גבעת שמואל
New member
עמותת 'זוכרות' "שכחה" את עברה היהודי של ארץ ישראל
בגבול עמק יזרעאל והגליל התחתון, בין מגדל-העמק לכפר-החורש , שוכנות לפי הזיהוי המקובל חורבותיה של נהלל המקראית בנחלת שבט זבולון. המקום נקרא "מהלול" בתקופת התלמוד, ובהמשך הפך לכפר הערבי מעלול. בשנת 1596 חיו בו 14 משפחות, וב-1931 נמנו בו 390 תושבים נוצרים ומוסלמים. ראשוני המושב נהלל התיישבו בשנת 1921 על גבעה הסמוכה למעלול, ורק אחר כך עברו לאתר הקבע שלהם במישור. חטיבת 'גולני' כבשה את מעלול במלחמת העצמאות ומרבית התושבים, שנטשו את הכפר, עברו לנצרת וליפיע הסמוכות.
פרופ' יואל אליצור, חוקר גיאוגרפיה מקראית והיסטורית ולשעבר ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת 'הרצוג' וב'מכללה ירושלים', טייל באחרונה בין חורבות האתר, והופתע לראות במקום שלט רשמי המתעלם מהעבר התנ"כי והתלמודי של המקום.
על השלט מתנוססים סמלי משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, קק"ל והמועצה האזורית, וברוח ארגון השמאל 'זוכרות' הוא מציין רק את עברו המוסלמי והנוצרי של הכפר.
"התלמוד הירושלמי מזכיר את הכפר מהלול פעמיים, ומזהה אותו כנהלל המקראית, שהיא עיר לוויים מערי שבט זבולון. היישוב מוזכר בספר יהושע וגם בספר שופטים", אמר אליצור. "הערבים באו לכאן בשלב אחר לגמרי. כשאתה מציג את הכפר הערבי ללא כל אזכור לעברו היהודי, זו השתתפות בפועל בבניית הנרטיב הפלסטיני של ארץ ישראל. הערבים הלאומנים, ולא פחות מכך תומכיהם היהודים, עובדים כיום רבות על הכחשת עברה הישראלי של הארץ, עד כדי הכחשת קיומו של בית המקדש על הר הבית".
לדברי אליצור, הפלסטיניזציה של מהלול-מעלול היא תולדה של פעילות נמרצת של אנשי עמותת 'זוכרות', הפועלים להנצחת תודעת "הנכבה" ולקידום דרישת השיבה של צאצאיהם של פליטי מלחמת העצמאות.
"אין להתעלם מהתקופה הערבית בתולדות הארץ, אבל צריך להעמידה במקומה הנכון", הוא הוסיף, "אחרי שעם ישראל גלה מארצו והארץ הפכה ברובה לשוממת, הגיעו הערבים והתיישבו בדרך כלל בחורבות היישובים שקדמו להם. ברבים מהמקומות הם שימרו את השמות המקוריים, לעתים תוך שינוי מסוים. הצגת ההיסטוריה של אתר כאילו היא מתחילה בתקופה הערבית היא שקר מסוכן".
מרשות הטבע והגנים נמסר כי "לא מדובר בגן לאומי או בשמורת טבע. השלט לא הוצב על ידי הרשות". בקק"ל התעלמו מפניית nrg בעניין הכיתוב על השלט, ולאחר שבוע ציינו כי האתר מצוי בלבו של מסלול הליכה ואופניים בן 13 שנה, וכי "בכל אחד מהאתרים הוצבו שלטים מראי מקום והסבר על הנוף הנגלה, לנוחות המטיילים".
[URL]http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/715/510.html[/URL]
בגבול עמק יזרעאל והגליל התחתון, בין מגדל-העמק לכפר-החורש , שוכנות לפי הזיהוי המקובל חורבותיה של נהלל המקראית בנחלת שבט זבולון. המקום נקרא "מהלול" בתקופת התלמוד, ובהמשך הפך לכפר הערבי מעלול. בשנת 1596 חיו בו 14 משפחות, וב-1931 נמנו בו 390 תושבים נוצרים ומוסלמים. ראשוני המושב נהלל התיישבו בשנת 1921 על גבעה הסמוכה למעלול, ורק אחר כך עברו לאתר הקבע שלהם במישור. חטיבת 'גולני' כבשה את מעלול במלחמת העצמאות ומרבית התושבים, שנטשו את הכפר, עברו לנצרת וליפיע הסמוכות.
פרופ' יואל אליצור, חוקר גיאוגרפיה מקראית והיסטורית ולשעבר ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת 'הרצוג' וב'מכללה ירושלים', טייל באחרונה בין חורבות האתר, והופתע לראות במקום שלט רשמי המתעלם מהעבר התנ"כי והתלמודי של המקום.
על השלט מתנוססים סמלי משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, קק"ל והמועצה האזורית, וברוח ארגון השמאל 'זוכרות' הוא מציין רק את עברו המוסלמי והנוצרי של הכפר.
"התלמוד הירושלמי מזכיר את הכפר מהלול פעמיים, ומזהה אותו כנהלל המקראית, שהיא עיר לוויים מערי שבט זבולון. היישוב מוזכר בספר יהושע וגם בספר שופטים", אמר אליצור. "הערבים באו לכאן בשלב אחר לגמרי. כשאתה מציג את הכפר הערבי ללא כל אזכור לעברו היהודי, זו השתתפות בפועל בבניית הנרטיב הפלסטיני של ארץ ישראל. הערבים הלאומנים, ולא פחות מכך תומכיהם היהודים, עובדים כיום רבות על הכחשת עברה הישראלי של הארץ, עד כדי הכחשת קיומו של בית המקדש על הר הבית".
לדברי אליצור, הפלסטיניזציה של מהלול-מעלול היא תולדה של פעילות נמרצת של אנשי עמותת 'זוכרות', הפועלים להנצחת תודעת "הנכבה" ולקידום דרישת השיבה של צאצאיהם של פליטי מלחמת העצמאות.
"אין להתעלם מהתקופה הערבית בתולדות הארץ, אבל צריך להעמידה במקומה הנכון", הוא הוסיף, "אחרי שעם ישראל גלה מארצו והארץ הפכה ברובה לשוממת, הגיעו הערבים והתיישבו בדרך כלל בחורבות היישובים שקדמו להם. ברבים מהמקומות הם שימרו את השמות המקוריים, לעתים תוך שינוי מסוים. הצגת ההיסטוריה של אתר כאילו היא מתחילה בתקופה הערבית היא שקר מסוכן".
מרשות הטבע והגנים נמסר כי "לא מדובר בגן לאומי או בשמורת טבע. השלט לא הוצב על ידי הרשות". בקק"ל התעלמו מפניית nrg בעניין הכיתוב על השלט, ולאחר שבוע ציינו כי האתר מצוי בלבו של מסלול הליכה ואופניים בן 13 שנה, וכי "בכל אחד מהאתרים הוצבו שלטים מראי מקום והסבר על הנוף הנגלה, לנוחות המטיילים".
[URL]http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/715/510.html[/URL]