי קודש".
שקע לרגע בהרהורים, וחשוב מה זה אומר...

 

[jb485]

ספר הזוהר

נכתב מפי רבי שמעון בר יוחאי

 

[Critical Thinking]

זה מה שאתה טוען. הענין הוא שלא עולה לטעון.

אף חבור טקסטואלי אינו תלוש ותלוי באויר.
הוא התחבר ע"י אדם שהיה בן תרבות מסוימת, שהיה חבר קהיליה מסוימת, חשב בשפה מסוימת, חי בתקופה מסוימת, אשר בה היה נהוג סגנון הבעה בכתב מסוים, וקים היה ידע מדעי מסוים.

כל האלמנטים המסוימים הללו השאירו עקבות בטקסט, הטביעו בו את חותמם, ונתנים לזהוי.

תחום המחקר הקרוי Textual Criticism מכיל מתודולוגיה לזהוי אלמנטים אלה, ונתוח הטקסט, ובמקרה זה הזהר, יעשה רק בכלים של מחקר מדעי. לא באמצעות אגדות הבל מיתולוגיות.

המחקר המדעי מנתח בטקסט את סגנונות הכתיבה, בטויי שפה, תחביר, מידע מדעי, כולל גאוגרפי, שמצא דרכו לטקסט, מנהגים המתוארים בטקסט, טקסטים שקדמו לטקסט הנחקר, ומגיע למסקנה חד-משמעית:
(1) הארמית בזהר משובשת, והומצאו מלים, פעלים, והטיות פעלים שלא היו מוכרים בארמית שלפני 2000 שנה,
(2) העברית בזהר היא של ימי הביניים,
(3) התחביר בזהר הוא ספרדי,
(4) בזהר שתי מלים זרות ברורות, 'שומרים' (גרדינין, ספרדית) ו'בית-כנסת' (אסנגה, פורטוגזית),
(5) בזהר כ- 30 מנהגים ברורים של ימי הביניים, שלא היו נהוגים בימי רשב"י,
(6) הזהר מאזכר מסורות מאוחרות יותר מימי הרשב"י,
(7) בזהר תאור לא מציאותי של גיאוגרפית ארץ-ישראל, וניכר שמחברו לא ישב בארץ, אלא העתיק את תאורה מספרות תלמודית,
(8) אף אחד מגדולי ישראל אינו מאזכר אותו בחבוריו או במכתביו לפני 1286,
(9) אף אחד מגדולי ישראל לא העיד שראה את כתב היד המקורי אחרי 1286,
(10) אין מסורת מסירה לגבי הזהר,
(11) עדות אשת משה דה-לאון, כפי שנמסרה מפי ר' יצחק דמאן מעכו,

אין לנו אזכור של הזהר, לא במשנה, לא בגמרא, לא בתוספתא, לא ברש"י, לא ברמב"ם, לא ברמב"ן, לא במדרש רבא, לא במדרש תנחומא, לא במשלי שועלים, ולא בשיחת כובסים. אין בכל ים התלמוד ולו אזכור אחד של הזהר, או משפט אחד מתוכו.

איזו ראיות נוספות אתה מחפש?

 

[jb485]

למה לפחד מספר הזוהר?

אתם מוזמנים ללמוד איתני שעור קבוע בכל בוקר 05:00 עד 6:30 . הרמב"ם לא פגש את ספר הזוהר אם היה פוגש היה פותח את כל שערי החכמה. רבי שמעון בר יוחאי כותב שספר הזוהר יתגלה בדורות האחרונים ( בזמננו) ובזות הלימוד בספר הזוהר יצאו בני ישראל מהגלות ( הרוחנית) ברחמים,תבואו ללמוד להתראות.

 

[Critical Thinking]

אינך קורא מה שכתבתי.

מניתי 11 ממצאים בזהר אשר מעידים שאינו פרי עטו של רשב"י או של מישהו מתלמידיו שהסתתרו עימו במערה, ולא נכתב בתקופתם.
הממצאים מכריעים שהזהר הוא חיבור מאוחר בהרבה, ונכתב בימי הביניים, וכנראה מעט לפני "גילויו" ב- 1286.
איש אינו מפחד מן הזהר, וככל שדעתי מסקרנת אותך - הוא קשקוש גמור.
הזהר הוא אך ראיה כי טקסט יכול להתקדש גם בלא מסורת מסירה, והענין הזה פוגע ב"איתנות האותנטיות" של התורה עצמה...

 

[Critical Thinking]

אגב, שאלתי חבר לעבודה, ליטאי, מה הדעה על הזהר.

הוא השיב בביטול שהזהר מלהיב רק חסידים. הליטאים מסתייגים ממנו.
זה מסתדר.
החסידות נולדה כתנועת מחאה במאה ה- 18, נגד ה"עליונות" של הלמדנים, בטענה שגם "פשוטי עם", בעלי מלאכה טרודים במלחמת קיום, שאין להם פנאי ללמוד תורה - נחשבים.
בתחילת דרכה של החסידות - נחשדו בשבתאות, ועל רקע זה נרדפו על ידי "מתנגדים", עד כדי הלשנות לפני הרשויות, ומסירה למלכות.
אימוץ טענות הזהר מעיד על פתאיות.
הזהר נתחבר בתקופה הקשה ביותר ליהדות, מסעי הצלב האחרונים, והפוגרומים, וההתמכרות למיסטיקה נעשה במטרה למצוא רמזים לקץ הזמנים הקשים ולתחילת גאולה.
אנשים פשוט השתגעו מרוב סבל...

 

[kikona126]

נמע מעניין

מקבלים גם בנות?

 

[jb485]

בנות וספר הזוהר

1. בדורות קודמים ויותר שפוים נשים היו עושות סיום על ספר הזוהר כל שנה .לשם שמים ולא בשביל כבוד ופרסום .גם בזמננו טוב וחשוב לקרוא בספר הזוהר

 

[Critical Thinking]

הבלים. הזהר הוא חיבור מיסטי מימי הביניים אשר נולד על רקע

הסבל של הפזורה היהודית באירופה והכמיהה למציאת רמזים לקץ הסבל ולהגעת משיח.

הנה הרצאה קצרה של הרב Wein מן הארגון החרדי Aish HaTorah על המסרים שבזהר...

 

[קרן הירש]

"...ויצרור בצרור החיים את נשמתו, ה' הוא נחלתו..."

JB485 אשמח לשמוע מה התובנות שעולות מספר הזוהר ומשער הגלגולים. אולי שער הגלגולים יהיה עבורי נהיר יותר מהזוהר.

אני אשתף אתכם בחוויה שקרתה לי, הייתי לצערי באיזה לוויה לפני המון שנים של אביה של חברה יקרה, עמדתי במרחק מה מהקבר כאשר הורידו את המנוח לתוך הקבר הפתוח.
אני לא זוכרת מדוע עשיתי זאת אבל שלחתי ידיים קדימה ואיתם שלחתי אור לעבר כל תהליך הקבורה שהתרחשה מולי במרחק מסוים. האור ששלחתי נשלח קדימה בצורה אופקית ועבר את הקבר והמשיך הלאה, וברקע נשמעה תפילת המתפללים שאמרה תפילתה על המנוח.
לפתע, אני לא זוכרת באיזה מילים זה קרה, האור שינה את כיוונו, הוא הגיע לקבר ובצורה חדה של 90 מעלות עלה מעלה, כאילו נפתחו שערי שמיים לקבל את נשמת המנוח. זה היה מחזה מדהים. שלא צפיתי את התרחשותו והראה את עוצמתן של התפילות שאכן מתרחשות ברבדים הרוחניים הגבוהים.

 

[Critical Thinking]

קרן יקרה, שימי לבך למה שאת מספרת לנו.

את מתארת התרחשות אשר אינה אפשרית במציאות (קרן אור המשנה מסלול מבלי להיתקל במראה, או מבלי לעבור דרך תווך עם מקדמי µ ו- ε משתנים קיצונית, או מבלי לנוע במרחב ש"התעקם" בסביבות מאסה גדולה).
להתרחשות זו היה "עד" יחיד, את, למרות שנכחו בזירת האירוע אנשים רבים.
מה אנו אמורים להסיק מתיאורך?!
כספקן, אני חייב לרשום לפני את כל האפשרויות העולות על דעתי (ואני מודע לכך שיתכן כי לא חשבתי על כולן):
(1) בדית מעשיה מתוקה זו במודע,
(2) היה לך "חזיון", פרי תהליכים נוירופסיכואלקטרוכימיים בתחום אשר בין שתי אזניך, אשר לא באמת התרחש מחוץ לגופך,
(3) באמת ניחנת ביכולת פאראנורמלית יחודית (לשלוח קרן אור המשנה מסלולה).

מה את מייעצת לי לבחור?
מה "הנחת העבודה" שלך בנוגע לטיבו של "קהל המטרה" אשר באזניו את משמיעה "חוויות" אלה?

 

[קרן הירש]

דווקא שמתי לב, ובכל זאת..

חחחח... דווקא ממך ציפיתי שתבין..
הכוונה לאור שנתפס בחושים המטאפיזיים כמובן
לגבי קהל המטרה, פתוח למי שמתחבר לתחומי הרוח כמובן..

 

[Critical Thinking]

אל חשש, אני מבין היטב, וזה לא משעשע כלל...

 

[דוד היחיד]

רק לצורך הדיון

אור שמדברים עליו במסורת ומיסטיקנים , הוא לא האור שבנורה ,
הוא לא מוגבל למהירות האור ולא נשבר במנסרות או מופנה בראי .
ולהוכחת קיומו : נסה להיות בחדר ללא אור , ואז תגלה שאתה לא מתרגל לחושך
ורואה , אלא אורך הפנימי מאיר .
פתח לי פתח כקוף המחט , ןתראה .
דוד

 

[Critical Thinking]

כן, לו הייתי מיסטיקן, הייתי מתחמק בדיוק כמוך.

תחילה משמיעים מעשיה תוך שימוש במונח "אור", אך כשמישהו מקשה קושיות בנוגע למה שנטען אודות ה"אור" שבמעשיה, מתחמקים בתירוץ קלוש "זה לא האור שאתה מכיר".
באיזה אור מדובר אפוא?
באור שאי אפשר להקשות קושיות נגדו, כמובן, ואינו ניתן לגילוי במיכשור כלשהו. אלא מה?!...