לא, ממש לא לשפוט במובן של ביקורת.
גם אני עושה בשמחה רבה שטויות אופנתיות (אחרות) וכל עוד זה מתאים לי אין לי שום בעיה עם זה. הרבה דברים בחיים הם עניין של אופנות מתחלפות, צריך פשוט להיות מודעים לזה. כך גם בגידול ילדים. למשל, המלצה של טיפת חלב להאכיל מגיל חצי שנה אוכל מוצק. כשבני הבכור נולד זה היה 4 חודשים, היום שוב עומדים לחזור לזה ובארצות אחרות זה גם משתנה. אז בעיני, זו מין שטות אופנתית כזאת (וזה לא אומר שאני לא פועלת על פי ההמלצות כשהן מתאימות לי), כי בפועל אין גיל אבסולוטי שבו מומלץ להתחיל מוצקים וזה תלוי בהרבה גורמים, ובראש וראשונה במוכנות ההורים והילד. אפשר להיצמד לאופנת טיפת החלב ואפשר לא ואין בכך שום ביקורת כי זה לא טוב או רע, אלא בחירה בדרך מסוימת. ולגבי ללמד לישון - לא טרחתי להבהיר זאת, אך בוודאי שלא התכוונתי ללמד לישון לילה שלם תינוק רך שעדיין זקוק למזון בלילה ועוד לא התרגל לשהייתו בעולם הזה. גם אני, כמוך, מאמינה שרק החל מגיל מסוים, שבו הילד לא זקוק יותר למזון ולהתעוררויות תכופות (לא גיל אבסולוטי, אך לדעתי לפחות מגיל שנה), ההתעוררויות בלילה הופכות פשוט להרגל (שמבחינתי לא בריא כי אני חייבת לישון בלילה כדי לתפקד, ומבחינת ילדיי גם לא בריא כי כשהם לא ישנים טוב בלילה הם גם פחות רגועים באופן כללי). אבל מעבר לזה אני בהחלט מאמינה שיש משהו שהורים משדרים לילדים וזה משפיע על ההתנהגות שלהם. כיום מקובל לתת לילד להוביל בעצמו את נושא השינה וההרדמה בלי הגבלת גיל, ואני חושבת שהילד חש בזרימה החופשית הזאת של ההורים ומתנהג בהתאם. ולמה זה לדעתי שטות אופנתית? כי יש עכשיו תיאוריה (הפוכה לתיאוריות שהיו בעבר) שילד שמלמדים אותו לישון בלילה סובל, עובר טראומה, ניזוק ומה לא. לדעתי האישית זה ממש לא נכון. מרגישים בנוח לתת לילד להוביל בנושא הזה? ככה מתאים לכם כמשפחה? יופי. אין צורך לנסות ולהפוך את זה לחוקים נוקשים שלפיהם כל מי שמנסה ללמד את ילדיו לישון הוא פושע שמזיק לילד שלו וגורם לו לטראומה לכל החיים. אין חוק נכון ויחיד בגידול ילדים, רוב ההמלצות הן עניין של אופנה והן מתחלפות מדי תקופה וכל אחד פשוט צריך לעשות מה שטוב לו והגיוני לו.