עמותות וקבוצות תמיכה
קצת מהנסיון שלי בנושא. לפני מספר שנים מצאתי חברה למחלה (סקלרודרמה) ביחד התחלנו להקים קבוצת תמיכה. היא היתה קשורה לענבר וקבלה מהם רשימה של חולים - שעד אז היו תחת עמותת ענבר. נשארנו מחוברים לענבר אך רצינו קבוצה שלנו. הצלחנו להקים קבוצה כזו, קיימנו פגישות, אספנו חומר מהאינטרנט ותרגמנו אותו לעברית, הוצאנו ידיעון פעם בכמה חודשים. היו אנשים שהתנדבו אבל רוב העבודה נפל על שתינו. לאחר בערך 3 שנים חברתי הלכה לעולמה ונשארתי לבד. שוב המון "מתנדבים" אבל שוב אני נשאתי ברוב העול. בקשתי שיחליפו אותי שבחורה מקסימה לקחה על עצמה את המשימה. היא כבר כמה שנים בתפקיד, שוב אם מתנדבים שעוזרים אבל שוב את האחריות נושאת לבד. היום גם לה "נשבר" והקבוצה שלנו עומדת מול פירוק כי אין מי ששוב יקח על עצמו/ה את האחריות הכבדה. חלק מהמסקנות שלי הם: 1. צריך סלברטי!!! בלי פרצוף מוכר אין למחלה משיכה ועניין לתקשורת. 2. צריך לפרגן למי ש"עושה" גם אם לא תמיד אנו מסכימים איתם. 3. תמיד אפשר להציע הצעות למי שמוביל, ולא לקחת ללב כשההצעה לא מתקבלת. 4. כל אחד רואה בצורה שונה את מטרות העמותה, לכן צריך להגדירם בבירור. אשמח לשמוע תגובות ורעיונות דינה
קצת מהנסיון שלי בנושא. לפני מספר שנים מצאתי חברה למחלה (סקלרודרמה) ביחד התחלנו להקים קבוצת תמיכה. היא היתה קשורה לענבר וקבלה מהם רשימה של חולים - שעד אז היו תחת עמותת ענבר. נשארנו מחוברים לענבר אך רצינו קבוצה שלנו. הצלחנו להקים קבוצה כזו, קיימנו פגישות, אספנו חומר מהאינטרנט ותרגמנו אותו לעברית, הוצאנו ידיעון פעם בכמה חודשים. היו אנשים שהתנדבו אבל רוב העבודה נפל על שתינו. לאחר בערך 3 שנים חברתי הלכה לעולמה ונשארתי לבד. שוב המון "מתנדבים" אבל שוב אני נשאתי ברוב העול. בקשתי שיחליפו אותי שבחורה מקסימה לקחה על עצמה את המשימה. היא כבר כמה שנים בתפקיד, שוב אם מתנדבים שעוזרים אבל שוב את האחריות נושאת לבד. היום גם לה "נשבר" והקבוצה שלנו עומדת מול פירוק כי אין מי ששוב יקח על עצמו/ה את האחריות הכבדה. חלק מהמסקנות שלי הם: 1. צריך סלברטי!!! בלי פרצוף מוכר אין למחלה משיכה ועניין לתקשורת. 2. צריך לפרגן למי ש"עושה" גם אם לא תמיד אנו מסכימים איתם. 3. תמיד אפשר להציע הצעות למי שמוביל, ולא לקחת ללב כשההצעה לא מתקבלת. 4. כל אחד רואה בצורה שונה את מטרות העמותה, לכן צריך להגדירם בבירור. אשמח לשמוע תגובות ורעיונות דינה