על כל עץ שכותים, שותלים שניים!

[דרור עזרא]

הטורקיים

שלום אקסצנטרי וברוך הבא, לפני מלחמת העולם הראשונה ישראל הייתה ארץ עם הרבה יערות, בעיקר אלונים. במהלך מלחמת העולם הראשונה הטורקים כרתו רבים מן היערות, לבניית מסילות רכבת ולהנעת קטרים. וכך תוך מעט שנים ישראל איבדה את רוב העצים שלה. תהליך היעור שעבר על הישראל היה צורך בשל העובדה הזאת. אגב, ראשית התנועה הסביבתי בארה"ב הייתה בנושא כריתת היערות לתעשיית העץ. שעורר את הציבור באמריקה לפני 100 שנה, שהביא לכמה החלטות תקדמיות שם. כמו הכרזה על שמורות טבע גדולות שבהם לא יהיה כרתת עצים. גם מדיניות של נטיעת עצים על כל עץ שנכרת. לפי מאמר שקראתי לא מזמן, הנתונים בארה"ב שהמאזן העצים שם הוא חייובי כלמור יותר מאסת עץ חדש מאשר זו שמופנת לתעשיית העץ. תודה, דרור

 

[עמית מהשרון]

אם לדייק

תהליכי בירוא היערות בארץ החלו הרבה לפני הטורקים. כבר בספר יהושע, נאמר לבני אפריים לברא להם שטחי יער בשומרון להתיישבות. בתקופות שגשוג בארץ, הצטמצמו מן הסתם שטחי היער, ובתקופות שפל, התחדשו היערות על פני שטחים ניכרים, כל זאת במידה ונותרו שטחי יער מהם יכלו העצים להתחדש. עם התחלת המיפוי המודרני של הארץ בסביבות 1875+-, למשל, כבר לא נותר יער באזור גבעות אונו (בין פ"ת ויהוד של היום) אלא רק "שרידי יער", סביר להניח עקב הקירבה לעיר יפו והביקוש לעצים. בשרון עדיין היו פזורים גושי יער פה ושם, אך בתהליכי כירסום מתמשכים עקב תהליכי התיישבות באזור, ובאזורים נוספים בארץ. במלחמת העולם הראשונה, הונחתה מכה קשה על שטחי יערות, בפרט בשרון. עם זאת, ייתכן והיערות היו מתחדשים לבד, אלא שבשני העשורים הבאים, החל תהליך ההתיישבות היהודית המואץ בשרון, ושינוי נרחב של הנוף לשטחי פרדסים, תוך כדי חיסול האפשרות להתחדשות טבעית של אלוני התבור. היום אפשר לראות, באזורים בהם נעזבו הפרדסים בקרבת חורשות אלוני תבור בודדות ששרדו, התחדשות טבעית של אלונים (ליד כפר יונה וליד כפר נטר), וברמות מנשה ניתן גם כן לזהות תהליך דומה. באזורים אחרים בארץ, לאחר 1948 הפסקת רעייה וכריתת עצים גרמה להתחדשות טבעית נרחבת של שטחי חורש. מבחינה זו, תהליך הייעור של קק"ל, לא בהכרח תרם ואולי אפילו הזיק באזורים מסויימים - בפרט באזורים בהם באופן טבעי לא היו יערות עקב תנאי אקלים וקרקע.