על התכנית שתוקרן היום בערוץ 33

[The Albatross]

שירים של סיד לא היו

אבל נורא התחשק לי לגרד את הסיד מהקירות, אם זה תורם במשהו.

 

[נימרודל]

תנחומיי... ../images/Emo4.gif

 

[כרית סוריאליסטית]

מאוד מרשים.../images/Emo80.gif

הסרט נותן לנו נקודת מבט קצת שונה על מה שהתרחש באותה תקופה בכלל ועל מצבו של סיד בפרט. כמי שהידע שלה על הלהקה בשנים האלו נלקח בעיקר ממאמרי הפורום ומאתר מסוים מאוד על רוק מתקדם, אני יכולה להגיד שלמדתי המון מהסרט, ושהוא גרם לי להסתכל על הדברים בצורה אחרת. אין ספק שנעשתה כאן עבודה טובה מאוד ושהמוצר המוגמר מצליח לרתק ולרגש לכל אורכו. ההסתייגות היחידה שלי היא שלא ממש נעשה מאמץ לספק תשובות לצופים, וכמעט ולא שמו דגש על הדברים שהשפיעו על הדרדרותו של סיד- מתי זה התחיל? למה זה קרה? האם הוא באמת היה מטורף או שהשתמש בדימוי הזה לטובתו האישית? יש יתרונות בערפול הזה ובחוסר קביעת העובדות והמקום שנותנים לקהל כדי להשלים את הפרטים בעצמו, אבל למען האמת זה די מתסכל... אני, בכל אופן, סיימתי את הצפייה עם יותר שאלות מאשר תשובות. בשורה התחתונה- סרט מעניין ומרגש, שמציג צדדים של סיד שחלקנו לא הכרנו, ומשמיע את דעתם של כמעט כל המעורבים הפעילים בחייו באותן שנים. אם אבא שלי, שמעדיף בהרבה את הצד המיינסטרימי המאוחר שלהם, רותק לסרט- סימן שבאמת יש כאן משהו.

 

[ציףציף1000]

דברים יפים כתבת

אכן, הסרט עוסק רק בנקודות העיקריות המוכרות בסיפור. יש חלקים רבים בסיפור שאינם מסופרים. למשל, לא נאמר כלום על משפחתו של סיד, ומעט מאוד נאמר על נעוריו (בעיקר מפי גילמור). כנראה שהמשפחה לא היתה מעוניינת שיזכירו אותם בכלל(?). לא נאמר גם כלום על בנות הזוג שלו: חברתו לינזי קורנר, וארוסתו (כמה שנים אחר כך), גיילה פיניון. מעט גם נאמר על כתיבתו: מה השפיע עליה, מה היתה התפישה האמנותית שלו וכד'. כנראה שלא היה מספיק זמן, במסגרת תכנית של 50 דקות, להכנס לכל הנושאים האלו. באשר למחלתו: על פי כל העדויות, התדרדרותו החלה לקראת קיץ 1967, כאשר גילמור טוען שהוא זיהה סימנים מדאיגים כבר באפריל. למה זה קרה? זה נושא שנוי במחלוקת, ולכן לא פלא שהסרט לא נכנס לזה. כנראה שילוב של נסיבות אישיות (מותו של אביו, שהשפיע עליו קשות) והסמים שלקח. אבל מי יודע. הערה אחת שרציתי להוסיף, לאור שאלתך "האם היה באמת מטורף או שהשתמש בדימוי הזה לטובתו האישית". בסרט, טוען ג'רי שירלי, המתופף, שהיה נדמה לו שסיד "מותח" את כולם ומשחק עצמו משוגע. זה כמובן לא נכון - הוא באמת היה חולה - אבל צריך להבין מדוע שירלי אמר את מה שאמר. שירלי היה נער צעיר - כבן 16 בלבד - כאשר ניגן באלבומיו של סיד. הוא העריץ את סיד, מצד אחד, ולא הבין מה קורה לו, מצד שני. להערכתי, מפאת גילו הצעיר וחוסר נסיונו לא היו לו אז הכלים להבין ולקבל שסיד חולה, ולכן היה לו "קל" יותר לשכנע את עצמו שסיד עובד על כולם. (אגב, זה נכון גם לגבי חברי הפלויד, במיוחד מייסון). שירלי עבר חוויות קשות במחיצתו של סיד בעת ההקלטות, חוויות אותן תאר בכמה ראיונות שנתן, במהלך השנים מאז. הן השאירו עליו רושם חזק, לכל החיים, כפי שניתן היה לראות בסרט.

 

[brotos]

אני חושב

שבקשר לשגעונו, כמו אצל פרדריך ניטשה למשל, אי אפשר להפריד אותו מהיצירות שלו, או לתחום אותו ממש. כדי לכתוב יצירות גאוניות כמו ה'חלילן' או, להבדיל, 'כה אמר זרטוסתרא', צריך בדל של שיגעון. אם נמשיך עם האנלוגיה הזאת, אז גם לניטשה וגם לבארט היה זמן יחסית מוגדר שבו הוא הדרדר עד למצב של חוסר יכולת לכתוב. כבר אמרו חכמינו שהגבול בין טירוף לגאונות הוא דק וחמקמק.

 

[כרית סוריאליסטית]

הממ, תודה על ההארות.

באמת עזרת לי להבין יותר את הדברים. אם כי בקשר לפיסקה האחרונה, אני לא חושבת שיש לנו את הכלים לדעת אם סיד אכן הקצין את הבעיות שהיו לו, ועד כמה. מובן שהיו לו בעיות, על זה אין עוררין, אבל יש אפשרות שיש בסיס ממשי כלשהו לדבריו שירלי. אנחנו לא באמת יכולים לדעת, לא? בכל מקרה, אני לא ארחיב בנושא, כי אם זה ייצא דומה מדי לתגובה של ברוטוס [זאת עם הגאון והמלחינים ושלל דברים שאני לא זוכרת] הוא יאשים אותי בהעתקה...

 

[brotos]

אנה, אפשר גם לכתוב דברים מקוריים

לא חייבים להעתיק ממני. אבל נוותר לך, את חדשה ואני בהחלט מעוניין לאכול אותך.

 

[נימרודל]

הישמר לנפשך, ניצן.

 

[brotos]

אני לא מפחד ממך!

*הולך להתחבא מאחורי ציףציף*

 

[נימרודל]

רצוי שתפחד ילד...

אל תעז לפגוע בה לרעה או שתצטער!

 

[כרית סוריאליסטית]

היי! אפילו לא קראתי את התגובה שלך!

או שכן? נו טוב, אי אפשר לסמוך עליי. בכל מקרה, אני די בטוחה שלא העתקתי אותה. למרות שעכשיו גרמת לי לפקפק בעצמי, שזה אף פעם לא נחמד... לא יפה מצדך.

 

[brotos]

תרגעי, זה היה בצחוק ../images/Emo13.gif

אני העתקתי מציפורה, שהעתיקה מאיזה אתר באנגלית, שהעתיק ממישהו אחר. ואת יודעת מה? את יודעת, נכון?

 

[כרית סוריאליסטית]

לא נלחצתי לרגע.

אתה מגיב נורא מהר, אני לא עומדת בקצב. אני מעט קשת הבנה לפעמים, ככה שלא ממש הבנתי את הסוף של ההודעה שלך. אני פשוט אחייך ואהנהן, טוב?

 

[brotos]

אין מה להבין. פשוט תזרמי.

אני קורא לזה הומור מתקדם. כמו רוק מתקדם, אתם מבינים.

 

[כרית סוריאליסטית]

כמה שנון מצדך...

 

[brotos]

../images/Emo67.gif

 

[ציףציף1000]

אני חושבת שהביטוי "העתקה" הוא לא

הביטוי המתאים, שכן אף אחד מאיתנו לא העתיק מאף אחד אחר. כמובן שאת הפרטים שרשמתי למעלה לקחתי, בחלקם, מאתרים בהם היו כתובות עובדות מסויימות - למשל הראיון עם הבמאי. אבל לא מדובר ב"העתקה", מקסימום פרפרזה או ציטוטים. מעבר לכך, הניתוח הוא מקורי שלי, כמובן - וכך גם הניתוח שלך, ברוטוס, ושלך, כרית.

 

[brotos]

כמו שכבר שאלתי אותך בראיון

מתי את מתכוונת לפתח חוש הומור?

 

[tulle music]

אוווי התוכנית הייתה משגעת..!!!

נורא היתרגשתי במשך התוכנית... ובאמת הצלחתי להבין כמה היכולת המוסיקלית שלו הייתה הכרחית בלהקה.. והיכולת כתיבת שירים המדהימה שלו.. הוא פשוט היה מיוחד ויוצא דופן.. באמת שהתוכנית הייתה מדהימה ומי שפיספס לא רק פיספס אלה פיספס בגדול, אני מאוד היתרגשתי, וכמובן שאחרי שהתוכנית ניגמרה הדבר הראשון שעשיתי זה רצתי לדיסקמן שלי ושמתי לי את הדיסק "wish you were here" זה פשוט היה לי מאוד הכרחי

 

[Shakty]

ריגש אותי במיוחד הכנות והעצב

שבו דיברו חברי הלהקה על סיד. ניכר שהם עוד לא התגברו על הטראומה, במיוחד ניק שהיה ממש עם דמעות בעינים כשסיפר על הסשן שהם הקליטו ב WYWH כשסיד היה שם. מבחינת FOOTAGE הדבר היחידי שלא הכרתי היה הקליפ ל VEGTABLE MAN של סיד שהיה באיכות גרועה אבל עדין משהו שאני צריך להשיג. את הצילומים שלהם מחוץ לאבי רואד סטודיוס יש לי כמו כן את הצילומים של הטריפ של בארט, ועוד ועוד... ציפ יש לי שאלה - יש ל רובין היצ'קוק דיסק עם קוורים של בארט ?