ענפי ספורט נוספים

[נועה חורש]

ענפי ספורט נוספים

האם מי שמוכשרת/מנוסה/טובה בהתעמלות, היא גם טובה במיוחד בענפי ספורט נוספים? למשל אתלטיקה קלה, שיסודותיה העיקריים הם ריצה וקפיצה, מרכיבים קריטיים בהתעמלות; או למשל, מחול/בלט/ריקוד שכמובן הוא חלק מההתעמלות; שמעתי גם על מתעמלות שמצליחות נהדר בשחייה, בג'ודו ואפילו במשחקי כדור. זה שיש קשר בין התעמלות לענפי ספורט אחרים, זה ברור, אין צורך להסביר. השאלה היא מבחינת המשיכה... האם אתן נמשכות גם לענפי ספורט נוספים, או מרגישות שאתן בולטות וטובות בענפי ספורט אחרים, כי אתן מתעמלות ואחרים לא?

 

[אמא לה3]

לדעתי לא.

נכון שכילדה הייתי מאוד טובה בבלט, אבל לא סבלתי שום ספורט אחר, וזה לא שלא ניסיתי, אוטומטית שיבצו אותי בנבחרות של כדוריד/כדורעף/אתלטיקה קלה ואפילו כדורסל (עד כמה שהייתי נמוכה), זה היה סיוט, שנאתי כל רגע....

 

[אמא לה3]

מה שכן אהבתי ואפילו הייתי טובה מאוד

זה גלגיליות! אלה של פעם עם ארבעה גלגלים, היתי מעולה ואפילו התחריתי והצלחתי! לזה אני עד היום מתגעגעת למרות שאני כבר לא בטוחה שאני אצליח משהו....

 

[נועה חורש]

מגניב!

החלקה אומנותית על גלגיליות זה מגניב בטירוף! איזה כיף לך שאת יודעת (או ידעת טוב)... אני בטוחה שכל מתעמלת טובה (ואני מדגישה רק מתעמלות טובות) יכולה למצוא את עצמה בענף ספורט נוסף, חוץ מהתעמלות.

 

[Xx ofek xX]

גם אני חושבת שלא

אני חושבת שאפילו בגלל ההתעמלות אני לא אוהבת סוגי ספורט אחרים, בהתעמלות, כשאני מצליחה משהו זה אומר שבקרוב אני ילמד משהו חדש אבל בסוגי ספורט אחרים אין הרבה מה ללמוד חדש (אולי חוץ מריקוד אבל ריקוד אני פשוט שונאת מאז שאני קטנה

) הספורט היחיד שאני אוהבת חוץ מהתעמלות זה שחייה, למרות שזה די משעמם אני חושבת שאני אוהבת את זה כי התחלתי עם השחייה עוד לפני ההתעמלות וזה נשאר לי

 

[Tammie]

אותי מעניינים ענפי ספורט אחרים

אבל בעיקר כאלו שנושקים להתעמלות באופן בולט.... למשל החלקה על הקרח הוא ספורט מדהים בעיני (לא יודעת אם אני אהיה טובה, אף פעם לא ניסיתי להחליק ברצינות...) אני גם ממש אוהבת קפיצות למים, ספורט מקסים מבחינתי, וכמובן שהוא מאוד מאוד קשור להתעמלות. אתלטיקה למשל מאוד משעמם אותי, וגם כדורסל וכדורגל. ספורט נוסף שפעם עסקתי בו ומאוד מאוד אהבתי היה טיפוס. טיפסתי במשך שנתיים וחצי בקיר בכוכב יאיר, עד שסגרו אותו. ממש נהניתי, היה בזה השילוב של ההתגברות על הפחד עם הכוח שיש גם בהתעמלות, ותמיד היה לאן להתקדמם. דבר ראשון יש ארבעה סוגים של קירות טיפוס, ובקירות גדולים הם גם משולבים, ומעבר לזה- אפשר לטפס במסלולים מסויימים וזה מאוד קשה. כל פעם כשמסיימים מסלול אחד, עוברים לאחר יותר קשה וזה ממש מאתגר ומחזק. מאוד נהניתי מהשנים בהן טיפסתי. וגם הייתי חזקה בטרוף בידיים באותה תקופה, הייתי יכולה לנצח את אח שלי שגדול ממני ב- 4 שנים במשחקי כוח של ידיים. בנוגע למחול- למען האמת זה התחום שהייתי תמיד הכי טובה בו, הרבה יותר מהתעמלות. רקדתי בלט קלאסי עד כתה ח' ובכלליות עד כתה ו' הייתי בטוחה שאני אהיה בלרינה מקצועית, וגם די הייתי בכיוון, אבל היה לי מאוד קשה מבחינה חברתית בקבוצה שבה רקדתי אז עזבתי, ואני לא מתחרטת על ההחלטה אפילו לרגע. בעקבות הפרישה מהמחול הגעתי להתעמלות ואני מאושרת מכך. בכלליות אני לא מאמינה בלהתחרט על החלטות, גם אם היום נראה לי שהייתי צריכה לעשות בחירה אחרת, באותו רגע זו הייתה הבחירה שעשיתי וכנראה שבאותה סיטואציה היא הייתה נכונה.

 

[נועה חורש]

יש הרבה מה ללמוד חדש!

חוץ מריקוד, גם בגלגליות, החלקה אומנותית על הקרח, קפיצה למים, טרמפולינה, שחייה צורנית, רולרבליידס, כדורסל ועוד- יש הרבה דברים חדשים ללמוד! אני חושבת שפשוט לא התנסית במספיק ענפי ספורט, ולכן לא מצאת ענף נוסף שאת ממש אוהבת.

 

[Xx ofek xX]

טוב, זה נכון../images/Emo3.gif

הייתי בשחייה ואחר כך בהתעמלות וזהו

 

[נועה חורש]

ואיך את בשיעורי חינוך גופני?

בשיעורי חינוך גופני אתם מתנסים בכל מיני פעילויות. איך את בשיעורים? האם את מרגישה הבדל בינך לבין בנות אחרות שלא מתאמנות בכלום?

 

[Xx ofek xX]

כן בשיעור ספורט כן

אני יותר טובה מאחרות, גם כאלה שכן מתאמנות במיוחד בריצות ארוכות וכפיפות בטן

 

[chuch1]

בהחלט!

אותי תמיד משכו כל ענפי הספורט האפשריים (גם גולף ) ותמיד הצטיינתי בהם. אין לי ספק שזה בגלל היותי מתעמלת. ההתעמלות מפתחת לנו כל כך הרבה : קורדינציה, ראייה מרחבית, את החשיבה ומה לא??? כל ספורט הוא אהוב בעניי ובכל סוג של ספורט הצלחתי להשתלב ברמה של להגיע לנבחרת, אבל כמובן שהתעמלות זה ה-ספורט ואותו אף פעם לא עזבתי

 

[נועה חורש]

איפה יצא לך לשחק גולף?

את מתכוונת לגולף אמיתי בדשא ענקי, או למיני-גולף בגולפיטק??

 

[chuch1]

לטורניר חובבנים בגולפיטק ../images/Emo3.gif

אבל זה גם משהו...

 

[Tammie]

דווקא יצא לי לשחק גולף

ומאוד נהניתי, והייתי לא רעה, אני לא יודעת אם יש קשר להתעמלות...

 

[chuch1]

אני טוענת

ותמיד אטען שמתעמלת רצינית- לאו דווקא תחרותית- תהייה טובה בכל סוג ספורט. ברור שחייבים גישה לספורט אבל אם היא מתעמלת רצינית- מן הסתם הגישה קיימת.

 

[נעממהה]

ברור!

אני נהנת כמעט מכל סוגי הספורט שהתנסיתי בהם.. אם זה שיעורי ספורט שמשחקים בהם משחקים מוזרים בכדור או אם זה סתם לרוץ בדרך הביתה... קפיצה לגובה, ריצות קצרות, ריצות ארוכות (למרות שהבנתי שזה לא התחום של מתעמלות), כדורסל, וכו' .. אני לא מומחית בשום דבר, גם לא עוסקת בזה בתדירות גבוהה (ההתעמלות תופסת את הרוב), אבל נהנת מזה. גם לצפות בספורט אני אוהבת. כן, גם אטלטיקה... היוצא דופן היחיד זה כדורגל. האמת, נראה לי שזה הרבה בגלל התחרותיות, האתגר והצורך להשיג עוד מטרה ולהשתפר. לא משנה מה, איפה ואיך, ברגע שיש תחרות (בין אם היא מוכרזת ובין אם זה סתם שיגעון שלי בשיעורי ספורט המעטים שיש בכיתה יב'..) אני שם... כל ענף ספורט שהוא. יש לזה האמת יתרונות וחסרונות, לתחרותיות הזאת. חוצמזה שלדעתי, אנשים שאוהבים ספורט יכולים לאהוב הרבה סוגים שלו פשוט כי זזים ומזרימים את הדם ואת האדרנלין בגוף. לגבי ריקוד, בלט אולי הייתי אוהבת, אבל מעולם לא יצא לי לנסות. הדבר היחיד שהיה לי זה שיעורי מחול- ובזה לא נהנתי בכלל. אין לי בעיה עם תנועות וריקוד של תרגילי התעמלות!!!! אני אוהבת את זה מאוד, אבל מחול? אף פעם לא מצאתי את זה מאתגר או מעניין במיוחד. לא ראיתי איפה הפסגה הבאה שאפשר לכבוש שם... אולי פעם אני עוד אסתדר עם זה. התעמלות זה מעל הכל, בלי שום ספק! אין אפילו מה לנסות להשוות. יש בזה לדעתי שילוב מדהים שאין אולי באף ענף ספורט אחר.

 

[אמא לה3]

../images/Emo230.gif../images/Emo45.gif

 

[chuch1]

חחחח גם אצלי זה ככה!!

אני לא מתביישת להגיד אבל מילדות אני מתעבת בלט! וכשהייתי מתעמלת קטנה הביאו לנו בנוסף לאימונים הרגילים מישהי שתלמד אותנו טכניקה והיא הייתה מורה לבלט ועוד האימונים איתה היו בימי שישי- כמה שנאה....יואו.... וגם לגבי ריצה ארוכה- אף פעם לא הצלחתי בזה כמו שצריך, ריצות קצרות כן, הדיפת כדור ברזל- כן, קפיצה לרוחק, לגובה לאלכסון- מה שתגידו- כן! אבל ריצה ארוכה- לא ..... נועה, יש הסבר למה ?

 

[אמא לה3]

לנו הביאו גם פעם בשבוע

בנוסף לאימונים הרגילים, מאמנת התעמלות אמנותית (מישהי תותחית), שלימדה אותנו גם בלט ובעיקר עבדה איתנו על גמישות...דבר כואב שכזה לא קרה לי בחיי (לא משנה כמה נפצעתי באימונים), זה היה נורא...המתיחות היו איומות, אגב, עד היום אני גמישה ביותר (חוץ מהגב שהלך..). אני לא זוכרת את זה כסיוט, אלא בהחלט כתוספת ברוכה לאימונים.

 

[נועה חורש]

הסבר

יש לנו בגוף שני סוגים של סיבי שריר: אדומים ולבנים. האדומים מסוגלים להתמיד במאמצים קטנים לאורך זמן, כמו ריצה ארוכה, והלבנים מסוגלים להתמיד במאמצים גדולים לזמן קצר, כמו ריצה קצרה. אנשים שיש להם אחוז גבוה יותר של סיבים אדומים מאשר לבנים, יצטיינו בריצות ארוכות ובענפי ספורט סבולת, ואנשים שיש בגופם אחוז גבוה יותר של סיבים לבנים יצטיינו במאמצים קצרים ועצימים כמו ספרינט, קפיצה או תרגילי התעמלות. הסיפור הזה רלבנטי בעיקר לספורטאי עילית. לרוב האנשים יש פחות או יותר יחס שווה של סיבי השריר, 50-50 ולכן הם יצטיינו יותר בספורט שבו הם התאמנו יותר. אני במשך כל חיי עד הצבא בערך הייתי גרועה בריצות ארוכות. אחרי הצבא התחלתי להתאמן בריצות ארוכות, למען שיפור הכושר ולשמירה על משקל, והיום אני רצה בכיף 5-10 ק"מ כל כמה ימים, בקצב נחמד בלי בעיה.