ענישת אישי ציבור

ענישת אישי ציבור

האם לאור גזר-דינו של הירשנזון היום 5.5 שנות מאסר יש צורך לשקול מחדש את סוגיית הענישה בעניינם של אישי ציבור? האם יש להפריד בין מלאכת הענשתו של עובד ציבור על עבירות שביצע תוך ניצול תפקידו כאיש ציבור ו/או הקשורות למעמדו זה לבין עבירות שביצע במסגרת האישית של חייו, למשל עבירת איומים על שכן או הסגת גבול של קרקע סמוכה ועוד? האם יש להעניק לעובד הציבור מקדם "הנחה" או חומרה ביום הדין לאור העובדה כי משפטו התנהל לאור הזרקורים ומתוך הנחת עבודה כי משפטו סוקר "יותר" מעניינו של בוזגלו? האם יש לשקול ביום הדין את העובדה כי עובד ציבור שחטא נפגע "שבעתיים" שכן הוקעתו החברתית מפורסמת ומגיעה לכול בית בישראל ושוב להבדיל מעניינו של בוזגלו אשר חוזר בדרך-כלל לאנונימיות מיד לאחר גזירת-עונשו? אשמח לשמוע דעות בעניין סוגיית הענשת אישי ציבור שחטאו בפלילים.
 

dikluse

New member
ענישת אישי ציבור דעתי

ניתן לומר כי תג המחיר של הפרסום לעיתים הוא גבוה מאוד ,כפי שפרסום יכול לחשוף אדם ולשים אותו במרכז ולהנות מאור הזרקורים פרסום כסף ומעמד כך הפרסום יכול להיות בעוכריו והנפילה היא עוד יותר קשה ,כמו במקרה דנן של השר הרשזון. מבחינה משפטית המינוס הגדול במשפט של אישיות ציבורית מפורסמת הוא הסיקור התקשורתי העצום ,כששופט אמור לעסוק במלאכת המשפט וקורא בעיתון סיקור נרחב כולל דיעות של אנשים כאלה ואחרים והדגשת עניין ההרתעה הציבורית בוודאי שהדגש שיינתן על העונש ולא לטובה הוא בהרבה יותר גבוה מאשר אדם פשוט מן היישוב ,לדוגמא במשפט הרשנזון גם השופטת נחשפה לפרסום הנרחב הזה בין היתר דובר על חייה הפרטיים והחיפושים על הפסיקות שלה בגוגל שולשו .כל זה מעיד שבמקרה של הרשנזון הפרסום היה מאוד בעוכריו ,ולא רק הוא גם אולמרט .. גם הנשיא לשעבר קצב שהשופטים מתעקשים איתו על דיונים של 4 פעמים בשבוע , אם זה היה "בוזגלו" הדיונים היו מתקיימים אחת לכמה חודשים ..
 
תגובה

אני מסכים שהנושא לא פשוט בכלל. יש שיקולים אשר תומכים בהצנעת ההליך הפלילי מאור הזרקורים בייחוד בעת שמדובר באישי ציבור. ניתן לחשוב על פיתרון ולפיו ההליך עצמו יהיה מוצל ורק משעה שיוחלט על אשם או זכאי ניתן יהיה להאירו. מאידך לפיתרון שכזה חסרונות רבים, שכן ידוע היטב כי אור השמש.... מצד אחד בחברה דמוקרטית ופלורליסטית רצוי לעודד שיח ציבורי על שסובב אותנו מאידך הדבר נעשה על גבו של איש זה או אחר. לדעתי כול הגורמים והשחקנים במערכת אמורים להתנהג בצורה מאוד זהירה ואחראית. מאידך, גם בכך לא פתרנו את הבעיה שכן כיצד ננהג בעת שאחד השחקנים מפר את האיזון?
 
תגובה

אכן. קראתי את הכתבה ובאמת הנושא לא פשוט. מצד אחד לציבור יש עניין במקרים שבהם מעורבים ידוענים, אישי ציבור, נושאי משרה וכו' והתקשורת משרתת את עניין זה. מצד שני הסיקור התקשורתי יוצר עננה אשר אופפת את הנאשם או החשוד ומלווה אותו בכור ההיתוך המשפטי שלו. מצב הדברים אכן בעייתי שכן קיים חשש מובנה, ששופטים, אשר הינם בני אדם, וכך גם שאר גורמי המערכת, יפעלו, ולו בתת ההכרה, תחת השפעת העננה שלעיל, לטוב ולרע. לא תמיד העובדה שהינך איש ידוע פועלת לרעתך. היו מקרים רבים בהם בתי משפט האמינו לאישי ציבור אשר טענו טענות לעניין היסוד הנפשי שלהם בעת ביצוע העבירה ובהחלט ייתכן שאזרח "פשוט" לא היה "עובר" את כור ההיתוך וזוכה לאמון מצד בית-המשפט. לסיכום, צריך לחשוב על מודל נכון ומאוזן אשר יינסה לתת מענה לכלל השיקולים, לרבות לזכות הציבור לדעת וכו'. חשוב שהמודל יהיה פשוט וקל ליישום ואכיפה. בהחלט ייתכן שבסופו של דבר המודל יצטרך לקחת בחשבון גם ממברנות אנושיות בדמות עורכי העיתונים והגורמים המבקרים בכול מודל תקשורתי זה או אחר. הכי פשוט היה אם כול גורם במערכת היה שואל את עצמו בטרם מעשה באם הוא היה עושה כן במידה והקרוב או היקר לו היה על הפודיום. חומר למחשבה.
 
למעלה