על טלויזיה, סרטים ובחירה

[noa128]

על טלויזיה, סרטים ובחירה

עכשיו משודר בערוץ MGM הסרט עם דני קיי על האנס כריסטיאן אנדרסן, המשפחה כולה צופה כאן בזה . בבוקר שידרו את צ'יטי צ'יטי בנג בנג עם דיק ואן דייק ובשבוע שעבר שידרו את סיפור הפרברים עם נטלי ווד (הילדים מאד התלהבו, ואנחנו ישבנו איתם והסברנו את המסרים שבסאבטקסט, את עניין הפער החברתי, המחאה שבמחזמר הזה וכד'. אני מניחה שיש בקרבנו הסכמה שרוב הדרגון בול ג'י טי זי / X מן ושאר ירקות יפניים אינם החומר התרבותי שאנחנו שואפים שירכיב בלעדית את עולמם ויעתב את דמותם..., השאלה היא האם אתם מעודדים את הילדים לצפות (ביחד אתכם או לבד) בסרטים אחרים שכן מקובלים עליכם? נגיד "צ'רלי והשוקולדה". בזמנו התיישבנו ביחד עם הילדים לצפות בגרסת 1971 של הסרט עם ג'ין ווילדר והם נהנו מאד, למרות הביקורות גם יש לנו כוונה לקחת אותם לגירסה החדשה עם ג'וני דפ והשבוענחפש בספריה את הספר. איפה אתם בעניין הזה? גם זה חינוך, לא?

 

[ק א ס י ו פ א ה]

לצערי יש אצלנו הבדל בין הרצוי למצוי

הרצוי - סרטים איכותיים כגון וולט דיסני. המצוי - סדרות האנימציה היפניות הנוראיות שולטות ברמה ואחריהן כל הסופרים למיניהם. אני נלחמת בצורה עדינה. לא אוסרת אבל מגבילה בזמנים. מציעה ללא הרף סרטים טובים ולפעמים אומרת אחרי סידרה יפנית-או קלטת מהסוג הטוב או בכלל לא. היום למשל ניסיתי לשכנע אותו (בן 6) לצפות בצ'יטי ולא הצלחתי. עכשיו הוא רואה את טום וג'רי.

 

[אחת שמצאה]

סרטי וולט דיסני אינם סרטי איכות,

בעיני. הם סרטים עתירי תקציב, וברמת הפקה גבוהה. מבחינת התכנים, לא זוכרת שראיתי משהו איכותי במיוחד. מצד שני, לא מכירה בכלל את הסדרות היפניות, כך שאין לי מדד להשוואה.

 

[פלגיה]

לעומת הסדרות היפניות

סרטי דיסני הם סרטי איכות. לפחות ברמת ההשקעה באנימציה ובפס הקול.

 

[Kalla]

הם מהנים - וזה מה שחשוב בעיני.

אוהבת כשכולנו נהנים מהחיים.

 

[noa_f]

עקרונית - כן

הם גם בילו את רוב הבוקר היום מול צ'יטי-צ'יטי-בנג-בנג עם האיש, אבל באופן ספציפי - אנ'לא סובלת את שני הסרטים ששודרו היום ולכן לא הצטרפתי אליהם. אנחנו גם קונים סרטים איכותיים שאנחנו רוצים להכיר לילד (צוללת צהובה, מרי פופינס, צלילי המוסיקה, וואלס וגרומיט) ולא מסתמכים רק על רצונם הטוב של קובעי מדיניות השידור...

 

[עוד שרון]

לולי וש' צופים יחד בערוצים

כמו נשיוננל ג'יאוגרפיק אבל גם בתחרויות סנוקר וטניס. אני מאוד אוהבת ליצפות איתה בסרטים לילדים של ערוץ הולמרק- מי ראה את שילגיה המקסים בהפקתם? ראינו את הקוסם מארץ עוץ (הבוקר לא הספקנו ליראות את צ'יטי צ'יטי כי לא ידעתי שזה משודר) לולי עצמה לא מתעניינת ברוב האנימציות המשורדות.

 

[תיקי א]

ועוד איך חינוך, אפילו אינדוקטרינציה

אצלנו הנושא מאוד חם לאחרונה. בצער רב וביגון, עברנו לשליטה מלאה בתוכן בכל המדיות המצויות בבית, כולל צנזורה קשה ושאר שיטות ממרתפי הק.ג.ב. זו תוכנית החומש שלנו: 1. הצפיה בטלוויזיה מוגבלת לשתי תוכניות ביום. אך ורק תוכניות מאושרות על ידינו. ניתן להוסיף, בתנאים מיוחדים, תוכניות טבע ו/או תוכניות בעלות ערך לימודי. 2. אנחנו בהחלט מכוונים לסרטים: את צ'יטי, צ'יטי... כבר ראינו, במרי פופינס כבר היינו ואת צ'רלי והשוקולדה כבר קראנו ונראה בקרוב. מבחינתי חינוך זה גם הסרט "עזית הכלבה הצנחנית" שהקלטנו והילד טוחן. 3. ישנה הכוונה לספרים מסויימים שאנחנו רוצים שיקרא. מקפידים על ספרות טובה וקלאסיקות.

 

[galia26]

אני איתך (הילדים עדיין צעירים)

אני ממש מתמוגגת מהקלאסיקות האלו (בהמשך היה גם ינטל וניו-יורק ניו-יורק), אני אעדיף שהילדים יראו את מרי פופינס ולא את פוקימון ושלל חבריו.

 

[irisgh]

אני והגדול ראינו לראשונה פוקימון

השבוע. פוקימון 3! ואני מתביישת להגיד שאני מאוד נהנתי. כמה ימים אח"כ ניסיתי לשכנע אותו לראות איתי 'אלמו'. אבל שניהם (הן הגדול והן הקטן) פחדו מדי וביקשו לכבות

טוב, אני אצטרך לחכות עוד שנה בשביל לצפות בו.

 

[לורליי43]

יש סיכוי טוב, שיש משהו

באנימציות היפניות שמאוד מושך ילדים לצפות בהן, גם אם לי כמבוגר נראה שוולט דיסני יותר נעים לעין. פעם עוד יעשו על זה מחקר (כמו על האגדות של האחים גרים) ויגיעו למסקנה שזה חיוני להתפתחות רבדים חשובים בנפש הילד...

 

[לאה_מ]

בהחלט. לי מאד חשוב לחשוף את הילדים

גם לנושאים שהיו מאד אהובים עלי (ועדיין אהובים עלי, בעצם), וזה לא רק סרטים, אלא גם ספרים. לכן אני קונה את כל הקלאסיקה של ספרי הילדים והנוער (וגם את מה שבעיני מוצלח מהחדשים יותר, ויש לא מעט כאלה), וקונה או שוכרת סרטים שבעיני הם בעלי ערך, וצופה בהם עם הילדים בהנאה. מצד שני ברור לי שגם הטעם שלי התעצב מתוך מכלול, ושיש גם ערך לשיטוט עצמי ופיתוח טעם בקורתי ויכולת סינון, ובשביל זה צריך להחשף גם ל"זבל". אז אני כן מבקרת את ה"זבל", אבל בהחלט מאפשרת לילדים לשאול בספריה ספרים שבעיני אין להם ערך ספרותי, וגם לצפות בטלויזיה בכל מיני סדרות ג'אנק. מכיוון שאני לא רוצה לטבוע בים של ג'אנק, והמינון בכל זאת חשוב לי, אין לנו כבלים, וכך גם הג'אנק שמגיע הביתה הוא פחות או יותר מבוקר

 

[פלגיה]

שום דבר לא מתוך "כוונה"

אם מוקרן סרט שלא מעניין אותי, אז הוא לא מענין ואני לא צופה בו. אם מוקרן סרט שאהבתי בילדותי, או שמתוך מה שאני שומעת או רואה ברפרוף נראה לי מעניין - אני כמובן גם אשב לראות. בזה נראה לי שאני קצת מפספסת, כי אולי מה שחשוב זה לראות איתם את הזבל וללמד צפיה (ובכלל צריכה) ביקורתת וסלקטיבית. האיש שלי עושה את זה המון - קורא את כל הספרים שהם קוראים ופותח דיון בנקודות "בעייתיות" צופה בסרטי הזבל ואומר את דעתו, מאזין למוזיקה שלהם ופותח דיונם מעניינים.

 

[2אני]

../images/Emo45.gifכתבתי לפני שראיתי את תגובתך

 

[לאה_מ]

גם אני קוראת את כל הספרים שהם

קוראים

חשבתי שזו סטיה שלי

, שמחה לשמוע שיש עוד כאלה

 

[פלגיה]

אני קוראת כי אני נהנית

האיש שלי קורא גם כי הוא חושב שזה חשוב.

 

[אחת שמצאה]

אני גם מהקוראים, ומאותה סיבה -

כדי לדעת למה הם נחשפים, לפתוח דיונים על מה שעלה מהספרים, ללמד אותם קריאה וצפיה ביקורתיות. אבא שלהן, לעומת זאת, יושב לראות איתן טלויזיה כי אלה התוכניות שהוא הכי אוהב (חוץ מספורט, כמובן

).

 

[2אני]

אפשר דעה אחרת?

אני דווקא לא מגבילה אותם (במיוחד את הגדולים 9 ו-12) בעניין הסדרות היפניות המעצבנות. אני מעדיפה לתת להם לראות מה שהם רוצים (בגבולות הטעם הטוב) ולחנך אותם להבין מה ההבדל בין זה למציאות כדי שלא יקרה מצב, כמו עם חבר של האמצעי, שמגיע אלינו לראות סדרות מסויימות שבבית לא מרשים לו לראות. אני מאמינה שאם הם ירצו להחשף למשהו, הם יעשו זאת בכל מקרה ואני מעדיפה שזה יהיה בידיעתי ובפיקוחי. לעומת זאת CARTOON NETWORK אני לא מרשה להם לראות רק בגלל שהראש כואב לי מהצעקות שם (חוץ מתום וג'רי). דרך אגב - הם גם היו רואים WWE (האבקות מגעילה למי שלא יודע מה זה) עד שפשוט נמאס להם. את הקטן(בן 4.5) אני עוד מגבילה.

 

[yaeltz]

הגבלת מסויימת של הצפיה

דבר ראשון - גיליתי הבוקר את הפורום הזה, ואני ממש מברכת עליו, יש לי שני ילדים - בן שבע ובן חמש, והיה לי חסר כזה מין פורום, אז המון תודה. בקשר להגבלת צפיה - אני גיליתי שאם לא אגביל הם יכולים להגיע בארבע הביתה ועד שמונה לשוטט מהטלויזיה למחשב ובחזרה. הסברתי להם שיש גם דברים אחרים לעשות ושכל כך הרבה זמן מול הטלויזיה או המחשב פשוט לא בא בחשבון (אפילו כשבאים חברים זה סביב המחשב והטלויזיה). קבענו שביום מותר לצרוך שעה וחצי של זמן מסך (טלויזיה ומחשב). ראיתי שזה דורש ממני יותר - כי הם קצת שכחו לעשות דברים אחרים, אבל לאט לאט זה משתפר. מצד שני אני לא מתערבת להם במה לראות - לפחות את החירות הזו אני משאירה להם...

 

[פלגיה]

ברוכה הבאה לפורום ../images/Emo142.gif

רעיונות יפים וטובים. המשך השתתפות פוריה.