עסק חמקמק

[murmur]

יותר ברור

אבל אם אתה יודע יותר מהקורא זה לא עוזר לו בכלום... ככה שעדיף שתכתוב את מה שאתה רוצה, תמצא איפה... רעיון לשם הסיפור : שבלול

 

[mishel s]

טוב, ידעתי שהייתה לי בעיה

ידעתי שיש בעיה עם הקטע של הגנרל והחייל שאומר לו שמצאו את המסמכים. זה די מנותק מהסיפור וטני צריך לראות איך אני מכניס את זה במקום הנכון כדי שזה יהיה מובן. לגבי שם הסיפור, לסיפור השני (זה שפה) כבר יש שם - "עסק חמקמק". לסיפור הראשון עדיין אין שם והשם שהצעת קרוב לשם שחשבתי עליו. חשבתי לקרוא לו "זה היה חילזון" אבל לא החלטתי סופית. כל הדברים שהקורא עדיין לא יודע יכולים להכנס לסיפור השלישי, אם יכתב. אני דווקא חושב שלא צריך לתת לקורא את כל המידע על העולם שבניתי רק כי הוא קיים. אני חושב שיותר מגניב שהעולם קיים ואני מספר סיפור שמתרחש בו. את הדברים החשובים אני כמובן יכניס לסיפור איכשהו אבל אני לא מוכרח להכניס את כל הפרטים הקטנים של העולם. נראה לי שככה זה דווקא יותר אמין.

 

[abcdme]

תגובה

סיפור נחמד, שני דברים שהפריעו לי: - אחוז גדול מאוד מהסיפור שלך הוא הסברים ממך ככותב לקורא - אתה מסביר את הרקע לסיפור. זה נראה לי אחוז גדול מדי של הסברים יחסית לגודל הסיפור, עדיף להסביר דברים דרך העלילה. - אמינות : אנשים לוקחים גלולה שגורמת להם לעבור בזמן? אומנם אני לא מבין גדול בפיסיקה אבל זה לא נשמע לי אמין. ניסית להסתמך על משהו או שסתם המצאת?

 

[mishel s]

אוקי

אחוז גדול מהסיפור הוא אכן הסברים, לא טוב. צודק. אני כבר ידעתי שזה לא טוב. אני יכול לתקן את זה על ידי הוספת סצנות משגרת האימונים של החיילים, לא? אם אוסיף כמה סצנות שבהם החיילים עוברים תדרוכים לגבי מה שהם הולכים לעבור. יעבוד? לגבי אמינות. אני דווקא חשבתי שעליתי על דרך מקורית למסע בזמן, לוקחים גלולה, מחכים שחור תולעת ימצא אותך ואז ווש! אבל אולי טעיתי. אני עדיין חושב שזה רעיון גדול ורק צריך למצוא לו תימוכין. לדעתי זה רעיון מספיק טוב כמו כל מכונת זמן אחרת. להפך, דווקא הרעיון הזה הרבה יותר מבוסס מרעיון ה"מכונת זמן" הכללי שבו אתה נכנס למכונה והמכונה עוברת איתך לזמן אחר.

 

[abcdme]

לדעתי, תעבור על כל ההסברים

שיש בסיפור (ויש הרבה מאוד כאלו) ותבדוק אם הסיפור יכול להתסדר בלעדיהם. אם יש מידע שאיננו הכרחי, תוריד. מידע שצריך - תבדוק איך אפשר לשלב אותו בצורה שלא תהיה הסבר יבש. ספציפית לגבי בצינת התדרוך - יכול להיות שזה יעבוד ויכול להיות שלא,תנסה . בכלל, לדעתי כדאי לך לנסות למצוא כמה דרכים לבצע את אותו הסבר דרך העלילה ולבחור את מה שהכי מתאים. לגבי ההסבר לנסיעה בזמן - כפי שאמרתי, אני לא מבין גדול בפיסיקה וממש לא בחורי תולעת. יכול להיות שהם יסיעו אותך בזמן - אבל גם אם כן, מה הקשר לגלולה? אנשים רגילים שמכונות מעבירות אותם ממקום למקום אז מכונת זמן הם יכולים לקבל, אבל אנשים בהחלט לא רגילים שגלולות לוקחות אותם ממקום למקום.. אני אשמח לקרוא גירסה משכותבת

 

[mishel s]

אני אכן יעשה כך

בכלל, לדעתי כדאי לך לנסות למצוא כמה דרכים לבצע את אותו הסבר דרך העלילה ולבחור את מה שהכי מתאים. תודה על העצה. (+ מצאתי אייקון לסיפור שלי!)

 

[mishel s]

אעשה <מכה בראש>, אעשה!

 

[Rivendell]

../images/Emo127.gif הערה מאוד נכונה.

 

[Yuli Gama]

תגובה לסיפור הראשון

מקסים. ממש אהבתי את הכתיבה שלך. אני לא חושבת שסיפור האהבה היא לא אמין, אבל מצד שני אני אוהבת רומנים, אז הסיפור הזה נשמע לי דיי טבעי (חוץ מהקטע שהוא מדבר אליה בשינה, ומהמילות אהבה במכתב. פשוט קצת יותר מדי) *הפריע לי הדימיון בן שמות הגיבורים (אן, איאן,אנה), אבל אני מנחשת שיש לזה משמעות בהמשך? *עוד נקודה שלפי דעתי בעיתית, היא התגובה שלה. התגובה הראשונה שלה לא אמינה. (היא לא ניפרדה ממנו, ובבוקר הוא מת, היא לא נפרדה ממנו, ובבוקר הוא איננו, היא התעלמה ממנו כאשר הוא נפרד, ועכשיו הוא מת. פשוט זה הרבה יותר כואב ממה שאתה הראת.) אין לך שלבים של האשמה עצמית והכחשה. ישר קבלה. ואילו לאחר הבכי. אתה נוטש נקודה דרמטית וקופץ על פני התמודדות כדי להגיע לקטע עם הקבר. (אני חושבת שדווקא הבנתי על מה מדובר. זמן, משימה... אבל אני קודם אקרא חלק שני כדי לוודות) היא אהבה אותו? אז היא לא תתרגל לזה שהוא לא שם, לא כל כך מהר. מורגש שם השינוי בזרימה כדי להגיע לפואנטה. זהו, פשוט אהבתי ומאוד רציתי להגיב, גם עם באיחור. עכשיו רצה לקרוא את החלק השני

 

[mishel s]

תודה

יש לי חדשות רעות לעצמי וחדשות מעודדות לעצמי אני חושב שהבנתי פחות או יותר למה האהבה ביניהם נראת מזוייפת. כי המצאתי אותה, וכמו שריוונדל אמרה, באמת קצת הגזמתי. אין כל סיבה שהוא באמת ידבר אליה כאשר הוא חושב שהיא ישנה והמכתב, גם אותו המצאתי כמובן..אולי הגזמתי קצת. בכל מקרה, זה קשה. אז החדשות הרעות הן שאני לא יודע איך לבסס קשר אהבה בין דמויות בצורה אמינה. בדיוק לשם כך ביקשתי ממך ומאור לדבר על כך בסדנת הכתיבה הבאה! הידד. החדשות הטובות יותר הן שלפחות חלק מההמצאות שלי כנראה עובדות. כל הקטע של השבלול והחילזון מומצא כמובן. החלק של האחוזים חייב להיות קטע אמין כי הוא קרה באמת ואם הוא לא אמין אז החיים שלי לא אמינים . אוקי, הקשר בין שמות הדמויות. אן ואיאן - מקרי לחלוטין ואם את אומרת שזה מפריע אולי כדאי לי לשנות את שמו של איאן לשם אחר. אן ואנה (סבתה) - לא מקרי. זה לא כתוב בסיפור, אבל אן נקראה כך על שם סבתה אנה. וסבתה אנה, היא בעצם ביתו של איאן שחזר לעבר והתחתן עם אם סבתה אל אן. לבתם קרא איאן "אנה", על שמה של אן, שהוא עדיין לא שכח. כלומר, עוד פיסת מידע לא מקרית אבל שאינה כתובה בסיפור ישירות. לגבי התגובה של אן לאחר מותו הפתאומי של איאן. צודקת במאה אחוז. טוב שהפנת את תשומת ליבי לנקודה. אני די בטוח שניסיתי לברוח מהקטע הזה אולי בכל זאת אני צריך להתמודד עם קטעי דרמה כאלו. לא אולי, אני צריך. תודה.

 

[אסתר 1984]

בסיידר.

קודם כל, הסיפור נהדר. עובדה שקראתי את כולו ברצף מההתחלה ועד הסוף בנשימה אחת. אבל. אחרי שקראתי את ההההההההכל, אני חייבת לשאול שאלה אחת (זה משהו שתמיד מציק לי בסיפורים על מסעות בזמן וכאלה): למה, אם כל התפקיד של כריס ואיאן היה לעבור בזמן, לאסוף חומר מהעתיד ולחזור, אי אפשר לתת את אותה המשימה למישהו מהעתיד? כלומר, כשימציאו ויפתחו את כל המחקר של המסע בזמן, כשכבר יהיה ברור שיש מה לעשות עם זה - אז ישלחו *מהעתיד* מישהו עם המידע הזה לעבר, ויחסכו את כל הבלגן של המעבר מהעבר-לעתיד-לעבר. אין שום היגיון בזה. (מקווה שאני מובנת. אני קצת מסתבכת עם ההסבר הזה.) הבעיה בסיפורים כאלה שמישהו מגלה את המסע בזמן ומשפיע ככה על העבר, היא שמתישהו במהלך ההיסטוריה והעתיד *אחרי* שהוא גילה את מה שגילה - איכשהו ההמצאה שלו תמיד תגיע לידיו של מישהו אחר, ומכיוון שבמסע בזמן לא משמעותית בכלל השאלה מתי זה התגלה, אותו מישהו תמיד יוכל לסכל את התוכנית של הממציא המקורי של המסע בזמן. (וואו. זה היה ממש משפט מסורבל. אם לא הבנתם, תגידו ואני אנסה להסביר את עצמי שוב. אולי אני אפילו אנסה לצייר לכם את זה על ציר זמן

) חוץ מזה, אני בהחלט מסכימה עם כולם שכל העניין של המטוס היה קצת יותר מדי. (ודווקא הרעיון עם לולאת הזמן שבעזרתה היפנים מגלים את התוכניות של עצמם מהעתיד הייתה לי מאוד מובנת. אפילו קצת צפויה.) הרעיון של הגלולה מצא חן בעיני, עד שהתחלת להסביר אותו. ברגע שאתה נותן הסבר - מצפים ליותר אמינות, והאמינות הזאת פשוט לא יכולה להיות, במקרה הזה. אולי בגלל זה אנשים מקבלים מצויין סיפורים על מכונות זמן. נותנים להם אותן בלי שום הסבר, אז הם מקבלים את זה כאקסיומה. ברגע שזה מוסבר כבר מנסים למצוא פגמים בהגיון. בקשר לסיפור הראשון - הוא נהדר. הקטע שהוא מדבר אליה כשהיא ישנה באמת לא אמין. גם ההתמודדות שלה עם המוות (אבל את כל זה כבר אמרו לך. ככה זה כשלא נכנסים מלא זמן לפורום

). הסוף נהדר - בעיקר כשמחברים אותו עם הסיפור השני. בנוגע לחלק השלישי שאולי עוד יבוא - אם אתה חושב לכתוב על כריס, אז אני חושבת שהדמות שלו פשוט לא מספיק מפותחת בחלק השני. אם הוא הולך להיות החלק המרכזי בסיפור השלישי, אני חושבת שאתה צריך לתת לו קצת יותר עומק כבר עכשיו. בדיוק כמו שלאיאן היה כבר עומק מסויים בחלק הראשון. ועוד דבר אחרון - לא היה ברור בכלל מהסיפור מהי מערכת היחסים בין איאן וכריס. בהתחלה בכלל חשבתי שאיאן הוא המפקד של כריס - ואח"כ התברר לי שלהפך. זה לא כל כך ברור (אולי רק לי כי אני לא מבינה כלום במושגים צבאיים?) זהו. דיברתי יותר מדי להיום.

 

[mishel s]

וואי, אני משתחווה לך.

את פחות או יותר תומכת בכל הדברים שאמרתי בהודעה האחרונה שלי ליולי (כותרת:צדקת). אני באמת צריך להעמיק את כריס לקראת הסיפור השלישי, להעמיק יותר את היחסים בין כריס ואיאן, להסביר פחות את הטכנולוגיה למסע בזמן ואולי אפילו להשאר ברעיון הגלולות, למרות שיולי די הניאה אותי מהרעיון. כמו כן להעיף את הדיבור של איאן לאן ה"ישנה" ולשכתב קצת גם שם. יפה, אני חושב שאחרי התגובה שלך שמצביעה שוב על אותם פגמים מרכזיים, אני יכול להתחיל ברצינות במלאכת השיכתוב. לגבי השאלה ששאלת, למה אי אפשר לתת למישהו מהעתיד לחזור אחורה בזמן ולתקן את המצב. זה פשוט כי אז המצב יהיה מתוקן רק עבורו ועבור יקום מקביל, כל מי שנמצא בהווה ושלח את החיל לעבר ימשיך להיות באותו מצב. מה שקורה הוא שיש כמה דרכים להסתקל על מסעות בזמן. הדרך הראשונה אומרת שהכל קרה ויקרה בקו זמן אחד. אם אני חוזר אחורה בזמן אז מה שאני עושה שם קרה בהיסטוריה שלי. למשל בתור דוגמא תראי את הסרט "שנים עשר קופים" (סרט נהדר), ברוס ויליס חוזר לעבר ושם בלי שהוא שם לב, דמותו בתור ילד רואה את עצמו בתור מבוגר אלא שהוא לא יודע שזה עצמו. מה שאומר שבעצם לא יכולים להיות סתירות בקו רציף ולכן אם אחכה לעתיד כדי לשלוח מישהו לעבר, שום דבר לא ישתנה כי הוא כבר נשלח ולא קרה כלום (אני מקווה שאני מובן(. מצד שני, גישה אחרת גורסת כי בכל פעם שמישהו עובר בזמן ועושה פעולה שמשנה את ההיסטוריה, אז היקום מתפצל לשני קווים עתידיים שונים. האחד הוא הקו המקורי והשני הוא הקו בעל הסתירה, רק שבעצם אין סתירה כי בקו האלטרנטיבי העתיד השתנה ולכן אין סתירה. לכן אם יישלח מישהו מהעתיד לעבר במטרה לשנות את ההיסטוריה, ההיסטוריה תשתנה אבל תשפיע רק על העתיד של הקו זמן החלופי, קו הזמן המקורי שממנו הגיע החיל ישאר כמות שהוא ולכן אין טעם לעשות את כל זה. הדרך היחידה אם כן היא לשלוח מישהו מההוה לעתיד, ואז לחזור ולפתח את הטכנולוגיה. פשוט מפני שזה לא יוצר סתירה ולכן מדובר באותו קו זמן. מקווה שזה היה ברור. אה, ולא, אין קשר בין מה שאמרת לביו אי הבנה במושגים צבאיים, פשוט כי גם אני לא מבין במושגים צבאיים. גם אני, כמוך, הייתי נבוך כאשר כולם דיברו בסדנה על סמל ורב סמל וכל הדרגות האלו. אני רק יודע שלרסר יש שפם

 

[אסתר 1984]

כן, בדיוק קראתי את ההודעה שלך ליולי

וראיתי שאמרנו את אותם הדברים - אז בהצלחה בשיכתוב

. בקשר למסע בזמן (למרות שאנחנו ממש גולשים מהנושא של השירשור הזה), לפי מה שאתה אומר - איאן יודע כבר מהרגע שהוא מגיע לעתיד שהמשימה נכשלה - אחרת למה היפנים עדיין שולטים? חוץ מזה, אפשר פשוט לפני ששולחים אותו לבדוק אם כבר קיים הקבר שלו, ולפי זה לדעת אם הוא מצליח. זה עדיין לא הגיוני. (אני לא ממש מבינה במד"ב, אני יותר מסתדרת עם פנטזיה, ככה שזה די מובן למה אני לא מבינה בכל הדברים האלה. תסלחו לי

) ועוד שאלה - למה תום?? אולי זה פשוט בגלל שכבר כל כך התרגלתי לאיאן - אבל השם תום פשוט לא נשמע מתאים לו.

 

[mishel s]

למה תום?

גם אני כבר התרגלתי לאיאן, אבל יולי צודקת, זה קצת יותר מידי שיש גם איאן, גם אן, וגם אנה. אני חושב גם להדגיש את הנקודה שאן נקראת על שם סבתה וסבתה נקראת על שמה. זה יהיה גם מעגל נחמד. בכל מקרה, "תום" בגלל שני דברים. ראשית כי אני חושב שהוא קצת תמים, שנית כי תום ו- Time קצת דומים. כמו שאמרתי, סיבות דביליות אבל חייבים לבחור שמות. לפעמים זה החלק הכי מתסכל, לבחור שמות. לא פעם מצאתי מתעניין בחלק האחרון של הסרט, החלק שדווקא כל השאר כבר קמים והולכים כשהוא מגיע, כן כן, החלק שבו עוברים כל השמות מלמטה למעלה. מדהים. כל כך הרבה שמות שונים לבחירה. יש לך הצעה לשם? (תמסרי לי בפרטי כי באמת כבר יצאנו ממסגרת השרשור הזה). בקשר לנקודות שלך, בואי נחשוב על זה ככה. אם אני חיל ואני אמור ללכת למשימה. אני כמובן לא יודע אם בכלל הדבר הזה שהם מדברים עליו "מסע בזמן וחורי תולעת או משהו כזה" באמת נכון. הם מחפשים את הקבר והופס, לא מוצאים שום קבר. אז מה אני אמור לעשות עכשיו? בתור החייל. אם אני יודע שלא הצלחתי, או יתכן אפילו שחור התולעת קרע אותי לגזרים ובגלל זה לא הצלחתי, למה שאלך בכלל לנסות? ואם לא אלך לנסות אז ברור שלא הצלחתי. ונניח שהצלחתי ומוצאים את הקבר שלי. אם לא אצא למסע אז בעצם לא הצלחתי ולכן הקבר הזה יהיה צרוף מקרים והוא בעצם לא הקבר שלי ולכן לא יהיו בו שום מסמכים. אז מה עושים? אה, כדי לדעת באמת אם הצליחה המשימה או לא החייל צריך קודם ללכת ורק אחר כך אנשים צריכים לחפש קברים מתאימים. זה קצת עקום אבל זה עובד פחות או יותר.

 

[Yuli Gama]

או

שהצבא בוחר את החילים שלו לפי הקברים שהם מוצאים. החייל חושב שלקבור את הניירת זה המצאה שלו (כי הזכירו את זה כאפציה בתדרוך, או משהו), אבל הצבא יודע אם החייל יצליח, ואם חזר לזמנו (יש כאן אפילו קצת ציניות, הצבא יודע שאין לו סיכוי לחזור לאישתו, אבל משלה אותו ואומר שיש תמיד סיכוי וכו') איאן הרבה יותר יפה. עדיף כבר בלבול מאשר שם כל כך אמריקאי. (סוררי, ממש אהבתי את הדמות בסיפור הראשון) עוד משהו, אתה לא חייב להעיף את החלק שהוא עומד מעליה. זה דווקא יפה. הבעיה היא במה שהוא אומר.

 

[mishel s]

יו יו

אוקי, אז באמת אני לא אשנה את שמו. אבל אוסיף איזה משפט לגבי המקריות. אולי דווקא בגלל הדימיון בשמותיהם הם הפכו לחברים כאשר היו קטנים. בכל מקרה, אתמול שיכתבתי קצת מהסיפור הראשון. לא העפתי לגמרי את הקטע שהוא יושב לצידה כשהיא "ישנה" אבל הורדתי את הדיבורים. אין סיבה שהוא ידבר לעצמו. ניסיתי להעביר את זה בדרך אחרת. אני עובד מלא שעות ואין לי הרבה זמן חופשי, אבל אשתדל לסיים את השכתוב מהר .

 

[Rivendell]

מישל, אמרו כבר ממש הכל

אז רק אוסיף שאהבתי, שזה היה טוב, ונהניתי

. תעשה את התיקונים שהעירו לך עליהם, ואז זה יהיה פחות או יותר מושלם.