עצוב ומיואש

אתה אומר שיש פער בין הגיל הכרונולגי לגיל הרגשי שלך

ושגם בגלל זה מתסכל אותך שההתבגרות בשנים ניכרת על פניך, כי עכשיו אתה צריך להתאים גם את ההתנהגות שלך לציפיות החברתיות מבני גילך. ולא לתת ל"ילד שבך" להתפרץ במלוא שטף שמחת החיים השטותניקית שלו. עד כאן נכון?
אני אישית חושבת ש-יאללה, שים פס. אותם אנשים מסביבך שמסתכלים או לא מסתכלים, חושבים או לא חושבים עליך - מה הם בשבילך? הם משלמים לך? הם ייתנו לךל משהו אם תהיה מאופק ורציני כמו שאתה חושב שהם מצפים שתהיה? התשובה ברורה. אני מאמינה שעם הזמן תדע ליצור את האיזון ולשלב בין החלק הילדי, השמח והעולץ שבך, לבין החלק הבוגר והמומתאם יותר. אבל בינתיים כל עוד האיזון הזה לא הושג - אם יש לך חברים שמקבלים אותך בדיוק כמו שאתה - וטוב להם עם מה שאתצה מביא (זכית! תאמין לי!) - אתה בהחלט יכול להתעלם בכיף מכל האחרים!! פשוט ל-צ-פ-צ-ף! כמה כוח יש במילה הזאת, אה?
 

water5

New member
תודה שחר יקרה

אני חושב שכשישבתי עם אותה ידידה בבית קפה לחגוג יום הולדת והבאתי את השמחה והילד שבי.. אני חושב שזה היה סופר חמוד ולא במפתיע קיבלתי הודעות בגריינדר (אפליקציית הכרויות לגייז) שרוצים אותי.. אולי הם היו סביבי ושמעו את השיחה ואהבו את מי שאני הבאתי באותו ערב וגם את המראה.

אני רק פשוט לא רוצה חלילה להיות מקור ללעג בקטע של 'מי זה הטיפש הזה (נראה בוגר ומתנהג כמו ילד)' ושיצחקו על זה...
 
למעלה