עצה איך לזכור הרבה חומר (טוב בעיקר

[לא משו]

עצה איך לזכור הרבה חומר (טוב בעיקר

להסטוריה) ראשי תיבות אם יש לכם הרבה נקודות צמצמו אותן לראשי תבות למשל לוקחים נושא: עומק חדות השדה בו יש כמה נק': מפתח צמצם רוחק מוקד המרחק מהנושא המצולם גודל בבואה לאחר שעישתם כותרת לכל נק' אתם לוקחים את האותיות הראשונות ומשחקים איתם עד שיוצא לכם מילה כלשהי גרמ"ה ומכאן במבחן רק צריך לפתח את הנושאים לי זה עזר אני מקווה שזה יעזור גם לכם

 

[עדו בן צבי]

זה מזכיר לי בדיחה

היה סטודנט שהיה צריך להיבחן על עשרה ספרים. הוא החליט לסכם אותם לספר אחד. את הספר הוא סיכם לפרק. את הפרק לעמוד. את העמוד למילה ואת המילה הוא שכח. חבר'ה, כדי ללמוד היסטוריה הייטב צריך להרחיב! לא לצמצם! אם תקראו פי ארבע יותר חומר ממה שתצטרכו, תזכרו רק פי שתיים יותר ותקבלו 100%.

 

[אמא של פרח]

שיפור מיקצים לעידו

כדי להצליח בהיסטוריה - צריך להרחיב כדי לזכור בהיסטוריה - אכן השיטה המוצעת טובה ולא באה במקום קריאה של הרבה חומר אלא רק כלי כדי לזכור מה להרחיב בבחינה

 

[עדו בן צבי]

עם זה אני מסכים. אישית...

אישית נהגתי לקרוא סיכום כהקדמה, הרבה חומר כהמשך וסיכום אחר כדי להזכר שנית בחומר הרב.

 

[Kiru]

היסטוריה

כדי ללמוד הסטוריה היטב (במובן האקדמי) צריך להרחיב - זה אולי נכון, אבל כדי לשפר את הזכירה של חומר ספציפי למבחן מדוע להעמיס עליו חומר נוסף? אחד המפתחות לזיכרון הוא ריכוז החומר בסדרה של קשרים אסוציאטיביים, וראשי תיבות (במידה והם מאורגנים נכון) הם שיטה מצוינת. ונכון, עדיף לא לשכוח אותם.

 

[עדו בן צבי]

לא מסכים איתך.

שלוש סיבות ללמוד יותר חומר בהיסטוריה ממה שצריך (גם אם כל מטרת הלימוד היא מעבר מבחנים): 1. המוח תמיד ישכח חלק מהחומר בהיסטוריה. לכן רצוי שאחרי השיכחה ישאר מספיק ידע למבחן. 2. ככל שלומדים יותר על אודות תקופה מסויימת, כך מבינים אותה יותר, חיים אותה יותר ועוברים בקלות רבה יותר מבחנים על אודותיה. 3. ככל שלומדים יותר על אודות תקופה מסויימת, יש יותר למה לקשר (אסוציאטיבית) את החומר החדש. לחומר החדש על אודות אותה תקופה ועל אודות תקופות אחרות. לכן ככל שלומדים יותר היסטוריה, קל יותר להמשיך וללמוד היסטוריה. בקיצור, אם תרחמי על המוח ולא תעמיסי עליו יותר מדי, את תכשלי בלימודי ההיסטוריה בדיוק כמו שמי שמרחם על השרירים שלו נכשל בהיתעמלות.

 

[לא משו]

כמה תגובות...

1. לא צריך ללמוד על חומר שלא ישאל כי עדיף שתשכח חלק מהחומר שאתה צריך מאשר שתשכח הרבה חומר ובטעות תזכור את החומר שאתה לא צריך ללמוד... 2. לא כולם אוהבים הסטוריה וידוע שמקצוע שאתה לא אוהב יהיה קשה יותר ללמוד לשנן ולזכור אותו לכן אלה שתציע להם את השיטה סתם ילמדו עוד חומר שהם לא אוהבים ולא עניין אותם ורוב הסיכויים שגם זה ישכח מהם וגם החומר למבחן ועד דבר שעלול לקרות זה שהם יחליפו בין נושאים ויכתבו על דברים שהם זכרו ממה שלא היה צריך ללמוד 3. אתה מדבר הרבה שטויות בקצב...ההשוואה הזאת בין היסטוריה להיתעמלות מטומטמת כי בהתעמלות רוצים לבדוק את רמת הסיבולת שלך ולכל אחד הרמה שלו אם מישהו לא ירחם על השרירים שלו אז הוא יגיע לתוצאה טובה אבל הוא לא יוכל לעבור את סף הסיבולת שלו. אותו הדבר בהיסטוריה אם מישהו לא מסוגל לזכור מלא חומר למה שיהיה מסוגל לזכור עוד חומר ועוד כזה שבכלל לא קשור לבחינה... אני נתתי שיטה איך לזכור חומר רב דרך אסוציאציות ודרך מילים שהן בעצם אותיות כשכל אות מייצגת חלק של מידע ולא שיטה איך לצמצם חומר כי זה פשוט אי אפשר לעשות...

 

[Mנטה]

זה לא יפה ולא נעים וככה לא עושים

לא משו תשמע משו, יש לך ביקורת - אנחנו נשמח לשמוע. אבל תחשוב טוב טוב איך להגיד אותה ככה שהיא תהיה עניינית אבל לא פוגעת. ועכשיו אני אענה לך קצת: 1. לא צריך כלום. כל אחד שילמד איך ומה שנוח לו, העיקר שיהיה יעיל. אני מסכימה עם האומרים שללמוד תקופה יכול מאוד לעזור. אני רק לא בדיוק רואה איך לתלמיד ממוצע יש כל כך הרבה זמן להקדיש למקצוע אחד. 2. לא כולם אוהבים הסטוריה - זה נכון. בעיני הטקטיקה הכי טובה להתמודד עם מקצוע מסוים היא ללמוד לאהוב אותו. ודוקא עם הסטוריה זה מאוד קל. כבר אמרנו כמה פעמים בפורום הזה שהסטוריה תכלס זה הכל סיפורים ולכן קל באופן יחסי להתאהב מחדש במקצוע הזה. 3. ההשוואה בין הסטוריה או כל מקצוע אחר שמאמץ איזשהי פונקציה קוגנטיבית - כלומר יכולת חשיבתית - ובין ספורט, היא השוואה מאוד נפוצה. ולמה ? כי כשאתה לוקח משהו מופשט כמו "זיכרון" ומשווה אותו למשהו מוחשי כמו "כוח שריר" יותר קל לך להבין את התהליך המופשט. כך בהשוואה המסוימת הזאת, היתה השוואה בין אימון גופני שמחזק את השרירים, ובין אימון מחשבתי שמחזק את הזיכרון. ואכן, חלק גדול מהדברים שאפשר, כדאי וצריך לפתח ביכולת הלימוד, בנויים על אימון. משפט כמו "מי שלא מתאמן בספורט - יכשל במבחן הסיבולת" הוא הגיוני בדיוק כמו "מי שלא מתאמן בשינון - ייכשל במבחן ההסטוריה". ההשוואה היא בין פיתוח הסיבולת השרירית ובין פיתוח יכולת הזיכרון - על ידי השוואה בין שריר ובין זיכרון. בקיצור, זאת היתה השוואה נכונה ואתה יצאת

. נסה פעם הבאה להיות ענייני בביקורתך ולא לרדת לפסים אישיים.

 

[לא משו]

רק ניסיתי לעזור,שלום ולא להתראות../images/Emo46.gif

ורק שתדעו אני בת...

 

[Mנטה]

ואני רק ניסיתי להבהיר לך

מהם כללי השיחה בפורום הזה. חבל שתעזבי, אבל יותר חבל שתהיה בפורום אוירה שבה ביקורת ניתנת בצורה לא עניינית ולא נעימה. אולי תוכלי להישאר ולשמור על הכללים ?

 

[עדו בן צבי]

רעיון אסטרטגי.

כשאת לא מבינה מישהו, אל תניחי אוטומטית שזה בגלל שהוא טיפש. קיראי מחדש את דברי ונסי להבין אותם. אני לא כתבתי 'לשנן'. מלבד זאת, כתבתי שיש ללמוד בפירוט רב מהנדרש. כוונתי הייתה שאם תלמדי הרבה פרטים ותשכחי חלק מהפרטים הפחות חשובים, עדיין תזכרי מספיק חומר. מה גם שפירוט תקופה רלוונטית אחת עוזר להשר אליה בהשוואה תקופות רלוונטיות אחרות. אני בטוח שהעיצה שלי 'לראות סרטים על התקופה' עוזרת לחבב את החומר על התלמיד ושיש מעט מאוד דברים שמשניאים את החומר יותר מאשר סידורו ברשי תיבות לשינון. בכל מקרה, יתכן שבכלל לא תקראי את דעתי משום שכשימחקו את דברייך הסובלים מחוסר תרבות דיון משווע, ימחקו גם התגובות אליהם.

 

[Mנטה]

אני מאוד מקוה לא למחוק אם אפשר שלא

 

[עדו בן צבי]

אני לא דורש למחוק במקרה זה כי

כי לפחות בנתיים אני כן מצליח להתייחס לתוכן הדברים למרות סגנונם. אלא שהדברים לא צריכים להיות נסבלים רק על ידי. אני בטוח שגם למנהלות הפורום יש קוים אדומים.

 

[ס ק א ל י]

כשאני קוראת את התגובה הזאת

ממרומי שנותיי... נוכחת שוב ושוב לדעת שבינתיים מה שהיה הוא שהווה. זוכרת את עצמי בתיכון לומדת למבחנים בהיסטוריה (ולא רק) - ואיך? יומיים לפני הבחינה, לומדת את כל החומר בע"פ, מקיאה אותו בבחינה, ומקבלת 9. בשיעורים המורה דקלמה את החומר בקצב מונוטוני במשך 3 שנים. מה אני זוכרת היום מזה? כלום. ואני מה-זה מרגישה חור בהשכלה! עד כדי כך שכשסיימתי תיכון, וכבר לא הייתי צריכה להיבחן, הלכתי וקניתי ספרי היסטוריה רק כדי לדעת! עד היום אני מואסת מזה שיש לי "חורים" בהשכלה.

 

[ס ק א ל י]

מואסת = מבואסת

 

[Kiru]

ראשית כל, והכי חשוב -

אני בן.

לעניין עצמו, אין בינינו מחלוקת שלימוד בהרחבה יביא לידיעה "איכותית" יותר של החומר; אני חושב שאנחנו חלוקים רק בקשר ליחס עלות-תועלת. לדעתי לימוד החומר נטו תוך שימוש בטכניקות זיכרון יביא לתוצאות טובות יותר בפחות זמן. כמו שאמרת נדיר לזכור ממש את כל הפרטים, אבל השיכחה לא מגיעה ל-50% עד למבחן! אוי ואבוי אם זה מה שהיה

 

[עדו בן צבי]

ועד למבחן הבא? ולזה שאחריו?

ידיעה איכותית פוטרת אותך מהצורך לשנן הכל מחדש לפני כל מבחן ומבחן. היא גם פוטרת משינאת העיסוק בלימודים ומשינאת חיי התלמיד.

 

[jbu]

אולם מצד שני קל יותר לשנן חומר

אולם מצד שני קל יותר לשנן חומר דכבר שיננתה. נראה לי שאם אתה מתשתמש בשיטה הזו אתה תצטך לחזור על השינון של ראשי תיבות כול הזמן אפילו תכתוב אותם במחברת כדי שהמורה מדברת ועדין תקרה את כול החומר בזמנך הפנוי, זה 80 בטוח, 100 אם אתה יודע לענות על שאלה כמו שצריך... תלוי במורה...

 

[עדו בן צבי]

אתה קיבלת 100 בבגרות בזכות שינון?

אני מתכוון כמובן לבגרות בהיסטוריה. לא לסתם בוחן על פרק קצר שקל לשנן.

 

[jbu]

לא אבל קיבלתי 85 ולא עשיתי כמעט כלו

לא אבל קיבלתי 85 ולא עשיתי כמעט כלום, למדתי שבוע לפני איזה חצי שעה שעה כול יום. תנסה ותראה איך זה עובד. הסיבה שזה עובד כול כך טוב זה בגלל שזה משפיעה לך על הזיכרון לטווח ארוך וקצר ככה שאם אין לך בעיה קלינית אתה חייב לזכור את זה. גם הקטע עם ראשי התיבות יוצר אסוציאציות במוח דבר שכול סטודנט בפסיכולוגיה קוגנטיבית יודע שזה עוזר לזכור פלאים.