על והשערות שלו....

[חנה של ליאור]

כל כך מזדהה...../images/Emo108.gif../images/Emo54.gif

שיר שלנו בת 6 שבועות ויש לנו 2 חתולות. אחת פרסית והשניה מעורבת פרסי עם חתול רחוב. לפרסית שערות אפורות ולשניה לבנות כך שהבית שלנו מלא בתלתלים בכל צבעי השחור-לבן. שניה אחרי שהעוזרת עוזבת את הבית אני מוצאת שערות על השטיח, על הספה ועל הבגדים. החלטתי שכששיר תתחיל לזחול נשאב ונטאטא את הבית בכל יום. האם זה יקרה באמת? ימים יגידו... בינתיים אני משלומה שזו המשפחה שלנו ומשפחה לא מחליפים. נקטר ונשרוד.

חנה

 

[מיטל של דניאל]

לנו יש כלב

לנו יש כלב כבר 8.5 שנים והוא ענק ומלא פרווה (שוקל 54 ק"ג) וכל הזמן הבית מלא בשערות, ולא רק על הריצפה. ודניאל שהוא היום בן שנה וארבעה חודשים למד לזחול, לשבת, לעמוד וללכת עם השערות. אז נכון שהוא התלכלך יותר ונכון שהרבה פעמים הוצאתי לו שערות מהפה (היום הוא כבר יודע להוציא לבד), אבל אף פעם לא חשבנו לזרוק את פול (שמו של הכלב). זה קשה והרבה פעמים אני אומרת לעצמי יש בתים בלי שערות ובלי דאגות שהילד ינשום ויבלע אותן. אבל כשרואים איך שהם גדלים יחד זה שווה. דבר נוסף, בעיקר שלושת החודשים הראשונים הם קשים, כי מרגישים מן סטריליות כזו, אני הרבה פעמים לא הייתי מלטפת את פול כדי לא לקום לרחוץ ידיים לפני שאני נוגעת בדניאל. אבל זה עובר, הילד גודל ומוותרים על הסטריליות וכשבאמת משלימים עם זה, זה הופך את החיים לקלים וטובים יותר. בהצלחה

 

[שירלי של איה]

גם לנו יש ../images/Emo54.gif

אמנם פחתול ולכן עם שיער יותר קצר מאשר פרסי, אבל עדין חתול שמשאיר שערות בכל הבית. ואנחנו לא שואבים כל יום וגם לא מטאטאים כל יום. אז יש שערות בכל הבית. סו וואט? ואיה זחלה על השערות האלו, והכניסה לפה, וקרה לה משהו? ממש ממש לא. אגב, היא גם טעמה כבר מהאוכל של שוּש וגם לא קרה כלום למרבה ההפתעה. ובגינה היא מכניסה ידיים עם חול לפה - וגם לא קרה לה כלום. סטריליות זה לא דבר חיוני בגידול ילדים (לפחות לדעתי). היא בת שנה+3 ומתה על חיות בעיקר חתולים. לדעתי המוטיבציה העיקרית שלה להתחיל לזחול בגיל חצי שנה היתה כדי לתפוס את החתול. לחיות עם בעל חיים נותן לילדים המון - אל תוותרו על זה מטעמי איסטניסטיות. והמלצה לבעלי חתולים ובכלל - יש סדרת ספרים של תגליות עם שקפים, ויש שם ספר על חתולים - מומלץ בחום. לאיה יש אותו מגיל אפס ועכשיו כשהיא קצת יותר גדולה היא יכולה לשבת לבד ולדפדף בספר להנאתה. ואם תפתחו את העמוד הראשון תראו את שוּש שלנו...

 

[*אתוש*]

דוקא אני חושבת

שזה נפלא לגדל ילד עם חיות, יש לנו חתול כבר שנה יחד עם בר בן שנתיים וחצי והוא מסתדר איתו נהדר בהתחלה היה לי קשה עם השערות אבל היום למדתי שיטה, אני כל ערב יושבת מל הטלויזיה עם מברשת שער (כזו של כינים) ומסרקת את ניקי עד שלא נושרות עוד שערות, זו גם שיטה טובה למצוא פשפישים וגם למנוע נשירת שער כמובן שבהתחלה היא לא אהבה את הרעיון אבל היום היא רגילה וגם אני כמעט כל יום שואבת את השטיח ותמיד יש כיסוי על הספה ואם אורחים מגיעים פשוט מורידים את הכיסויים וזה נראה מאוד נקי וללא שערות בהצלחה

 

[תמר של]

../images/Emo13.gifלנו יש שוּש ../images/Emo107.gif והספר על

החתול הוא באמת מקסים. עילי מאוד אוהב אותו ואני כבר רצה לראות איך נראה החתול שלכם... וגם אני ממליצה על הסדר "התגליות הראשונות שלי". ספרים יפהפיים והדפים לא קריעים.

 

[jole]

ילדים וחיות../images/Emo104.gif

לי בצעירותי היה חתול כמה שנים טובות שהחזקתי למרות שאני אלרגית. היתי מוכנה לסבול הכל בשבילו. אחר כך הוא נמסר להיות בן לויה שסבתא של חבר לאחר שזו נשארה לבד. הבן הגדול נולד לתוך בית עם שני רוטויילרים. אח"כ את הנקבה שהייתה היפרית מסרנו למשפחה במושב והזכר נשאר אצלינו. האינטראקציה שלהם הייתה פשוט חוויה. הזכר היה כמו עגל ולי היה רוכב עליו כמו על סוס. היום אנחנו ללא כלבים או חתולים. (הכלב נמצא היום על אי בניו-זילנד משקיף על דולפינים ולוויתנים- הלוואי על כולנו). אז חשבנו לקחת גור חדש כי לחתולים האלרגיה שלי הלכה והחמירה. עד היום לא הרשנו לעצמנו לקחת כלב כי רב היום אנחנו לא בבית ואני לא חושבת שזה נכון להביא כלב לבית שרב שעות היום אין בו אף אחד. ודבר נוסף, לאחר תקופה די ארוכה שלא היו חיות בבית פתאום גיליתי כמה זה כייף שלא מתפלשים בשערות כל הזמן. אז מה יהיה בעתיד?? לא יודעת. סביר להניח שהרצון לכלב יגבר על הכייף בלי שערות.

 

[חגית של אורן]

להרגע ולהנות ממערכת היחסים שתיבנה

לנו יש 2 כלבות וזה פשוט נהדר לראות את אורן איתם. היא מכניבה להם ידיים לפה, מחלקת איתם את הבמבה שלה - אחד לה, אחד לאנה ואחד לשירלי. נכון שלפעמים היא מכניסה את האוכל שלהם לפה וצריך להשגיח, ונכון שלפעמים השערות נדבקות לבגדים שלה וזה קצת מרגיז - אבל האושר שלה איתן מפצה על הכל. את תראי את זה כשמתן יגדל ויתחיל להגיב לאריסטו

 

[tonti]

תודה על מבול התשובות!!!../images/Emo141.gif

אין לכם מושג איך עודדתם אותנו!!! ארסטו הוא חבר אמיתי וגם בשמו אני מוסרת תודה!!!!

 

[ענתש]

תמר - אמנם לי אין (עדיין) חיה בבית

אבל אני יכולה להגיד לך, בתור מי שגדלה בלי חיות בבית (בגלל אבא שהחליט ש"זה מביא מחלות", והוא היפוכונדר עד היום...) שזה נורא ואיום. פחדתי מכלבים, פחדתי מחתולים, פחדתי כמעט מכל חיה אפשרית. מזל שניצן לא יכול בלי חיות (הוא גדל 16 שנה עם כלב שעד היום הוא מדבר עליו כמו על אח שלו ואני בכלל לא סופרת כמה כלבים וחתולים שבאו והלכו היו לו בבית בנוסף) והוא לימד אותי לא לפחד. כך שבקרוב מאד הולך להיות לנו כלב - אחרי שנסגור את הגינה עם שער. אין לי פתרון לבעיית השיער אבל נראה לי שאם זה יפריע למתן הוא יודיע לך ורק אז צריך לדאוג... זה הדבר הכי חשוב שלמדתי עם נגה בשלושה שבועות הקצרים שהיא פה - אם היא לא בוכה אז כנראה שזה בסדר. אז כל זמן שהוא לא מקטר ואין בעיות אז אין בעיות. כל דבר אחר (שערות בפה למשל) זה רק הפחדים שלנו, לא של הקטנטנים.

 

[אילנה של יובל ומיכל]

עכבר מת? אנחנו קבלנו יונה חיה...../images/Emo5.gif

יום אחד החתול שלנו יורד בשמחה במדרגות מהגג ומניח לרגלי יובל יונה חיה, פצועה, אבל חיה. והמטפלת לבד בבית עם הילדות.... היה שמח. גם לנו יש

פרסי מעורב, שעיר מאוד, בן 11, איתנו מאז שהיה בן חודשיים. חיים עם זה, יקירתי, אין הרבה ברירות. אז כשהילד מתחיל לזחול שוטפים את הבית פעם ביום ומטאטאים המון, מסרקים את החתול פעמיים בשבוע ומגלחים אותו (בהרדמה מלאה, אבל אין ברירה ובאותה הזדמנות מנקים אבן מהשיניים...) אחת לעונה, בערך בתקופה זו של השנה.....