עניין של שליטה..???

[r o n35a]

עניין של שליטה..???

ני בזוגיות פרק ב' זה זמן ממושך יש לה ילד בגיל 12 רוב היום אני בחוץ ומגיע כמעט כל ערב ב-21:00 הבעיה הילד שלה רואה טלויזיה בסלון (סרטים מצויירים) וכשביקשתי ממנו שילך לחדר לראות טלוזיה היא ממש כעסה וטענה שאני שתלטן גם יום שישי הגעתי מאוחר ובקשתי ב-17:00 לראות טלויזיה וממנו לעבור לראות בחדר הוא כמובן הלך לקרוא לאמא שלא היתה מוכנה שהבן יעבור לחדרו ויראה שם טלויזיה. הטענה שלה שגם אני יכול ללכת לחדר של הילד לראות טלויזיה וכעסה שהזכרתי שאת הטלויזיה החדשה לסלון אני קניתי (הזכרתי זאת מרוב כעס) אני רוצה לציין שזה היה בנה היחיד זמן ממושך והיה רגיל לקבל כל מה שרצה היה ריב רציני בשישי מה עושים ....???? אני צודק...???? היא צודקת...????

 

[א ש לי]

עצוב לי לקרוא את זה.

חושבת שמי שמפרנס בבית יש לו זכות מינימלית, לבוא עייף להרים את הרגליים וליפול על הספה ולראות טלוויזיה. הילד? הוא ילד... מי שמכעיסה אותי בסיפור הזה היא בת זוגתך, אהבה, למען, כבוד, הבנה, לא מתקשר לילד יחיד או לא. הבנים שלי בני 12 ו9 אני מרשה להם לצעוק להשתולל לשחק ולהישאר בסלון, עד שבעלי מגיע, כשהוא חוזר מהעבודה זה הזמן שלו. הם יודעים לכבד,לתת לו "מקום" בבית, לעבור לחדר שלהם וגם אז להוריד טונים, הם יודעים לכבד כל אמירה שלו, גם אם אינה ניראת להם נכונה או מוצדקת את השאלות והתהיות נכון או לא, אנחנו עושים אחר כך, במצב רוח טוב לפעמים הם מבינים, וממשיכים לחייך, לא פעם גם בעלי הבין אותם בשיחה והתנצל. אבל קודם נעשה ונישמע. שאתה תלך לחדר של הילד??? לא מאמינה שהבאת את עצמך למקום הזה.

 

[oehhe]

בוודאי שאתה צודק

הבית הוא של המבוגרים הילדים אינם מבוגרים נמוכים, הם ילדים, הם אינם שווי זכויות ולא שווי חובות. גם אם לא היה לילד חדר וגם היה לו חדר בלי טלוויזיה, אין אתם שווי זכויות. זה עניין של הבנה די פשוטה ואם אשתך אינה מבינה את זה, אזי יש כאן כשל מסויים. אל לך להסכין עם מצב שכזה, קיים שיחת הבהרה והבנה עם זוגתך ומוטב אפילו ביחד עם יועץ. oehhe a lefthanded octopus

 

[א ש לי]

לא, הם לא שווי זכויות.

ואל תתיפייף, עם כל הכבוד לילדים שלנו אנחנו מנווטים אותם, מחנכים אותם ולא הם אותנו. אנחנו מקנים להם ערכים ומוסר, ואומרים את הלא שלא מתאים לנו. אבל אוי אם הילד שלך יגיד לך לא, בחזרה. ואם הוא ירצה גוונים בשיער בגיל הזה עגיל בפופיק ואיזה קעקוע עדין וקטן אתה תגיד לא גדול! למה? כי הם לא מבוגרים נמוכים הם עדיין ילדים. אז שוב, בל נתייפייף. ואת הכסא שלך בסלון תמשיך לתת לילד שלך בזמן שאתה נח בחדרו

 

[azaria]

נראה לי שנפלה כאן טעות

אוהי כתב שהילדים אינם מבוגרים נמוכים. אין הם כאלה, וגם אין הם שווי זכויות או שווי חובות. הם ילדים. מעמדם מבחינת זכויות הוא שונה. זה לא שממש אין להם זכויות, אבל הן... שונות. ומבחינת סמכות? בכלל אין להם שום סמכות בבית. כל הזכויות שלהם הן מכוח זה שהמבוגרים מחליטים ובוחרים לתת לילדים את הזכויות האלה. ולכן במצב שמבוכר וילד מעוניינים באותו משאב מוגבל (למשל הטלביזו\יה שבסלון) - אז המבוגר קובע. וזה לגמרי בידיו של המבוגר מה לקבוע. בין אם יקבע שהו לוקח את המשאב לעצמו על חשבון הילד, ובין אם יחליט לאפשר לילד תוך ויתור על צרכיו שלו - הזכות והסמכות להחליט היא בידי המבוגר בלבד. וזה בלי שום קשר לשאלה מי רכש את המכשיר. ילד שלא מבין את זה, יש לחנכו. אמא שלא מבינה את זה, יש ללבן איתה סוגיה או שתים בחינוך ובתשתיות של מערכת היחסים המורכבת.

 

[א ש לי]

אוהי לא היית ציני?../images/Emo12.gif

אופס?.... איך שלא יהיה אהבתי את הניסוח שלך עזריה.

 

[oehhe]

את זוכרת מה אמר הקיפוד שירד מהמברשת?

טעות לעולם חוזרת oehhe

 

[החתולית]

לדעניותי אתה צודק

אבל זה שאתה ואני ועוד כותבים בפורום הזה חושבים כך, לא יועיל לך בשום צורה שהיא. שיחה מלב אל לב עם קלפים על השולחן, הרבה הקשבה, סובלנות וסבלנות - זה מה שעשוי לפתור את הבעיה. אצלי בבית זה פשוט, הנער (היום כבר בן רבע לחמש עשרה), ידע ויודע שיש זמן שבו הסלון עובר לרשות המבוגרים. יש לו טלביזיה בחדר שלנו, יש אחת בחדר שלו והוא יכול לבחור איפה לצפות. שני דברים שחשוב לזכור - ראשית,שהילד אינו האשם, אלא מי שלא הציב לו גבולות והבהיר לו מה מותר ומה אסור. שנית, אין מעשי קסמים, שינויים לוקחים זמן.

 

[maxima ושמנה@]

כמו שכולם ציינו ואני מסכימה עם אוהי ואשלי

והשאר.....הבעיה לדעתי היא בבת זוגתך.... היא חינכה כך את הילד....היא נותנת לו (ועוד לפניך) את כל הקרדיט שבעולם אתה מגיע בשעות מאוחרות ומגיע לך המינימום לצפות בטלויזיה בסלון ובטחחחחחחחחח לא בחדר של הילד!!! לדעתי דבר איתה...ואם היא לא תבין אז יש כאן בעיה גדולה במיוחד....וצריך לפתור אותה כמה שיותר מהר. מבחינתי אולי גם צריך ייעוץ לגברת שתבין איך זוגיות מתקיימת....ואיך החיים פועלים.

 

[Dardar63]

חושבת שהעיקר פה קצת מפוספס

הנושא לטעמי רחוק מלהיות האם לילד יש זכויות גדולות יותר על טלויזיה, אלא איזו גישה משותפת לבני הזוג. הדיון הזה צריך להעשות בין בני הזוג ולא עם הילד בכלל. חושבת שגם בזוגיות פרק א יש בעיה ענקית כשהילדים " קוראים" לאחד ההורים כבורר, ועל אחת כמה וכמה כשהילד קורא לביולוגי להגן על זכויותיו בפני הפרק ב'. גם אצלי הטלויזיה היתה של הילדים-גם זו שבסלון וגם אלו שבחדרים שלהם. אני פשוט לא ראיתי טלויזיה כמעט שלוש שנים- כי לא עיניין אותי. והיום משעות הערב הטלויזיה היא של המבוגרים. ניסיתי לחשוב מתי חל השינוי, ואיך ולא הצלחתי להזכר. יודע למה? כי זה לא היה ברגע אחד בודד ודרמטי. אלא בעבודה סבלנית ואיטית עם הרבה אורך רוח ואהבה. בתחילה - הוא קנה סרטים שידליקו גם אותי וגם אותם לראות יחד. או חיפש תוכניות שגם אני וגם הילד נרצה לראות. ואז היא כבר לא היתה " רק " של הילדים, אלא של כולם. ומשם הדרך היתה פשוטה. סליחה על הפסקנות אבל התחושה שאני קיבלתי היא שקיימת בעיה הרבה יותר עמוקה( לא קוראים שתלטן למישהו רק כי הוא רוצה לראות טלויזיה בסלון, לא מזכירים מי קנה את הטלויזיה אפילו מתוך כעס). יש מקומות שחכם לא נכנס אליהם- גם אם הוא צודק.

 

[א ש לי]

לא מדוייק.

מבוגרים וילדים לא צופים באותן בתוכניות. כדורגל לבטח לא מעניין לרב את כולם. יש סדרות לילדים ויש גם חדר ילדים שבת? אצלנו סיפור אחר של ביחד.

 

[Dardar63]

עדיין העיסוק הוא לא בעיקר יקירתי

האיש רוצה שיתיחסו אליו בכבוד לא? מין הראוי להתיחס למי שחיי שם בבית יותר זמן בכבוד גם. ואני חלילה לא טוענת שהילד אמור להשאר בהרגליו אלא- אתה נכנס למשפחה- אתה הרי לא בחרת את הילד- הוא הגיע בעסקת חבילה אבל אם לא תסתדרו זה יכול לגרום לחבילה להתפרק- אז כמבוגר שאמור ללמוד משהו בימי חייו - תנהג חכם- ולא צודק. לא הצעתי שכל יום יצפו ביחד בטלויזיה- הצעתי דרך אחת מיני רבות שיכולה לעזור לשנות הרגלים קודמים. מדהים אותי לקרוא פעם אחר פעם על הורים שעושים מאמצים עילאיים להסתדר עם הילדים של הבן זוג -חיה את זה בעצמי יום יום, ואז פתאום לחשב- מי צודק. להזכירך יקירתי- העולם הזה של פרק ב הוא לחלוטין לא צודק עבור הילדים. לדעתי - עפתי מפה. שיהייה ערב שקט ורגוע עבור כולנו.

 

[א ש לי]

לכבד הוא שם "המשחק"

התכוונתי שהפתרון שלך לא מתאים ביום יום כמובן פרק ב' אכן לא צודק ולא הבחירה של הילדים וציינתי שהכעס שלי על האישה ובכלל לא על הילד, נשמע כאילו כעסת על תגובתי? המשך מקסים גם לך.

 

[Dardar63]

לא, לא כעסתי על תגובתך

התרעמתי על הגישה הסוחפת מול הילד ה" לא מכבד". חושבת שהשיעור הכי גדול שעברתי בפרק הזה של חיי היא לנסות להעמיד את עצמי בצד השני. הילד חיי עם הרגלים מסויימים וחשבתי שיש דרך קצת פחות רומסת לשנות לו אותם ובמבחן התוצאה גם יותר נכונה. שיהייה לך ולכולם יום מקסים.

 

[rolan]

סליחה שאני נדחפת

יש לי איזו תחושה שאת מפספסת משהו חשוב, בואי נעזוב לרגע את הפרקים בחיי הילד. נניח שזה היה אביו הביולוגי שחוזר מהעבודה, חוזר עייף ומבקש פינה שקטה משלו יחד עם משפחתו וזוגתו או אפילו לעצמו לבד... האם גם אז היית חושבת שצריך לשלוח את אביו לחדרו כדי לצפות בתוכניות המועדפות עליו, וזאת לאחר שהילד כבר בילה שעות פנאי רבות עוד לפני הגעת אביו הביתה מיום עבודה מפרך? אני חושבת שלפעמים אנחנו מתבלבלים ומכניסים עוד ועוד מהמורות שלא אמורות להיות שם. החיים המשותפים בבית בו מתגוררים זוג מבוגרים וילדים לא צריך להיות שונה, בהתנהלותו, מהתנהלות בית בו מתגוררים יחד הורים עם ילדיהם הביולוגיים... אין כללי ברזל, אם נעשה את הדברים ברגישות ואהבה, גם מבוגר יסכים (לפעמים) ללכת לחדר כדי לצפות במשחק כדורגל חשוב כאשר ילדיו/ילדי זוגתו צופים בתוכנית אהובה עליהם... הכל עניין של הידברות והסכמות בין המבוגרים שמנהלים את הבית!

 

[Dardar63]

וואי וואי

זה שהתנתקתי מחיי הפורומים לזמן מה גרם לי לאבד כנראה את יכולת ההסברה שלי. מתנצלת ומנסה שוב. אני לא חושבת שזה בסדר שהילד רואה בסלון.טלויזיה כמובן. בערב, כשיש מישהו אחר שרוצה. למען האמת - אני חושבת שזה ממש ממש לא בסדר אפילו אם מישהו אחר לא רואה. בשעות כאלה לדעתי האישית כל ילד צריך להיות בחדר שלו ולהרגע לקראת שינה. אבל אני חושבת שלהגיע לסיטואציה של ויכוח על העיניין- שבו הילד מעורב וגם הויכוח שנעשה אחר כך שבו הוכחו הזכויות החוקיות על הטלויזיה והספה- לדעתי זה לא חכם. יש דבר אחד שאני לא מסכימה איתך- ואולי אין לי מספיק עובדות כדי להיות פסקנית במקרה הנ"ל- אני חושבת שאין הבדל בין זכויות של מבוגרים פרק ב וזכויות של ביולוגים - אחרי_ זמן מה ואחרי שנוצר אמון אמיתי וכו'. במקרה הנ"ל לא נראה לי שזה המצ"ב, ולכן התעקשות מצד הכותב להיות צודק - נראתה לי לא חכמה. זהו- בבקשה תגידי לי שעכשיו הסברתי ברור ?

 

[Dardar63]

המצ"ב=המצב

ושאלוהים תעזור לי.

 

[azaria]

מסכימה עם העיקרון אבל לא עם הדרך?

אם הבנתי אותך נכון, את מסכימה שהילד לא צריך להיות מול הטלויזיה בסלון מלכתחילה, ואם הוא כבר שם ומתבקש לאפשר למבוגר - אז הילד אמור לשמוע בקול מה שאמרו לו ולקום וללכת. אבל, מאחר והמצב הוא כזה שהילד הספציפי הזה אינו פשוט קם והולך אלא נכנס למלחמות, ויכוחים, "סירוב פקודה", וכו - את ממליצה שלא להיגרר למאבק הזה, אלא לגשת לעניין בשיטת הסלאמי. לעבור ממצב של "הטלויזיה בסלון היא של הילד" למצב של "בוא נראה יחד תכנית נחמדה או סרט חביב" וממצב זה לעבור למצב של "עכשיו המבוגר/ים רואים משהו משלהם". ואת המעברים האלה לבצע לאט ובהדרגה, ולא בהנחתה חדה. כי הנחתה פתאומית עלולה להיתפס על ידי הילד כחוויה של "זרקו אותי מהסלון שלי".

 

[Dardar63]

הללויה

לזה התכוונתי בדיוק. בכלל לא מדברת על צדק. צדק לדעתי הוא סוביקטיבי. מדברת על התמודדות עם מצב. ומה אתה רוצה להשיג בסופו. והאם אתה מודע באמת למה אתה רוצה להשיג. יודעת על עצמי שזה לא תמיד זהה. תודה.

 

[oehhe]

ברור שהוויכוח על מי קנה מה הוא מיותר

הלא גם את האוכל וגם את הקלמר וגם את החזיה לילדה קנו האבא והאמא ו\או שני המבוגרים בבית (במקרה של משפחה מורכבת), לא זה העניין. ברור שאין כל טעם בהתנצחות שכזאת, עם זאת, עמדתי בקשר לילדים ידועה לותיקי הפורום, אחזור עליה בקצרה אך בהקצנה, אבקש לשתות כוס מים לפני שמתנפלים עלי, יש לי עור רגיש. להלן גידול ילדים לפי oehhe: הבית וכל תכולתו הנו רכוש המבוגרים, הנ"ל כולל את הנמצא בחד הילדים. חדר הילדים מוקצה לילדים ע"י בעלי הבית, יש גבול למה שמותר להם לעשות שם, (לא מציירים על הקירות ללא אישור, לא מבצעים פעולות בלתי חוקיות, וכיו"ב) הכל לפי כללי הבית ורשות מבעלי הבית (אשר ימהרו לתקן בכספם ולשאת באחריות בכל צורה שהיא). כל טיעון כגון: "זה החדר שלי ואני אעשה בו כרצוני" לא יתקבל. הבית מחולק לשני סוגי איזורים, איזורים פרטיים (כגון חדר שינה הורים, חדר שינה ילדים, חדר עבודה אמא) ואיזורים ציבוריים כגון: חדר מגורים (סלון בלע"ז) מטבח, שירותים משותפים וכו', הכללים באיזורים הציבוריים חמורים קצת יותר, אך הם נקבעים על ידי המבוגרים. בכלל, ילדים הם אורחים זמניים, עד גיל 16 אנחנו מחוייבים לארח אותם, עד גיל 18 אנחנו צריכים לארח אותם, אחרי גיל צבא (לבודדים שמשרתים) זה בגדר כבוד לארח אותם ומהשיחרור עד שהם בני 35 אנחנו מנסים (בד"כ בחוסר הצלחה) להפטר מהם. עכשיו... אלה שלא מכירים אותי מתבקשים להוועץ באלה שכן מכירים אותי לפני שמוציאיםפ עלי דין רודף ופולסא דאיכסא. oehhe a lefthanded octopus