ענייני בי"ס ורילוקיישן

[noa219]

ענייני בי"ס ורילוקיישן

קודם רציתי לומר שזה פורום מקסים ורואים שיש פה אוירה מכילה ותומכת וזה עושה הרגשה ממש טובה..נראה לי שאני הולכת לבלות פה הרבה (-: לפני מספר חודשים כתבתי פה הודעה על כך שלבת שלי קשה מאוד בכל התהליך הזה של הרילוקיישן ובעיקר עם הבי"ס ונתתן לי טיפים ממש טובים אז רציתי להודות לבנות המקסימות שענו,פשוט עד עכשיו לא היתה לי גישה לאינטרנט מהמחשב בבית (עד שחיברו לנו את האינטרנט לקח כמה חודשים,מנפלאות האדישות פה..כל דבר לוקח נצח).אז ככה..אנחנו פה כבר ארבעה חודשים ויש אמנם שיפור קצת עם הבת שלי,אבל היא עדיין בשלבי הסתגלות.הבי"ס פה מאוד שונה מבארץ ומודה שגם אני צריכה להתרגל אליו.יש המון דברים שאני לא אוהבת למשל החצר קטנה ולא מוצלת ולילדים כמעט ואין איפה לשחק..גם הגן של הקטן ככה (הגן נמצא בתוך הבי"ס) וכמעט ואין להם משחקים בחצר..היית בשוק בפעם הראשונה שנכנסתי לגן...גם בתוך הגן כמעט ואין משחקי קופסא כמו פאזלים והמבחר ממש דל הוא חוזר אם איזו עבודת יצירה פעם ב...וזה חבל לי כי הבן שלי מאוד אוהב משחקי קופסא..מילא בבי"ס אבל בגן??הם ילדים וצריכים לשחק..לעומת הגן בארץ שהיה בו מרחב,שלל מתקנים בחצר ומגוון של צעצועים בתוך הגן..אין מה להשוות בכלל..הם יותר שמים דגש פה על הקטע הלימודי שזה בסדר.אני מסכימה שצריך גם את זה אבל רבאק כל יום שיעור אנגלית בגן שבו לומדים אותיות בכתב מחובר??וזה חוץ מהשיעורי אקסטרה אנגלית שהוא מקבל כי הגיע ללא שפה...נראה לי טו מאץ' לילדים בגן...
ובכלל יש הרגשה כזאת של חוסר שיתוף פעולה עם ההורים.למשל ביקשתי משהו מהמורה של הבת שלי כבר 4 פעמים ואני כל פעם מגלה שזה נעשה חלקית או לא נעשה בכלל..היא מאוד נחמדה סה"כ וכן מנסה לעזור במיוחד שראתה כמה קשה היה לה בהתחלה ועדיין לא תמיד קל אבל זו הרגשה של כאילו להלחם בטחנות רוח כי כל דבר עד שנעשה אם בכלל יוצא המיץ ..הם כאילו מהנהנים בנחמדות אבל בפועל לא נעשה כלום..יש מן הרגשה כזאת שכאילו ההורים אמורים להשאר בחוץ ולא להתערב יותר מידי..ומודה שקשה לי עם זה במיוחד שבארץ הייתי מאוד מעורבת בגן ובבית ספר ואם היה משהו היו מטפלים בו באופן מיידי בלי שצריך להתחנן.לפחות אצלנו בעיר...
אני כאילו מרגישה שאני מתפשרת על החינוך שהייתי רוצה שהם יקבלו וקשה לי עם זה..אז ברור לי שזה לא ישראל ויש פערי מנטליות ותרבות וצריך לקבל את זה אבל איך משלימים עם זה?כי זה די מבאס אותי העניין..האם ככה זה בעוד מקומות או רק אצלנו?
אשמח לתובנות מהמנוסות.תודה לקוראות ולמגיבות (-:

 

[פרפרי אהבה]

ברוכה החוזרת

נשמע ממש מבאס במיוחד לגבי הגן.
אני עובדת בגן ישראלי אמריקאי ויש מבחר ענקי של משחקים וחומרי יצירה (לא כולם תואמי גיל לצערי) אבל גם אם אין הרבה משחקים- יש כל כך הרבה רעיונות ומשחקים שאפשר להכין בעצמנו ויעשו כיף והנאה לילדים. ממש חבל

אין אופציות אחרות למסגרת עבורו?
&nbsp
אני אישית לא התנסיתי בעבודה בגן אמריקאי לגמרי אבל כן עובדת עם גננות אמריקאיות וזה מנטליות אחרת וזה לא פשוט בכלל.
&nbsp
מקווה שתוכלי למצוא את האיזון לגבי שניהם ושכולכם תרגישו טוב ונעים

 

[noa219]

תודה על התגובה

אכן מבאס..זהו שאני לא בארה"ב שם יש באמת מגון רחב של אפשרויות לגנים..אמריקאים,ישראלים,יהודים וכו..אני בקפריסין והאפשרויות פה מאוד מצומצמות אחרת בשנייה הייתי מעבירה אותו. הגן נראה כזה אנתרופוסופי עם מעט משחקים בחצר..יש להם 2 מגלשות קטנות כאלו ואין הרבה מרחב להתרוצץ ובתוך הגן יש קצת מכוניות,חיות מפלסטיק לפי מה שראיתי,אולי קוביות אבל אני לא רואה שהם משחקים בהם בכלל..שאלתי את הגננת לגבי פאזלים ומשחקי קופסה והיא אמרה שדווקא יש והם מוציאים להם מידי פעם אבל בפועל לא ראיתי את הבן שלי משחק בזה אף פעם..בוא נגיד שזה לא בראש סדר העדיפויות שלהם..לגבי עבודות יצירה הם עושים מידי פעם בעיקר בחגים אבל לא מציירים למשל באופן קבוע כמו בארץ שהיה חוזר כל יום עם מלא ציורים ועבודות יצירה וחבל לי כי הוא כ"כ אוהב את זה..בקיצור הם שמים דגש יותר על הקטע הדידקטי ופחות על משחק (זה PRESCHOOLׁׂ, אמור להיות כמו גן חובה אצלנו).
נראה לי שכל עוד אנחנו פה אני פשוט צריכה לקבל את זה שהמנטליות והתרבות אחרת ולא לצפות שיהיה כמו בארץ כי זה פשוט לא ישראל..פשוט אני נתקלתי עד עכשיו באמת רק בגנים לא פחות ממדהימים בארץ וגננות מכילות ומחבקות ופה הם בסדר לא יותר..הצוות נחמד ומקצועי ופה זה נגמר את לא תיראי גננת מחבקת ילד למשל אם הוא נופל או סתם בוכה..הן כן מתייחסות כמובן אבל לא מעבר..מודה שחסרה לי מאוד החמימות הישראלית וזה לא פשוט להתרגל למשהו אחר...אפשר לשאול עם איזה גילאים את עובדת? ותודה על התגובה

 

[פרפרי אהבה]

בוודאי, אני עובדת עם קטנים-בני 2-3

זה לא פשוט-אותי היה שובר העניין של הגננות הלא מחבקות.
אני גיליתי לפני כמה חודשים שבגן שעבדתי בו עד לפני כמה שנים לא היה נהוג לחבק ילדים כי חשבו שההורים לא יראו את זה בעין יפה ואז אחת העובדות התעקשה איתם שזו חובה לחבק ולהתחבר לילדים ברמה הזו.
&nbsp
אני לא מסוגלת לעבוד במקום שלא יאפשרו לי לחבק ילד שבוכה או שזקוק לחיבוק שלי.
למעשה, עזבתי גן כזה בישראל שהגננת שם הייתה מאוד קשוחה וילד בוכה היה ילד ש"סתם בוכה, אל תתייחסי אליו"- כל כך מנוגד לתפישה שלי כאדם וכאשת חינוך.
&nbsp
לגבי הגן, אמרת אנטרופסופי וזה מאוד מפתיע אותי מה שאת מתארת. אני מאוד מושפעת לטובה מהגנים האנטרפוסופים ומה שתיארת מאוד מנוגד ממה שאני למדתי על שיטת החינוך הזו.

 

[noa219]

התכוונתי לאיך שהגן נראה...

כשאמרתי אנתרופוסופי..יש משחקים בחצר שהם למשל צמיגים של מכונית..

?!?וכלי אוכל כאלו מעץ,קצת קרשים (מה הילדים אמורים לעשות איתם בדיוק חוץ מלהפצע?? והבן שלי באמת נפצע ביד כשניסה להזיז קרש שהיה מונח על המגלשה כשרצה להתגלש) בקיצור לא נראה מפתה במיוחד וכיפי...נראה לי שהקטע הזה של לא לחבק ילדים הוא באמת כמו שאמרת כחלק מעניין הפרטיות ואולי שמישהו יראה את זה בצורה לא יפה..מודה שקשה לי עם זה ואני מאוד אוהבת בהקשר הזה את החום הישראלי..חבל שאת לא הגננת שלנו

את נשמעת מקסימה עם הילדים..את עובדת בגן שדוברים בו אנגלית?כמה זמן מנסיונך לוקח לילדים לדבר באופן שוטף או לפחות בצורה טובה ומובנת?הכוונה היא לילדים שהגיעו בלי אנגלית בכלל..אם יש לך כאלו בגן

 

[een ogenblik]

לימוד שפה

כלל אצבע בבית ספרה של כאווס הוא שלומדים שפה ברמה סבירה תוך חצי שנה. כלומר, לפעמים לומדים תוך פחות זמן, בדרך כלל לא מגיעים כבר לרמת שפת אם, אך תוך חצי שנה ילד כבר צריך להיות מסוגל לתקשר עם שאר העולם בשפה החדשה.

אבל, וזה אבל גדול מאוד, משחק עם ילדים הדוברים את שפת המקור של הילד, יעכב את לימוד השפה החדשה. (אנחנו צפינו בזה מן הצד השני, כאשר הגיע בכיתת הגן ילד ישראלי, שנצמד לכאוס. היא תרגמה עבורו, היא שיחקה איתו, היא שלטה בו באמצעות שפה ואילו הוא לא התקדם כמעט בפלמית ופחד ללכת למקומות בהם כאוס לא הייתה. רק כאשר מורה אמיצה הפרידה ביניהם בשעות הלימודים, הוא חזר למסלול לימוד פלמית הצפוי לילד בגילו.)

 

[פרפרי אהבה]

אצלי רוב הילדים יודעים יותר אנגלית מאשר עברית

אבל למדו מאוד מהר את העברית. יש לי ילדה ששפת האם שלה היא צרפתית, הגיעה מתקשרת בעיקר באנגלית כי הבינה שאנחנו לא יודעות צרפתית

ועכשיו מדברת עם ההורים שלה בעברית והם לא מבינים מילה... הם מבקשים ממני לתרגם להם

.
&nbsp
בעיקרון בגן שלי יש בכל כיתה מורה לעברית ומורה לאנגלית. לרוב בד"כ הילדים בגיל הזה לא ידברו עד שירגישו בטוחים בשפה. אולי כדאי לכתוב לגננות מעין דף של דברים שאולי הילד יגיד להן בעברית ומה הפירוש-כלומר לכתוב GLIDA ומה המשמעות של זה באנגלית.
יש ילדים שקולטים שפה מהר תוך חודש חודשיים ויש כאלה שלוקח להם זמן וקולטים אבל לוקח להם זמן להוציא את זה החוצה לדיבור.

 

[ניריתסקוטלנד1]

נשמע מאוד מאוד קשה

את יכולה אולי להזכיר לנו איפה את נמצאת בעולם ואיזה בקשות ביקשת?
לפעמים מישהו כאן יכול אולי להסביר למה לא נעשו הדברים או אולי איך לבקש שיתאים יותר למנטליות.

האם יש לך אפשרות להעביר אותם לבית ספר אחר? לפעמים זה פשוט לא זה. ובתור אמא שלוח את הילדים למקום שקשה לך איתו ...

אני יודעת שכמה בנות בפורום עשו את זה, אולי הן יספרו פה מניסיונן.

חיבוק וירטואלי חם, שמבין את הקושי הזה

 

[noa219]

תגובה

אני נמצאת בקפריסין...יש בעיר שאני נמצאת בה בדיוק 3 בתי ספר פרטיים שמתוכם רק בשניים לומדים ישראלים והביקוש גדול (בפאבליק לומדים ביוונית וגם אין ישראלים.. אז זה לא רלוונטי..)והילדים שלי לומדים באחד מבתי הספר הפרטיים,הלימודים במתכונת לימודים בריטית....למשל ביקשתי מהמורה של הבת שלי שתעביר אותה מקום כבר ארבע פעמים כי הושיבו אותה ליד ילדה שכל הזמן לוקחת לה דברים מהקלמר ושוברת אותם (היא עושה את זה לכולם..זו ילדה עם צרכים מיוחדים..הם משלבים שם ילדים כאלו ואין לי בעיה עם זה אבל אי אפשר שהיא תיקח לה את הציוד שהיא צריכה להשתמש איתו....) והמורה כבר כמה פעמים הבטיחה שתעשה את זה וכל פעם אני מגלה מהבת שלי שישבה אולי בשיעור אחד במקום אחר ואז חזרה למקום הקודם..וזה ממש מתסכל.כבר לא יודעת איך להגיד לה את זה. בקשר למעבר לב"יס אחר אני ממש בהתלבטות כי לקח לה המון זמן להתרגל לבי"ס הזה..היא בהתחלה בכתה המון ולא הסכימה אפילו להכנס לכיתה,היום המצב קצת יותר טוב אבל עדיין יש קושי במיוחד עם השפה והמנטליות שכ"כ שונה ממה שרגילה..היא בכללי ילדה שקצת קשה לה עם שינויים אז להעביר אותה עכשיו לבי"ס אחר אני לא בטוחה שזה הדבר הנכון אחרי שהתרגלה קצת לבי"ס הזה..מה גם שלא בטוח שיש מקום ויש מצב שאגלה שזה בדיוק אותו הדבר ואז מה עשיתי פה?גם הבנתי מהורים אחרים שהבי"ס השני יותר גדול ושם אפילו פחות זורמים עם ההורים..למרות שיש הורים שמרוצים, אצלנו הוא קטן ואינטימי,כיתה אחת בשכבה. נראה לי שלדעתי זו פשוט המנטליות והתרבות שצריך להתרגל אליה ולהבין שזה לא כמו בארץ ולהנמיך ציפיות לצערי..תודה על החיבוק הוירטואלי

 

[ניריתסקוטלנד1]

עוד כמה שאלות

האם ישבת עם המורה לשיחה או שהדברים נאמרו "על הדרך"?
במידה והיתה שיחה והמורה מבינה את כל מיכלול הקושי של הבת שלך, ואת מרגישה שאין יותר מה להגיד, האם יש אפשרות לפנות למישהו מעליה?
במידה והבעיה רק עם הקלמר, האם יש אפשרות לתת לה קלמר שהילדה האחרת לא יכולה להגיע אליו? לא יכולה לפתוח לבד?
מצטרפת למה שכתבו על התנדבות בבית הספר אם זה משהוא שעושים שם. זה יעזור לך לראות את הדברים מתנהלים ואולי להבין איך לעשות את זה אחרת, וגם אולי יהיה טוב לבת שלך שאת שם.

את כותבת להנמיך ציפיות. נכון יש לנו ציפיות לרמה שאנחנו שואפים או רגילים לה ולא פחות, אבל ברילוקיישין אנחנו צריכים להתאים את עצמנו למקום. ללמוד את אורחות המקום להתאים את עצמנו אליהם. זה לא תמיד קל

את כותבת שיש שם עוד ישראלים. האם יש ישראלים בכיתה של הבת שלך? האם היא מתחברת לילדים ישראלים אחרים בבית הספר? אחרי בית הספר?

 

[noa219]

ישבתי עם המורה לשיחה באסיפת הורים והיא בהחלט מבינה

את הקושי הכללי ...בקשר לדבר הספציפי שביקשתי דיברתי איתה מספר פעמים בסוף היום ואני בטוחה שאמרתי את זה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים וסה"כ כן נראה שאכפת לה בגדול אבל ספציפית לגבי זה לא ממש נעשה משהו ולא נראה לי שביקשתי משהו גדול מידי וסה"כ באמת שאין לי יותר מידי דרישות מוגזמות אני רק רוצה שלילדה שלי יהיה טוב ונעים ונראה לי שזה צריך להיות אינטרס משותף שלנו ושל הבי"ס.יש עוד ישראלים בבי"ס והיא דווקא מאוד מתחברת אליהם,בכללי היא ילדה מאוד חברותית ובגלל השפה (הגיעה ללא אנגלית) קשה לה לתקשר עם ילדים אחרים כי איך אפשר לשחק עם מישהו בלי שפה?וזה חלק מהתסכול שלה..יש בכיתה שלה עוד כמה בנים ישראלים ובת אחת אבל זה גיל שכבר פחות מתחברים לבנים ויותר לבנות והילדה הישראלית השנייה ילדה מקסימה אבל היא נולדה פה והבת שלי אומרת שמדברת כל הזמן באנגלית,זה כאילו יותר טבעי לה אז קצת קשה לה להתחבר אליה בשלב הזה. יש לה חברות בעיקר ישראליות מכיתות אחרות והן כן נפגשות אחרי בי"ס ומאוד כיף לה איתן..רציתי לקבוע פליי דייטס גם עם ילדות אחרות אבל היא לא רוצה מהחשש שלא תוכל לדבר איתן כמו שצריך ואני לא רוצה ללחוץ עליה בשלב הזה לפחות לא עד שתתבסס לה האנגלית..
להתנדב בבי"ס זה במסגרת הPTA שזה כמו ועד הורים בית ספרי שמארגן פעילויות לילדים אחרי שעות בי"ס..זה פחות קשור לקטע הלימודי.
את צודקת בקשר ללהתאים את עצמנו למקום..נראה לי שזה מה שאני צריכה לשנן לעצמי מעכשיו

ואז יהיה לי הרבה יותר קל..אני צריכה להבין שפה זה לא ישראל ואי אפשר גם לצפות שזה יהיה ככה..החינוך פה שונה לגמרי ופשוט להתרגל למשהו אחר מעכשיו ולנסות לשנות את הדברים שאני יכולה ומה שלא..להשלים איתו

 

[ניריתסקוטלנד1]

סיכמת את זה יפה מאוד

 

[carlimi]

ברוכה השבה

יקירתי, את חייבת להזכיר לנו איפה בדיוק את נמצאת, גילאי הילדים, והמסגרת שאליה הם הולכים.
אני יכולה להכיד לך, שהוצאנו את הבנים הקטנים שלנו בזמנו מהגן הראשון ששלחנו אותם אליו, כי זה לא התאים (לא לנו ולא לילדים). היום כבר שלושת הילדים שלי בבית ספר יסודי, כולם ביחד, התחלנו כבר שנה רביעית. היום אנחנו כבר גמרי בני בית בבית הספר, וזה לוקח זמן.
כן, יש המון בהדלים מבארץ, אבל אני דווקא מעדיפה כאן.
הכיתות קטנות מאוד, ידידודתיות, שולחנות עגולים, 5 ילדים בשולחן. יש להם מטבח ושירותים בכיתה. שטיחים מקיר לקיר (אצלנו בחורף הארוך והקר זה קריטי). יש חצר ענקית ממש, עם מתקנים, ובאמצע שטח דשא ע נ ק בו הילדים משחקים כדורגל/פוטבול או סתם רצים. יש שתי חצרות נפרדות - אחת לקטנים PRE-K עד כיתה ב', ושנייה לכיתה ב'-ה'.
יש כאן משמעת וכבוד למורים ולבית הספר באופן כללי.
אני מדברת על בית ספר ציבורי.
אגב, אצלנו, רק בכיתה ג' מתחילים ללמוד מחובר ...
הבן שהיה ב PRE-K אכן למד אותיות ומספרים וכו', אבל ממש לא מחובר.
יכול להיות שבאמת המסגרת לא מתאימה לכם. יש כל מיני סוגי מסגרות, בטח ברמת הגן. האם בדקת?
4 חודשים זה אמנם לא מעט זמן, אבל גם לא הרבה מידי, ואם תמצאי משהו טוב יותר ומתאים לכם יותר, הייתי מעבירה, גם באמצע השנה.
וכן, נהוג הרבה פחות להתערב במה שקורה בבית הספר, בטח בהשוואה לישראל, אבל יש גם מקום להורים להיות מעורבים כמו PTSO או איך שקוראים לזה ...חחח

 

[carlimi]

אם את אכן בארה"ב

אז יש סיכוי שלפחות בית ספר ניתן לעבור בתוך הדיסטריקט, בתנאי שיש מקום פנוי כמובן. כך זה אצלנו לפחות.
וכשכתבתי בנוגע להתערבות - התכוונתי יותר לכיוון הלימודי. הם בהחלט מעודדים התנדבות ומעורבות של ההורים בבית הספר ובפעילויות הרבות שמתקיימות בו כל הזמן.

 

[noa219]

תגובה

הילדים שלי בני 7.5 ו-5 ואני נמצאת בקפריסין.הם הולכים לבית ספר פרטי והגן של הקטן נמצא בתוך שטח בית הספר.הבעיה היא שאין פה יותר מידי אופציות.יש פה בדיוק 3 בתי ספר פרטיים שלומדים בשיטת לימוד בריטית ומתוכם רק בשניים יש ישראלים והביקוש עצום.פאבליק סקול לא רלוווטי כי לומדים שם ביוונית..
זאת הבעיה שפה זה לא ארה"ב שיש המון אופציות ורק צריך לבחור..יש עוד בי"ס אחד שרלוונטי אבל הבנתי מהורים אחרים ששם אפילו ההורים פחות מעורבים אבל דווקא הבנתי מכמה ישראלים שהם מאוד מרוצים והיחס לילדים מעולה ורמת הלימוד טובה,צריך לבדוק שיש מקום כי הבנתי שהרשימת המתנה ארוכה...
גם אצלנו הכיתות קטנות ויש כיתה אחת בשכבה זה דווקא משהו שאני כן מעדיפה..והם כן מעודדים הורים לקחת חלק בפעילויות פנאי שונות של בי"ס..התכוונת לPTA חחח...אבל בכל מה שקשור לעניין הלימודי יש הרגשה שההורים קצת בחוץ..לגבי הכתב מחובר זה פשוט נראה לי הזוי שילד שהגיע בלי אנגלית ואמור להתחיל ללמוד ABC לומד ישר בכתב מחובר וכששאלתי את הגננת על זה היא אמרה לי שהיא היתה באירלנד ושם לומדים בכתב מחובר כבר מהגן אז החליטה לאמץ את זה..הזוי לגמרי..לא אמורה להיות תוכנית של משרד החינוך או משהו כזה??

 

[ניריתסקוטלנד1]

הנושא של הכתב המחובר באמת מוזר.

בבית הספר של הבת שלי הם התחילו ללמוד לחבר בשנה השלישית, וגם, רק ללמוד איך עושים את זה, עם דגש על כתב ברור. במידה והחיבור יוצר כתב לא ברור הם מעודדים לותר על זה בכלל.

 

[noa219]

זהו..שגם אצלנו עד עכשיו התחילו ללמוד לחבר רק בשנה בשלישית

לפי מה שהבנתי מהגננת והתחילו עם זה רק עכשיו על סמך זה שהגננת היתה באירלנד ושם לומדים ככה כבר מהגן אז החליטה לאמץ את זה (כאילו ככה מקבלים החלטות חינוכיות בנושא כזה חשוב כמו כתב??) אין איזה תוכנית של משרד החינוך או איך שלא קוראים לזה פה בנושא?אני פשוט חושבת שצריך קודם ללמוד את האותיות ואחרי שזה מבוסס ללמוד איך לחבר..מדובר פה על ילד שלא נתקל אף פעם באותיות באנגלית ולדעתי גם רוב הילדין כי זה בי"ס אינטרנשיונל כזה עם ילדים מכל מיני מקומות..אז ישר ללמד אותם מחובר??זה הרבה יותר קשה וסתם מסורבל לדעתי..השאלה שלי אם יש מקום להתערב בנושא ולדבר עם הגננת?למרות שלא נראה לי שהיא פתאום תעבור ללמד אותם כתב רגיל רק בגלל שאני אמרתי..זה פשוט מרגיש לי הרבה יותר נכון והגיוני..פעם אחת כתבתי לבן שלי את השם שלו באנגלית בכתב רגיל ואז הוא אומר לי אמא אלו בכלל לא האותיות הנכונות לא ככה כותבים ואז הראה לי בכתב מחובר וזה היה נראה ממש מסורבל,זה כאילו היה נראה לו אותיות שונות לגמרי הכתב הרגיל, וחבל כי אנגלית זו שפה קלה יחסית אז למה לסבך אותם?קודם תלמדו אותם את הבסיס ואז אחרי שהאותיות כבר מבוססות תלמדו לחבר..למרות שחייבת לציין שזה נראה שמסתדר עם זה אבל לי זה נראה לא הגיוני בכלל העניין..השאלה היא האם יש מקום להתערב?מה דעתך?

 

[ניריתסקוטלנד1]

לא הייתי מתערבת.

בעיקר כי את אומרת שלילד אין בעיה עם זה.
את חייבת לזרום אם המקום. לדעתי האישית, אם הילדים מסתדרים עם משהוא, גם אם זה לא נראה לך, תזרמי.

אני חיה בסקוטלנד. מנטליות מאוד שונה מישראל. למדתי לשתוק!!!
אנשים כאן מדברים יותר על מזג האויר מאשר על עצמם, לא כי הם דפוקים, כי ככה הם גדלו, כי ככה מתנהגים בסקוטלנד (וגם באירופה וגם בארה"ב כנראה) מי אני שישנה אותם? אני צריכה להתאים את עצמי אליהם ולא לשפוט אותם.
אני מוצאת לי את האנשים שיותר מתאימים לי כחברים, ומן הסתם הם יהיו אנשים יותר פתוחים מהבריטי הממוצא, כי ככה אני יודעת לתקשר, אבל אסור לנו לשפוט.

אנחנו באנו לעולם שלהם, אנחנו צריכים להתאים את עצמנו, וזה לא קל

 

[alphadelta]

איך הילדים מרגישים בבית הספר ובגן?

האם בסך הכל החוויה חיובית להם? לכל יאחד יש מהמורות פה ושם. אבל השאלה היא איך זה בגדול. עוד שאלה היא לכמה זמן אתם שם. אם זה לא לזמן ארוך אז אולי לחשוב על לימוד ביתי. האם יש עוד משפחות במצב שלכם? גרנו פעם בעיר חביבה ונעימה. האתגר היה שבתי הספר היו בעיר לידינו ולא טובים. בסופו של דבר עברנו. אבל לפני, החלנו להתאגד כמה הורים וחשבנו איך פשוט לשכור מורה וללמד בבית את קבוצת הילדים. כמו שאמרתי אנחנו עברנו והאחרים עברו לצ׳רטר סקול שנפתח אותה שנה. אני מספרת לך את זה כי אם לא טוב להם (ויכול להיות שכן טוב להם) אז יש עוד אפשרויות. הם צעירים. וחשוב שחווית הלימודים תהיה נעימה להם. יש לימוד ביתי , ודרך האינטרנט. ואולי יש בתי ספר מעט רחוקים יותר או שאם עברתם עם חברה ישראלית אפשר דרכם להתארגן ולפתוח משהו קטן. מקווה שזה עזר. ותזכרי שאת לא לבד, אנחנו פה בשבילך.

 

[noa219]

הקטן שלי ממש בסדר.כל פעם שני שואלת אותו איך היה בגן

הוא מספר לי חוויות חיוביות סה"כ ואפילו פעם אחת בא ואמר לי מיוזמתו "אמא את יודעת היה לי ממש כיף בגן היום" וגם הגננות אומרות שהוא משתף פעולה ממש יפה וקולט מעולה את האנגלית,מזהה כבר אותיות ואפילו קורא מילים וזה מאוד משמח ומעודד אותי לשמוע את זה..אני קצת מתבאסת מזה שהחצר לא גדולה מספיק ואין בה הרבה משחקים....אבל לא נראה שזה מזיז לו (כנראה שבתור הורים יש דברים שמפריעים לנו שלא מפריעים לילדים...) אבל הוא באופן כללי ילד זורם מטבעו,הבעיה היא עם הגדולה שלי,לה יותר קשה ומאוד מתגעגעת לבי"ס הקודם ולחברים שלה בארץ וכל הזמן מדברת עליהם וכמה רוצה לחזור לבי"ס הקודם ואני מאוד רוצה שיהיה לה כיף וטוב ותהיה לה חוויה טובה מהתקופה שאנחנו פה..וחינוך ביתי זו לא אופציה..פחות מתחברת לזה..ותודה על התמיכה