גם אנחנו ייבאנו מחו"ל זהירות ארוך
זה היה ממש מזמן (לפני יותר מ15 שנים)
ואז עמדו על הפרק עוד נושאים שהיום אינם רלוונטיים (רצינו קשר ביולוגי בין האחים - מכמה סיבות ובזמנו אי אפשר היה לקנות כמה מנות של אותו תורם ולאחסן)
אני עדיין בעד אופציית יבוא למי שיכול להרשות לעצמו כלכלית
יש מבחר מאד קטן של תורמים בארץ
אני לא סומכת על בנקי הזרע בארץ כי אין עליהם ביקורת ואין פיקוח רציני של אף אחד. אפילו בנהלים הפנימיים שהם קבעו לעצמם הם לא תמיד עומדים
בפעם האחרונה שהיתה ביקורת של מבקר המדינה ב2007 היא היתה קטלנית. ההנחיות לא יושמו המצב אף החמיר בשנים האחרונות משרד הבריאות חושב לפרסם נוהל עבודה מומלץ לבנקי הזרע... גם בלי סנקציות ובלי ביקורת
בעניין השאלות לגבי אב ידוע , אב לא ידוע
יש יתרונות פה ויש יתרונות פה
יש ילדים שחשוב להם לדעת יותר פרטים והיו שמחים להכיר את התורם (ממה שראיתי עד כה - בד"כ הילדים הבכורים מתעניינים בתורם שלהם יותר וההתעניינות היא בסביבות גילאי 10-12)
יש ילדים שהתורם פחות מסקרן אותם או לפחות לא מביעים עניין גדול בו
יש לי אחד כזה ואחד כזה - כך שאי אפשר להפיל עלינו את העניין שלהם בתורם, מה שראיתי שעושים פה לפעמים, כי שתינו לא נתנו לתורם מקום רגשי בחיינו.
עכשיו השאלה מה עושים עם הסקרנות שלהם אם היא בכלל מתעוררת
בכל מקרה כשהם קטנים אני חושבת שזה בעייתי להגיד להם שיש להם אבא או לתת להם תמונה שלו - כי זה גורם לפתח ציפיות וכמיהה גדולה יותר זה הופך את עניין האבא למוחשי יותר
מצד שני אם יודעים מיהו, אי אפשר לשקר לילדים ולהגיד שלא יודעים מיהו ואז כשהם גדלים להגיד להם בעצם שיקרנו לכם כל השנים אנחנו יודעות מיהו ואם אתם רוצים אלה פרטי ההתקשרות איתו.
מה שטוב בתרומה אנונימית מחו"ל בעניין הזה
זה שאתן לא משקרות כי אתן לא יודעות מי התורם ויחד עם זה כשהילד יגדל אם תהיה בו תשוקה עזה לגלות מי התורם, הוא יוכל לקחת חוקר פרטי ולמצוא אותו איכשהו.
יש שם מספיק אינפורמציה שאם זה נורא קריטי, זה יהיה אפשרי
לינקים על בנקי הזרע
כתבה בYNET 2007
דוח שנתי של המבקר 2007
כתבה בהארץ יוני 2011