עצה בענין קרע בין אב לבתו

noa128

New member
מסכימה עם כל מילה ../images/Emo45.gif

וברוך הבא גמזו
- אם תרצה לספר עוד מנסיונך האישי - כאן המקום לשתף - נשמח לשמוע.
 

balck snow

New member
יופי שהוא נזכר אחרי 12 שנה

עם הגאווה שלו יותר חשובה לו מהבת שלו אז המקרה אבוד. 12 שנה הוא חיכה ועכשיו רוצה לדבר ?! זה נכון שכולם עושים טעיות אבל לכל טעות יש את המאוחר מידי...ואפילו עם היא תסלח לו אי פעם , זה אף פעם לא יהיה עד הסוף, תמיד יהיה כעס ואכזבה
 

sh53

New member
אחרי 12 שנה לבוא ולהתעמת?

האם הוא לא חושב שאחרי 12 שנה, כשלא היה קשר ביניהם כלל וכלל להביא פרחים? לבוא בלב נקי? לבוא עם חיוך? או אולי דווקא לבוא עם התנצלות (האם לא מגיעה לה התנצלות על מה שאמר לה?)? עימות!!! זה בסדר לבוא ולהתעמת, כך הוא חושב לעצמו? אחרי 12 שנה היא תקפוץ אל בין זרועותיו כי הוא בא להתעמת איתה? תודה על הכבוד, אבל לא. אם אחרי 12 שנה הוא רוצה לפגוש את בתו רק ע"מ להתעמת איתה, שיחכה עוד 12 שנה ויחשוב קצת, כי אולי 12 שנה לא הספיקו לו לחשוב, אולי זה לא מספיק זמן בשבילו להפעיל שיקול דעת ולהגיע למסקנה המתאימה.
 
איך אתם בהבנת הנקרא?

תודה על התגובה וברוכה הבאה. עכשיו בואו (כל אלה שתקפו את "מה פתאום נזכר אחרי 12 שנים?") ננסה עוד פעם... לא נכתב שהאב נזכר רק עכשיו. נכתב שמאז האירוע הבת התנתקה וכל מה שעשה מאז לא הצליח להגיע אליה בגלל הניתוק שיצרה מזה 12 שנים. אז מה אתם אומרים?
 

sh53

New member
השאלה איך הוא עשה את זה...

זה שהוא עשה משהו, לא אומר בהכרח שפעל בדרך הנכונה. שוב - זה שחושבים שללכת ולהתעמת איתה זאת הדרך הנכונה, כל אדם ומחשבתו הוא, אך אין זה אומר שכך צריך לנהוג, האם מה שלא הולך בטוב ילך בכח? למה להתעמת??? מה עם זכויותיה? היא כבר בוגרת, היא לא רוצה אותו בחייה. האם אפשר לכפות עליה אותו רק בגלל שהוא אביה? אולי היא יצאה עם מישהו בגיל 50 כי היתה לה חסרה דמות האב בחייה? אולי היא עזבה את הבית בעקבות התעללות מילולית ממושכת ואותו יום היה היום ששבר את גב הגמל? אחרי 12 שנה להתעמת? על מה שהיה לפני 12 שנה? על כך שהיא לא רוצה בו בחייה? זכותה. על מה בדיוק הוא רוצה להתעמת איתה?
 

skito

New member
הוא רוצה את הבת שלו

טבעי שאב כאב עם רגשות של אב, גם רגשות האשמה הגעגוע הצורך להבין את הנתק, הוא רוצה בקרבתה וזה טבעי לא? אם אמרת "זכותה", היכן זכות הורה להיות בקרבת ילדיו? אין חוק אין משהו מוגדר אבל ... תחשבי מנקודת הראות שלו ולא דווקא שלה.
 

sh53

New member
מבינה בהחלט את הכאב שלו

אך בדרך של עימות הוא לא ישיג כלום לדעתי. לא יודעת מה הוא עשה בענין, לא יודעת איך הוא עשה, דרך מי הוא פעל, האם ניסה לפנות לצד שלישי לגשר ביניהם - מטפל/ת או אפילו תוכנית רדיו? מאוד חסר לי בכל הסיפור מה הוא עשה במשך השנים ואיך עשה, צורת הדיבור שלו כלפיה במשך השנים, כלומר באיזה טון הוא שלח את הפניות שלו אליה לגבי הרצון לחדש את הקשר איתה.
 

skito

New member
מסכים אבל שימי לב

נראה לי שהכוונה כאן לעִמּוּת ש = העמדתם של דברים, של דעות, של עובדות וכד' שאינם עולים בקנה אחד זה לעומת זה. אולי את לוקחת את המושג עימות כמשהו קשה, עימות הוא סוג של דיאלוג. מסכים שחסר לנו כאן פעולות שנקט ובכלל רצוי לשמוע באופן ישיר כל צד ואז באמת להבין כיצד לפעול.
 
במיוחד בשבילך ../images/Emo140.gif

למרות שכבר ציינתי את הכל בתגובות שהוספתי לאורך הדיון. האב מעולם לא נהג בבתו בטון קשה וגם לא באלימות מילולית מאז האירוע הוא פנה אליה בעצמו וגם דרך צדדים שלישיים לא בא אליה בטענות ולא התעמת (מאיפה הוקרץ הביטוי הזה?) גם לא רוצה להתעמת ניסה להתנצל וניסה לגשר. הוא איש עדין וטוב לב יותר מכל מי שאני מכירה בעולם הזה (ומכירה המון) וגם חכם שיודע שלהיות צודק זה לא להיות חכם. הבעיה איננה באב ולא חסרה לבת דמות אב. היא פשוט היתה מרדנית עד איבוד גבול השפיות (כי זה קורה) והוא זה שטיפל בה וסעד אותה ותמך בה. אבל מה? הוא לא הסכים לשתף פעולה עם "קשיש" בועל קטינות ועוד כשהקטינה היא גם הבת שלו...מה רצית שיעשה?! שיסדר להם את המיטה? הבעיה היא בבת. גם זה קורה...
 
רגע, ולפני ש...

...מבינים לא נכון -- הבחורה נורמלית לחלוטין! כשאמרתי שהיא היתה מרדנית עד איבוד השפיות התכוונתי שהיא איבדה את הראש. היא לא חיפשה אבא. היא חיפשה הרפתקאה שתטלטל את ההורים. האיש ההוא העניק לה הרפתקאה נהדרת במי ומה שהוא.
 

sh53

New member
איזה מנהלת מקסימה ../images/Emo13.gif

את המילה "עימות" לקחתי מההודעה הראשונה, אני הבנתי שהכוונה לריב, לאחר שהדברים לא הסתדרו יפה, אז לנסות את הדרך ההפוכה. לא נכתבה שם המילה אימות (אמת), כלומר להציג בפני הבת את הדברים כמו שהם, את האמת, ולכן הסקתי שהכוונה היא בללכת בדרך ההפוכה מזו שניסה מזה זמן. יכולים להיות כמה גורמים להתנהגותה (הנחות והשערות בלבד, את האמת רק אלוהים יודע): * האמא (האשה לשעבר) מסיתה נגדו (אם בהתחלה היחסים עם האם לא היו הכי טובים, עם השנים היחסים השתפרו או שהאמא "סובבה" את מצב היחסים בין הבת לאב לטובתה ומכאן ההסתה). * הילדה היתה אז בגיל ההתבגרות, החזיקה בדיעה מסויימת אז והמשיכה להחזיק באותה דיעה עוד מספר שנים. * היא רואה בו אבא=כסף. יכול להיות שאם לא היה נותן לה כסף מתי שהיא צריכה, אם היה אומר לא, אולי היתה מעריכה אותו יותר (קל לנו לדבר מרחוק, קל לדבר בדיעבד, מציגה דיעה, יכול להיות שהיא לא נכונה). דברים (כסף) שבאים לנו בקלות, לפעמים לא מעריכים אותם, ומעריכים יותר דברים שעמלנו בשבילם מאשר אלה שבאו לנו בקלות בלי שהתאמצנו בשבילם. מסכימה שהבעיה עם הבת, אך השאלה היא איך האב יוצר קשר עם הבת, אך כמו שאמרתי בהתחלה לא תמיד זה אפשרי, אפשר לנסות דרך גורם שלישי, לפעמים מצליח ולפעמים לא. הוא יכול לנסות בעצמו, אך אולי עצם הפניה שלו בעצמו אולי תגרור תגובה של לומר לא, לעומת פניה של גורם שלישי (שוב, זאת הנחה והשערה, יכול להיות ההיפך שהיא דווקא תעריך שהאב פונה אליה בעצמו מאשר שולח שליחים).
 
../images/Emo45.gif אז הנה המסקנה שלי

אני חושבת שאת צודקת בענין של אמא מסיתה אבל זה לא מספיק. היא כבר גדולה מדי מכדי להיות "מורעלת". ויכול מאד להיות שהוא הפריז במתת כסף כל חייה איתו כי יש לו נטיה כזו לתת בלי חשבון. וגם נראה לי שהיא כבר עמוק בתוך חיים שלה בלי אביה ואין לה ענין לשנות את זה. מה המסקנה? ש"חיים ומוות ביד הלשון". כי מהרגע שנאמרה המילה, אין לנו יותר שליטה עליה וגם אם סולחים לנו יש סיכוי שלעולם זה לא יישכח. ואם לא יישכח - "אכלנו אותה בגדול"! קרה לך דבר כזה - שנפלטו לך מילים קשות מתוך כעס וזה עלה לך "ביוקר"?
 

sh53

New member
קרה לי ההיפך, משהו קצת דומה

שלב ראשון - מישהי פגעה בי. שלב שני - היא ביקשה סליחה. שלב שלישי - לא סלחתי כי הייתי פגועה. שלב רביעי - כשעבר זמן ואמרתי יאלה הגיע הזמן לסלוח - הצד השני כבר היה בעמדה של שיקום הכבוד העצמי ועם אף חזרה למעלה. המסקנה שלי - אם לא מתקנים באותו זמן דברים, לפעמים אי אפשר לתקן אותם לעולם. אני אישית במקרה הזה לא מתחרטת ולא רוצה לשנות את המצב כי הבחורה הרימה את האף למעלה אח"כ ועל כלום (כמו שאמרת בעצמך
) שלפעמים אין לנו שליטה על דברים.
 
מעניין. הנה משהו שקרה לי

לפני הרבה הרבה שנים כשהייתי נערה ביישנית בת כפר נסעתי עם החבר'ה לגני התערוכה ליום של כיף. האוטובוס תקע ברקס ואני שהייתי בעמידה, עפתי קדימה. עלם חמודות שעמד לידי תפס בי בחוזקה והציל אותי מנפילה לא נעימה. אבל אני שהייתי ביישנית מאד ופתאום הנגיעה הזו של בן, נבהלתי והתרגשתי ובמקום להגיד תודה נפלט לי "אייי! זה כואב!". ראו על הפנים שלו איך הוא נעלב. עד היום אני מקווה שהוא הבין שבעצם רציתי להגיד תודה. לא שוכחת את האירוע אפילו שחלפו איזה מאתיים שנה מאז. לא סלחתי לעצמי הרבה זמן. עובדה שאני זוכרת את זה עד היום.
 

skito

New member
אני אספר לבת שלו

שהבת שלה (העתידית להוולד -או אם יש לה כבר, כן) יוצאת עם מישהו גדול מגילו של אביה, וכיצד תגיב בעצמה. בזמנו הייתה נורמה כזו (הכוונה על "בזמנו" בשנות ה -40 -50 בעיקר בקרב יוצאי צפון אפריקה -או שאני טועה?!) הזקרת אותי עם הסיפור של אבי ז"ל, היתה לו בת בת 18, הוא התגרש מאישתו הראשונה והתחתן עם אימי ז"ל שהיתה אז בת 16 לא להאמין יש לי אחות גדולה מאימי? המשיכה של מבוגרים, כלפי צעירות יותר בגיל ושל צעירות אל מבוגרים, קיימת לא הייתי אומר שמובנת - אבל שווה מחקר ודיון נפרד - אולי סגירת מעגלים של דורות? לכי תביני... באמת איך אפשר להתמודד עם עובדה כזו מנקודת ראות של אב שהבת יוצאת עם מישהו בגילו או אף יותר בגיל...ללא ספק מביך.
 

פּרפרית

New member
סקיטו, חשבתי שהשארת

לנו לנחש איך יש לך אחות שגדולה מאימך....
הא! לעניין הבת של..., טוב אני רק יכולה להוסיף (כי באמת אני לא יודעת את כל הפרטים וגם אם אדע לא חושבת שיש תשובה חד משמעית) שגמני הייתי מרדנית מהסוג הנוראי. הפכתי לבת נורמלית להורי רק לאחר שנהייתי אמא בעצמי. וכל יום אני מודה שלא יצאו לי ילדים כמוני....
 
ראית? ../images/Emo12.gif

סקיטו גילה הסוד בטרם עת. טגידי פרפרית, יכול להיות שהיית מרדנית בגלל שהוריך טוו סביבה שלא התאימה לך ולכן מצאת את עצמך מורדת? 'זתומרת, שאולי לא היית מרדנית באופי אלא בגלל הסיטואציה?
 

פּרפרית

New member
יקירתי, הרי ברור שאף פעם

זאת לא אשמת הילד... איך הולך המשפט? אין ילדים רעים רק הורים שלא יודעים. או משו בסגנון. אני יכולה לתת לעצמי מליון הסברים למה התנהגתי כמו שהתנהגתי כאלה שיבנו לפסיכולוג שיטפל בי וילה בסביון ועוד חצי מליון הסברים למה אמא שלי היתה כזאת וכזאת... ובאופי שלי אני שונה ולכן לא היה קל להתמודד איתי.
 

supergirl7376

New member
קרע..

אני חושבת שהוא צריך לפנות למישהו שיגשר ויפשר בניהם, מישהו חיצוני שירגיע את הבת, שיהיה פחות אמוציונלי ושאולי יצליח לגשר על הפערים
 

skito

New member
גישור פישור

יכול להתבצע בין צדדים המעוניינים בכך. כאשר צד אחד מתנגד (והבת כלל לא מעוניינת) הדבר קשה שבעתיים! צריכים לדעתי לבוא עם רעיון מקורי אזשהי יוזמה שונה - לי יש כמה וכמה רעיונות. עד שאתפנה לכאן שוב נסו ליצור רעיון.
 
למעלה