דגלמנגל
Well-known member
יאמר לזכותם, שהם לא סלחו לבריטים, על כל מיני מעשים שלא ייעשו. הקצין ש"חקר" והרגו את (הנער) ידידיה רובוביץ', הוברח מהארץ בחשאי,
אחרי שהלח"י פצח במסע צליפות והוריד בריטים "על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן" וניסה להתנקש בחייו גם בביתו שבאנגליה. זכורה גם
תלייתם של שני הסמלים הבריטיים, כנקמה על תלייתם של שלושה לוחמי האצ"ל, פעולה ש"לימדה" את הבריטים לקח, להפסיק לתלות לוחמי
מחתרת יהודיים. על מקרים כגון אלה, אומרים, שאילולי היו קיימים, היו צריכים להמציא אותם.
בוודאי שהיו מאבקי כוחות על השלטון, בימים של טרם הכרזת המדינה, אולם ניסיון המרד הגלוי, (פרשת אלטלנה) כחודש אחריה ואחרי הסכם
התפרקות האצ"ל, סימל יותר מכל דבר אחר, את היריבות המרה, בין שני המחנות. אין פלא איפא, שבן גוריון קידם פעולות, שימנעו בעתיד כל
ניסיון מרידה.
