אני לא מבין את השאלה שלך...
ארבעה חודשים את אומרת הייתם פרודים. ארבעה חודשים שבהם הוא לא היה עם אחרת, לפי מה שאת אומרת, מפני, אני מעריך, שהוא רצה להאמין שיש אפשרות שניה (ומכיוון שאני לא מכיר את הסיפור מקרה שלך, זה בכלל לא רלוונטי מי יזם את הפרידה הזמנית, התקווה נמצאה שם). מצד שני, ארבעה חודשים הם הרבה זמן, וכידוע זמן הוא התרופה הכי טובה לכאב. אז במשך ארבעה חודשים הוא, אולי, קיווה והאמין, אבל כל יום שעבר גרם לו לדעת(!!!) שזה כבר לא יהיה. "Hope(!!!!) for the best, expect the worst", מכירה? ועכשיו, חודש אחרי שלפי מה שאני מבין הוא הפרידה הסופית, החד-משמעית, הוא כבר הספיק להתאבל על אובדן הקשר שהרי היו לו ארבעה חודשים לשם כך והמשיך הלאה. זה איך הוא כבר עם מישהי אחרת. באשר למה את צריכה לעשות כדי לסלק אותו מהדימיון שלך... בתור התחלה, לא להתכתב איתו, בטח שלא בצורה של הטחת עלבונות הדדיים, כל עוד את מרגישה כלפיו משהו בין אם זה כעס, געגוע או השד-יודע-מה, זה רעיון. לא?!