על הסרט דרדויל

[gl]

על הסרט דרדויל

מאמר : בן אפלק בעקבות הקומיקס, מייקל קיין מצטרף לאוסטין פאוורס, דניס קוויד לג´וליאן מור מרב יודילוביץ´ בן אפלק נמצא בימים אלה במשא ומתן על כיכובו בתפקיד הראשי של הגירסה הקולנועית לספר הקומיקס "Daredevil" של מארבל. את הסרט יכתוב ויביים מארק סטיבן ג´ונסון, כך מפרסם הבוקר ה"הוליווד רפורטר". אפלק יגלם את דמותו של עורך הדין מאט מורדוק שהתעוור במהלך תאונה שכללה משאית שהובילה חומרים רדיואקטיביים. בעקבות התאונה, מורדוק אמנם התעוור אך חושיו האחרים התחדדו והפכו אותו למעין גיבור-על שנלחם בפשע באמצעות כוחותיו החדשים. את הפרויקט יפיקו במשותף גרי פוסטר ("הפריצה") ואבי ארד ממארבל. הפרויקטים הקולנועיים הבאים בהם ישתתף אפלק הם "The Sum Of All Fears" בו ישחק לצידו של מורגן פרימן, ו"Changing Lanes" בו ישחק לצידו של סמואל ל. ג´קסון. לאחרונה אפשר היה לראות אותו על המסך הגדול בשובר הקופות "פרל הארבור" ובסרט "ג´יי ובוב השקט מכים שנית" שמוקרן בפסטיבל חיפה. קיין בתפקיד האיש הרע מייקל קיין נמצא בשלבים מתקדמים של מגעים עם חברת "ניו ליין" על השתתפות בסרט "אוסטין פאוורס 3", אותו יביים ג´יי רואץ´. ההפקה אמורה להתחיל במהלך החודש הבא והסרט מתוכנן לצאת לאקרנים ב-26 ביולי 2002. את התסריט כתבו במשותף מייק מאיירס ומייקל מקולרס והוא מגולל את המשך הרפתקאותיו של מרגל-העל משנות ה-60 ואויובו בלב ובנפש ד"ר איוול, שאת שניהם מגלם מאיירס. למרות שהתסריט חשאי ביותר, נראה שקיין יגלם את דמותו של קפטיין הנדריקס, מומחה לביטחון של הצי המלכותי. ככל הנראה מאיירס עצמו יגלם גם את גולדממבר הרשע ואת דמותו של פאט באסטרד, תפקיד שגילם גם בסרט השני בסדרה. הסרטים האחרונים בו נראה קיין על המסך היו "עט הסקנדל" ו"איזו מין שוטרת". הפרויקטים הבאים שלו הם: "The Quiet American" על-פי ספרו של גראהם גרין, "Last Orders" לצידם של בוב הוסקינס והלן מירן ו"Quicksand" לצידו של מייקל קיטון. דניס קוויד בוגד עם גבר דניס קוויד ודניס הייסברט נמצאים בשלבים אחרונים של מו"מ לגבי השתתפות בסרט חדש לצידה של ג´וליאן מור. את הסרט "Far From Heaven" כתב ויביים טוד היינס שביים בעבר את "ולווט גולדמיין" ואת ג´וליאן מור בסרט "Safe". ההפקה תחל בשבוע הבא בניו-ג´רזי, ארה"ב. עלילת הסרט מתרחשת בעיירת פרברים בארה"ב בשנת 1957, שהאיזון הדק בין תושביה השלווים מתערער לאחר שאישה מתושבות המקום תוספת את בעלה שוכב עם גבר. הבעל נשלח לטיפול פסיכולוגי ובמקביל האישה מחפשת נחמה אצל גנן שחור. את הפרויקט יפיקו סטיבן סודרברג וג´ורג´ קלוני. קווייד שיחק לאחרונה בסרט "ארוחה עם חברים" ועומד להתחיל את העבודה על "The Rookie". בעבר כיכב ב"טראפיק", "תדר גבוה" ו"יום ראשון הגדול" של אוליבר סטון. (04.10.01 , 12:35) GREEN LANTERN כתבכם בשטח , YNET

 

[gl]

וזה מוקדש לנאק

ומי ישמור על השומרים? יצירת הקומיקס "ווטצ´מן" של אלאן מור היא מבט חודר לעולמם השסוע של גיבורי העל שמעון אדף מי הם גיבורי העל (Super Heroes) והנוקמים במסיכות (Masked Avengers) הנפוצים ביצירות קומיקס כה רבות? מה מניע אותם לעטות תחפושת ולצאת אל רחובות העיר, להגן עליה מפני פשעים ושאר מעשי נבלה וסטיות של הנפש האנושית? – לצד הקולנוע ההוליוודי, מושג גיבור העל הוא מן התרומות הגדולות והחשובות של התרבות הפופולרית האמריקאית למחשבה במאה העשרים. מה שהתחיל כשעשוע לילדים, סיפורים על לוחמי פשע שנוצרו בתור הזהב של הקומיקס, קרי, שנות ה-30 וה-40 (The Flash, Captain Marvel, The Human Torch) הפך מהר מאוד לשדה יצירתי שבו נבראה מיתולוגיה חדשה של גיבורים ופושעים, שבו נבחנו מושגים של צדק וגבולות האנושי ושביטא כמיהה עזה, דתית במהותה, לעולם עם סדר דברים אחר, טוב יותר. וכמו שקורה לעתים קרובות, כדי לעמוד על היקף החשיבות של השכיחות והמורכבות של מושג גיבור העל, היה צורך ביצירה ובדיון שיספקו נקודת מבט חדשה ומקורית על התופעה. סדרת הקומיקס “Watchmen”, של אלאן מור היא יצירה חלוצית כזו. "מלחמת העולם השניה – כך סיפרו לנו – הייתה המלחמה שתביא לסיומן של המלחמות. פיתוחה של פצצת האטום היה הנשק שיביא לסיומן של המלחמות...כולנו חיים בצל של מנהטן". (מתוך "ווטצ´מן") היצירה "ווטצ´מן", מן היצירות הגדולות ביותר של החצי השני של המאה העשרים ואולי הקודרת שבהן, נכתבה כמחווה לגיבורי הקומיקס של די. סי שהגיחו אל אוויר העולם בתור הזהב, והתפרסמה ב 12 חוברות בשנים 86´-87´. נקודת הפתיחה שלה מכאיבה בגאוניותה; בסוף שנות ה-30 מתחילים באמת להופיע ברחבי ארצות הברית לוחמי צדק במסיכה המשליטים סדר ברחובות וההיסטוריה של העולם משתנה בהתאם. לאחר שרוב חברי הדור הראשון של הנוקמים בברדס פורש, מתהווה דור המשך ותפנית ניסית מתרחשת. באמצע שנות השישים מתקדמת המציאות צעד נוסף ומתאימה עצמה לרוח הפנטסטית של הקומיקס. גיבור על המתכנה ד"ר מנהטן מבליח על במת ההיסטוריה. במיטב המסורת של הקומיקס, ד"ר מנהטן נוצר בתאונת מעבדה. מדען בשם ג´ון אוסטרמן נלכד בתוך תא המיועד לניטרול השדה המחבר את האטומים זה לזה. הוא מתפרק אך מצליח לשחזר את עצמו. התהליך שעבר הד"ר מאפשר לו לראות את המבנה האטומי של החומר ולשנות אותו באמצעות המחשבה. ד"ר מנהטן, הקרוי על שמו של הפרוייקט של פיתוח פצצת האטום, מביא להתפתחויות עצומות במדע, אך גם מקצין את מאזן האימה השורר בין ארצות הברית וברית המועצות ומדהיר את מירוץ החימוש הגרעיני. שכן, ד"ר מנהטן נתפש ככלי הנשק האולטימטיבי; הוא נשלח לוויטנאם ומשיג ניצחון מוחץ שגורם לכהונה אינסופית של ניקסון. אמריקה חזקה יותר, האוויר נקי, אך העולם על סף שואה. העלילה המרכזית של ווטצ´מן מתרחשת בשנת 85´. מישהו הורג את הקומיקאי (The Comedian), אחד מן החברים בקבוצה המקורית של לוחמי הצדק, ד"ר מנהטן מואשם בגרימת סרטן למי שבא איתו במגע ומגלה את עצמו מכדור הארץ ונוקם במסיכה אחר, רורשאך, מופלל ברצח. בקיצור, ידו של מישהו רב משאבים ורב עוצמה בוחשת ומסלקת אט אט את גיבורי העל. והעולם לא מאחר להגיב, מאזן האימה מופר ומלחמה כלל עולמית באופק. רורשאך מתחיל לחקור ושני גיבורי על נוספים, נייט אול (Nite Owl) וסילק ספקטר (Silk Spectre), נגררים אל החקירה. מהר מאוד מתברר להם שהמזימה עמוקה ומקיפה יותר מששיערו. "עולם חסר הגה זה איננו מעוצב על ידי כוחות מטאפיזיים מעורפלים. לא אלוהים הוא שהורג ילדים, לא הגורל הוא ששוחט אותם או מאכיל אותם לכלבים. זה אנחנו. רק אנחנו". (רורשאך, מתוך "ווטצ´מן") ב"ווטצ´מן", מור יוצר אמריקה שבה הפנטזיה הלאומית על גיבורי העל, על שומרי הצדק מטעם עצמם, מומשה במלואה. וכמו כל פנטסיה שהפכה למציאות, הצדדים האפלים שלה ממהרים לדחוק את הקץ. מור אינו מסתפק רק בלגולל את קורותיו של העולם, אלא יוצר בפועל חלקים מן ההיסטוריה שלו, פיסות של מציאות. כל אחד מן הפרקים של "ווטצ´מן", כולל, בנוסף לסיפור הגרפי, גם מסמכים מן התקופה הקשורים לחייהן של הדמויות המרכזיות בסיפור, קטעי עיתונות וחלקים מתוך ספר זיכרונות שכותב גיבור על שפרש. באוסף עדויות זה ממחיש מור את הקו הישיר המתוח בין רעיון האדם העליון הגרמני, המבנה הפסיכולוגי שבבסיסו ומונח גיבור העל כפי שהתנסח בתולדות הקומיקס. המסמכים ועלילת "ווטצ´מן" חושפים את עולמה הפנימי והשסוע של חבורת שומרי הצדק; הקומיקאי הוא סדיסט שכל קיומו מושתת על לקיחת חלק באלימות שמאפיינת את התקופה, נייט אול לא מצליח להיות פעיל מינית אם איננו לבוש תחפושת ורורשאך הוא סוציופת עם אובססיה למה שהוא רואה כצדק. ומתוך המבט החודר של מור אל מעמקי האישיות של חובשי המסיכות עולה בחדות המצב האנושי במאה האחרונה של המילניום השני. "העובדה שאני מכיר את הגיהנום מקרוב, לא גורמת לי להאמין בגן עדן". (ג´ורג´ אליוט הבן) הכל אצל מור כפול, מבריק ומשתופף בחושך; מה שנדמה כרגע אפשרי של חסד מתברר כאשליה שתפקידה לשכך פחדים אמיתיים, מה שנראה כאפוקליפסה רצחנית מתברר כדרך היחידה לעולם טוב יותר. וגם זה אינו סופי. כל פרק נפתח בסדרת ציורים המתחילה בתקריב של פריט מסוים והופכת לתמונה רחבה שבה הפריט נעלם. שמו של כל פרק לקוח מתוך ציטוט המופיע במלואו בסוף הפרק. הציטוט המלא מוסיף משמעות לאירועי הפרק ולפעמים משכתב את ההבנה שלהם. מור משתעשע כל העת ובכל האמצעים שברשותו, הגרפיים והמילוליים, בנקודת המבט של קורא ובתפישת העולם שנקודת המבט יוצרת. "ווטצ´מן" הוא יצירה מערערת שאי אפשר להישאר אדיש אליה, בעיקר משום שהמשחק של מור בנקודות המבט השונות הוא באחת גם חף משיפוט כלפי האירועים המתוארים וגם מכריח את הקורא לנקוט עמדה כלפיהם. את העלילה הראשית מלווה סיפור על מלח שמסע הנקמה שלו משיל ממנו את צלם האנוש. סיפור הפיראטים שזור במקומות מפתח רבים של העלילה הראשית, מקומות שלא מותירים ספק רב באשר למידת ההקבלה הקיימת בין עלילת גיבורי העל ובינו. סופו המצמרר של סיפור הפיראטים שופך אור אפל על הסיום האופטימי לכאורה של "ווטצ´מן". כלומר, אם לא היה די בעננה שמכסה את הפרק האחרון כאשר מגלים ששמו, "עולם חזק ואוהב יותר", לקוח למעשה מ “Sanities” של ג´ון קייל, מבין שורות שאומרות בפשטות, "זה יהיה עולם חזק יותר, עולם חזק ואוהב יותר, למות בו". GREEN LANTERN בקרוב יהיו עוד

 

[gl]

מוקדש לנאק

ומי ישמור על השומרים? יצירת הקומיקס "ווטצ´מן" של אלאן מור היא מבט חודר לעולמם השסוע של גיבורי העל שמעון אדף מי הם גיבורי העל (Super Heroes) והנוקמים במסיכות (Masked Avengers) הנפוצים ביצירות קומיקס כה רבות? מה מניע אותם לעטות תחפושת ולצאת אל רחובות העיר, להגן עליה מפני פשעים ושאר מעשי נבלה וסטיות של הנפש האנושית? – לצד הקולנוע ההוליוודי, מושג גיבור העל הוא מן התרומות הגדולות והחשובות של התרבות הפופולרית האמריקאית למחשבה במאה העשרים. מה שהתחיל כשעשוע לילדים, סיפורים על לוחמי פשע שנוצרו בתור הזהב של הקומיקס, קרי, שנות ה-30 וה-40 (The Flash, Captain Marvel, The Human Torch) הפך מהר מאוד לשדה יצירתי שבו נבראה מיתולוגיה חדשה של גיבורים ופושעים, שבו נבחנו מושגים של צדק וגבולות האנושי ושביטא כמיהה עזה, דתית במהותה, לעולם עם סדר דברים אחר, טוב יותר. וכמו שקורה לעתים קרובות, כדי לעמוד על היקף החשיבות של השכיחות והמורכבות של מושג גיבור העל, היה צורך ביצירה ובדיון שיספקו נקודת מבט חדשה ומקורית על התופעה. סדרת הקומיקס “Watchmen”, של אלאן מור היא יצירה חלוצית כזו. "מלחמת העולם השניה – כך סיפרו לנו – הייתה המלחמה שתביא לסיומן של המלחמות. פיתוחה של פצצת האטום היה הנשק שיביא לסיומן של המלחמות...כולנו חיים בצל של מנהטן". (מתוך "ווטצ´מן") היצירה "ווטצ´מן", מן היצירות הגדולות ביותר של החצי השני של המאה העשרים ואולי הקודרת שבהן, נכתבה כמחווה לגיבורי הקומיקס של די. סי שהגיחו אל אוויר העולם בתור הזהב, והתפרסמה ב 12 חוברות בשנים 86´-87´. נקודת הפתיחה שלה מכאיבה בגאוניותה; בסוף שנות ה-30 מתחילים באמת להופיע ברחבי ארצות הברית לוחמי צדק במסיכה המשליטים סדר ברחובות וההיסטוריה של העולם משתנה בהתאם. לאחר שרוב חברי הדור הראשון של הנוקמים בברדס פורש, מתהווה דור המשך ותפנית ניסית מתרחשת. באמצע שנות השישים מתקדמת המציאות צעד נוסף ומתאימה עצמה לרוח הפנטסטית של הקומיקס. גיבור על המתכנה ד"ר מנהטן מבליח על במת ההיסטוריה. במיטב המסורת של הקומיקס, ד"ר מנהטן נוצר בתאונת מעבדה. מדען בשם ג´ון אוסטרמן נלכד בתוך תא המיועד לניטרול השדה המחבר את האטומים זה לזה. הוא מתפרק אך מצליח לשחזר את עצמו. התהליך שעבר הד"ר מאפשר לו לראות את המבנה האטומי של החומר ולשנות אותו באמצעות המחשבה. ד"ר מנהטן, הקרוי על שמו של הפרוייקט של פיתוח פצצת האטום, מביא להתפתחויות עצומות במדע, אך גם מקצין את מאזן האימה השורר בין ארצות הברית וברית המועצות ומדהיר את מירוץ החימוש הגרעיני. שכן, ד"ר מנהטן נתפש ככלי הנשק האולטימטיבי; הוא נשלח לוויטנאם ומשיג ניצחון מוחץ שגורם לכהונה אינסופית של ניקסון. אמריקה חזקה יותר, האוויר נקי, אך העולם על סף שואה. העלילה המרכזית של ווטצ´מן מתרחשת בשנת 85´. מישהו הורג את הקומיקאי (The Comedian), אחד מן החברים בקבוצה המקורית של לוחמי הצדק, ד"ר מנהטן מואשם בגרימת סרטן למי שבא איתו במגע ומגלה את עצמו מכדור הארץ ונוקם במסיכה אחר, רורשאך, מופלל ברצח. בקיצור, ידו של מישהו רב משאבים ורב עוצמה בוחשת ומסלקת אט אט את גיבורי העל. והעולם לא מאחר להגיב, מאזן האימה מופר ומלחמה כלל עולמית באופק. רורשאך מתחיל לחקור ושני גיבורי על נוספים, נייט אול (Nite Owl) וסילק ספקטר (Silk Spectre), נגררים אל החקירה. מהר מאוד מתברר להם שהמזימה עמוקה ומקיפה יותר מששיערו. "עולם חסר הגה זה איננו מעוצב על ידי כוחות מטאפיזיים מעורפלים. לא אלוהים הוא שהורג ילדים, לא הגורל הוא ששוחט אותם או מאכיל אותם לכלבים. זה אנחנו. רק אנחנו". (רורשאך, מתוך "ווטצ´מן") ב"ווטצ´מן", מור יוצר אמריקה שבה הפנטזיה הלאומית על גיבורי העל, על שומרי הצדק מטעם עצמם, מומשה במלואה. וכמו כל פנטסיה שהפכה למציאות, הצדדים האפלים שלה ממהרים לדחוק את הקץ. מור אינו מסתפק רק בלגולל את קורותיו של העולם, אלא יוצר בפועל חלקים מן ההיסטוריה שלו, פיסות של מציאות. כל אחד מן הפרקים של "ווטצ´מן", כולל, בנוסף לסיפור הגרפי, גם מסמכים מן התקופה הקשורים לחייהן של הדמויות המרכזיות בסיפור, קטעי עיתונות וחלקים מתוך ספר זיכרונות שכותב גיבור על שפרש. באוסף עדויות זה ממחיש מור את הקו הישיר המתוח בין רעיון האדם העליון הגרמני, המבנה הפסיכולוגי שבבסיסו ומונח גיבור העל כפי שהתנסח בתולדות הקומיקס. המסמכים ועלילת "ווטצ´מן" חושפים את עולמה הפנימי והשסוע של חבורת שומרי הצדק; הקומיקאי הוא סדיסט שכל קיומו מושתת על לקיחת חלק באלימות שמאפיינת את התקופה, נייט אול לא מצליח להיות פעיל מינית אם איננו לבוש תחפושת ורורשאך הוא סוציופת עם אובססיה למה שהוא רואה כצדק. ומתוך המבט החודר של מור אל מעמקי האישיות של חובשי המסיכות עולה בחדות המצב האנושי במאה האחרונה של המילניום השני. "העובדה שאני מכיר את הגיהנום מקרוב, לא גורמת לי להאמין בגן עדן". (ג´ורג´ אליוט הבן) הכל אצל מור כפול, מבריק ומשתופף בחושך; מה שנדמה כרגע אפשרי של חסד מתברר כאשליה שתפקידה לשכך פחדים אמיתיים, מה שנראה כאפוקליפסה רצחנית מתברר כדרך היחידה לעולם טוב יותר. וגם זה אינו סופי. כל פרק נפתח בסדרת ציורים המתחילה בתקריב של פריט מסוים והופכת לתמונה רחבה שבה הפריט נעלם. שמו של כל פרק לקוח מתוך ציטוט המופיע במלואו בסוף הפרק. הציטוט המלא מוסיף משמעות לאירועי הפרק ולפעמים משכתב את ההבנה שלהם. מור משתעשע כל העת ובכל האמצעים שברשותו, הגרפיים והמילוליים, בנקודת המבט של קורא ובתפישת העולם שנקודת המבט יוצרת. "ווטצ´מן" הוא יצירה מערערת שאי אפשר להישאר אדיש אליה, בעיקר משום שהמשחק של מור בנקודות המבט השונות הוא באחת גם חף משיפוט כלפי האירועים המתוארים וגם מכריח את הקורא לנקוט עמדה כלפיהם. את העלילה הראשית מלווה סיפור על מלח שמסע הנקמה שלו משיל ממנו את צלם האנוש. סיפור הפיראטים שזור במקומות מפתח רבים של העלילה הראשית, מקומות שלא מותירים ספק רב באשר למידת ההקבלה הקיימת בין עלילת גיבורי העל ובינו. סופו המצמרר של סיפור הפיראטים שופך אור אפל על הסיום האופטימי לכאורה של "ווטצ´מן". כלומר, אם לא היה די בעננה שמכסה את הפרק האחרון כאשר מגלים ששמו, "עולם חזק ואוהב יותר", לקוח למעשה מ “Sanities” של ג´ון קייל, מבין שורות שאומרות בפשטות, "זה יהיה עולם חזק יותר, עולם חזק ואוהב יותר, למות בו". GREEN LANTERN בקרוב יהיו עוד

 

[JERRI יפה ואופה]

למה לצטט מילה במילה מאמרים אחרים?

תכתוב דעה משלך.

 

[gl]

יש הבדל בין מאמר לטור

מאמר זה כתבה יותר וטור זו דעה אישית בקרוב יפתח הטור בפורום ששמו: ring side(והמבין יבין) שאני יכתוב בו דעה אישית על קומיקסים וסרטי קומיקס אבל זה רק כשהיה מנהל GREEN LANTERN המבין יבין וחיים יבן

 

[NuckBunnies]

אויש

בתור תלמיד מגמת תיקשורת ועיתנות אני חייב להגיד - לא. מאמר בא להביע, בדרך כלל, את דעת הכותב על נושא אקטואלי כלשהוא. כתבה מנסה להיות עד כמה שיותר אובייקטיבית, ואילו מאמר להפך. ומה ששמת הם ביקורות. ביקורות יכולות להופיע בטור ביקורת או מאמר ביקורת, אבל זה ממש לא משנה. וכמה שנחמד לקרוא דעות של אנשים, אנחנו מעדיפים את שלך. NuckBunnies

 

[NuckBunnies]

אה שכחתי

טור = רצף, סידרה של מאמרים. NuckBunnies