עניין של זמן

[י ו ס י פינקלשטיין]

עניין של זמן

שלום לבני הבית , לעיתים אני נשאל לדעתי לעניין העיתוי המיטבי לכניסה למערכת זוגית חדשה שאני מגדירה כמערכת של מחויבות הדדית בין בני זוג . "העיתוי" מבחינתי , כאן , מתייחס מן הסתם לפן הרגשי ולא החוקי , המשפטי העורך דיני. קיימת בעייתיות נוספת , האומנם יש לנו כלים לתכנן – רגשית – כניסה למערכת זוגית חדשה ... זה קשה אבל אפשרי ומתי ??? ובכן , יש ה"בשלים" לכך בסיומה הרגשית של המערכת הזוגית ישנם אלו שבתהליך הגירושין – בטרם הגט ישנם שיכוונו זאת לאחר קבלת הגט וישנם שימתינו שנה , שנתיים , ... ואצלנו – זוגתי שתחייה הייתה גרושה מעל לשנה שהקשר החל. זה היה בסמוך לסיום ההליכים שלי , הזוגיות תכלס החלה לאחר קבלת הגט ....נמשכת זה למעלה מעשור ואינשאללה שתמשך , תמשך ....... ומתי זה קרה לכם . צהרים טובים

 

[1נתי 1]

הקליק המדליק

היי יוסי לא נראה לךי שניתן להכניס למסגרת זמן את העיתוי הנכון לתחילת פרק חדש הבשלות הינה עניין יחסי המשתנה בין אדם לאדם ישנם כאלו הבשלים עוד בטרם סיימו חוקית את הפרק הקודם וישנם כאלו ה"נופלים" ישר לפרק חדש בטרם סיימו את הפרק הקודם לא בגלל הבשלות אלא בגלל הפחד מהלבד/פחד משינוי מסגרת ועוד. וישנם אלו הצריכה את תקופת האבלות/ההשתקמות/הבנייה העצמית מחדש. וישנם כאלו שלעולם לא יבשילו

וכמובן - קיים גם הצד השני - החלק השני של פרק ב' מתי הוא מופיע בחיינו ?

מתי הוא בשל להתקדם עם המערכת הזוגית ?

אצלי - הייתי במס' מערכות קצרות בין חודש לחצי שנה בתקופה מסויימת לא רציתי קשר מחייב - רציתי חופש אבל - פתאום הכרנו והנה עוד מעט נחגוג 9 שנים יחד

 

[1נתי 1]

לךי = לי

 

[עלמה 3]

אצלי זה עבד כמו נתי - " הקליק "../images/Emo23.gif

פרק א' שלי הסתיים לאחר כמה שנים אחדות, אומנם לא היינו נשואים, אך חלקנו והתחלקנו בחיים משותפים תחת אותה קורת גג אחת. לדעתי, צריך, רצוי וכדאי לעבור את תהליכי הפרידה, התאבלות, על מנת להיות נקי משרידי פרק א' ולהיות פנויים ובשלים להמשך או לפרק הבא.

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

אהבתי את הקליק , נתי

האם לדעתך ניתן לדלג על שלבי האבל השיקום הפקת הלקחים .. האם את יכולת להכנס לזוגיות שניה ואני מבין שמוצלחת אלמלא עברת שלבים אלו ???? יום טוב יוסי

 

[1נתי 1]

יוסי - לדלג לא ניתן

אבל כל אינדיבידואל והקצב שלו תקופת האבל וההשתקמות תמיד תהייה הן לצד הנוטש והן לצד הננטש לדעתי - שלב הפקת הלקחים בא לפני הפרידה ברגע שהזוגיות מתחילה להתערער מתחילים לעשות את חשבון הנפש מי, לאן, מתי ואיך לאחד לוקח שנה לשני 25 שנה אבל השלב הסופי של ההחלטה על הפרידה הוא השלב הסופי בהפקת הלקחים אחר כך זה כבר העניין הפורמלי והמלחמות על רכוש/פרנציפים וכדומה בנוסף, אני חושבת שלא ניתן להיכנס לזוגיות חדשה ומוצלחת יותר ללא מעבר תקופת האבל ושוב - אצל אחד זה מתבטא בהסתגרות ואצל השני ב"פריקת עול" יציאות /בילויים ואי רצון ל"התמסד" אבל החשוב ביותר זוגיות מוצלחת מגיעה רק עם שני בני הזוג בשלים לה.

 

[rolan]

היה היה פעם...

וזה נראה לי כ"כ רחוק היום הזה, כאילו כל החיים אני איתו, ובסה"כ עברו שנה וחצי.... נפרדתי מזה שהיה בעלי כחוק, לפני 10 שנים. מיד עם יציאתו מהבית היתה לי מערכת יחסים, מטורפת לא שפויה, לדעתי גם לא היה לה הרבה סיכוי לשרוד והראייה, היא הסתיימה ואיננה - לא הייתי בשלה, לחלוטין לא

עברו השנים, ליקקתי ת'פצעים, טיפלתי בעצמי והבראתי, כך אני לפחות מרגישה... ואז, רק אז, הרגשתי בשלה מספיק להכניס מישהו לחיי, הייתי בשלה ולו רק בשל העובדה שיכולתי לומר שאני עצמאית ולא חייבת בן זוג - בדיעבד אני יודעת שרק אז הייתי חזקה

אז היום, כידוע, אני חולקת את חיי חצי-בחצי עם אוהי יקירי, מתמודדת יחד איתו בקשיי הרכבת הפאזל שנקרא משפחה מורכבת... אוהבת כל רגע, את הרגעים הקשים יחד עם הטובים, במחיצתו ומודה לאל על הזכייה שנפלה עלי... וכל השאר עוד יסופר...

 

[יונה לבנה 1]

בשלות

המקרה שלנו קצת שונה ההכרות שלנו היתה אחרי 3 שנים מיום מתן הגט ,אך את בן זוגי הכרתי שנה אחרי שהתאלמן. הקשר נכנס מיד להילוך רציני במעבר מידי של בן זוגי לביתי. אני וילדיי היינו מוכנים להתחיל מערכת מורכבת ,אך לצערי לא כך היה אצל בנו של בן זוגי,אשר שנה לא הספיקה לו לעכל את הפרדה מאימו . מה שאני בעצם מנסה לומר זה שלא רק הבשלות שלנו חשובה כדי לקיים מערכת בריאה אלא גם של ילדינו.

 

[אסתיהאחד]

../images/Emo127.gifכן רציתי להגיב על זה מיד

כשקראתי את הנושא וטוב שהעלת את זה.לא מספיק בשלות רגשית צריך גם בשלות של הילדים.ויש עוד מרכיבים מסביב. כמובן שהבשלות שלנו היא הקודמת כי אז נוכל לעזור גם לילדים להבשיל

 

[rolan]

ואם על בשלות הילדים נספרה...

נדמה לי שנסתבך עוד יותר... אצלי, מכיוון שפרק הזמן בין פרק ב' (ההוא) לאוהי, היה ארוך יחסית - שלוש וחצי שנים, הבנות שלי דיברו עוד ועוד על כך שאני צריכה למצוא לעצמי בן זוג חדש. כל פעם מחדש עלה הנושא, אם זה בימי שישי כשיצאו לבלות עם חבריהן ואני נותרתי "בודדה" (אך מאושרת) בבית, אם זה בסתם יום של חול כשראו כמה אני מתקשה במטלות היומיום. כל פעם חזרו ואמרו לי - נו אמא, תמצאי לך כבר מישהו.... שלא לדבר על כך שהן רצו (לדעתי סייחה עד היום רוצה) שיוולד להן אח או אחות... הן נראו לי בשלות מאוד, גם כאשר הכרתי את אוהי ושבלולית ממש שאבה אותו יחד איתי אל תוך בייתנו החמים. היא הזמינה אותו לאכול, להיות איתנו, לנסוע ולכל מיני פעילויות שעשינו בבית.... הייתי בטוחה שהן יותר מ"בשלות" למערכת יחסים עם גבר חדש בבית. כנראה שהבשלות לא מספיקה בראש, ויש גם דברים שבלב פנימה, וקשה אותם לראות...

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

הערה מאד חשובה

"בשלות הילדים"..... מה עושים בסיטוציה שכזו נמנעים מזוגיות ??? עד מתי ??? יום טוב יונה צחורה יוסי

 

[יונה לבנה 1]

יוסי

לא נמנעים מזוגיות,רק מתחשבים בכל הנוגעים בדבר ומבינים את החשיבות של בשלות הילדים כדי לאפשר זרימה טובה ומערכת שפויה. לא חייבים למהר להתאחד ולהתמסד,אפשר ללכת בקצב שיתאים לכולם.

 

[kyael]

יוסי

השאלה ששאלת מאוד במקום, לדעתי. והייתי שמחה לשמוע ממך, כאיש מקצוע, מה התשובה המתאימה ביותר לפי דעתך.

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

הגיע הזמן ../images/Emo41.gif../images/Emo41.gif

העיתוי הנכון לזוגיות חדשה מותנה , לטעמי , בראש וראשונה בתחושה של כל אחד ואחת מהנוגעים בדבר שהזוגיות הקודמת אכן הסתיימה - זו הרגשית [ והייתי מוסיף גם זו הפורמלית כדי לצמצם ספחים אל הזוגיות החדשה ...]. פן נוסף החשוב לטעמי הנו עיבוד רגשי של תהליך ונסיבות הגירושין ,יש העושים זאת בגפם ויש המסתיעים בעזרה מקצועית. אני מעריך ש"קפיצה" הישר לזוגיות חדשה - ללא למידה וללא בחינה עצמית - עלולה להוליך לקריסת המערכת החדשה.... ומובן שיש לתן הדעת על מיקומם והכנתם של הילדים כפי שנדון בהרחבה ו ב צ ד ק ע"י חברי הביית. שבת שלום יוסי

 

[מיקימאוס43]

נכון מאוד את צודקת לגמרי!

אוף כמה מורכב וכמה מסובך. כל הזמן צריך לדאוג לכולם לו, לי, לילדים שלו, לילדים שלי , לגרושתו ולגרושי. מתי הכל ירגע? כשנהיה בני שמונים??? או שאולי גם נצטרך לדאוג לרגשותיהם של נכדיו, נכדי???

 

[*יערית]

קח לך לאט את הזמן....../images/Emo79.gif

אז זהו שאני לא מהסוג הזה

כאשר האקס יצא מהבית אני יזמתי התקרבות אל מי שהיה חברי לשעבר...הייתי בשלה לזה כבר כמה שנים..הייתי צמאה לאהבה את בו זוגי הנוכחי הכרתי עוד בשלב שהייתי חברה של ההוא, וכזה נגמר התקרבנו יותר והרשינו לעצמינו להכיר מעבר לידידות אני גרושה והוא עדיין בהליכים קשים ומסורבלים... לא ממש היה לי תקופת לבד....לא חושבת שזה משהו שחסר לי, זה היה עיתוי נכון להיכרות..משם ועד למגורים משותפים לקח בערך חצי שנה, הוא מתחינתו בשל לקשר עוד כשחלם עלי

...אז עשור כרגע אין לנו

{חוגגים השבת שנתיים

} ואינשאללה כמו שכתבת לעוד הרבה עשורים טובים עם העשור המיוחד שלי

 

[kyael]

../images/Emo24.gifשיהיה הרבה ../images/Emo49.gif יערית

מקווה שהחגיגות יהיו עליזות ונעימות

. ומאחלת לכם המון שמחה, אושר וזוגיות משתבחת.

 

[*יערית]

|חיבןק|תודה מקסימונת../images/Emo24.gif

 

[החתולית]

המממ... מנסה לזכור

כרגע זה נראה כאילו אנחנו יחד מאז ומעולם הכרתי את הבחור בערך שנתיים אחרי שנפרדתי מהלשעבר, עדיין לא הייתי גרושה. את הגט קיבלתי כשכבר היינו יחד דרך אגב, יערית: כמעט מזל טוב )))))

 

[*יערית]

תודה../images/Emo25.gif