Blue Potion
New member
עצות
חשבתי לי...
כל אדם זקוק לעצה מידי פעם, בכל נושא באשר הוא. לא משנה אם זה לימודים, קריירה, זוגיות, יחסים בין-אישיים ועוד ועוד.
כשאתם נתקלים במצב בעייתי וזקוקים לעצה - למי אתם פונים בדרך כלל?
האם אתם פונים לחברים בני גילכם או לאנשים מבוגרים מכם?
אנשים בני גילכם (חברים, אחים, פורום 20+) - לרוב חושבים אותו דבר כמוכם, יש לכם "אותו ראש". או אולי הם עברו דברים דומים. העצות שלהם יותר אקטואליות.
אנשים מבוגרים מכם (הורים, בני משפחה, שכנים, מרצה/מנהל) - לרוב עברו בחייהם הרבה תהפוכות והם יודעים מה מוביל למה, ומה כדאי לעשות. אבל לרוב הם חושבים באופן טיפה יותר פרימיטיבי ופחות תואם למציאות של היום-יום שלנו.
איזה מהקבוצות לדעתכם הכי פחות נטולת אינטרסטים כשהם נותנים לך עצה?
על איזה מהקבוצות תסמכו יותר?
אני אשתף את דעתי. אני לא אוהבת להתייעץ עם ההורים שלי. הדיעות שלהם מאוד פרימיטיביות, ובאופן כללי אנחנו מתווכחים על כל דבר. אני חושבת באופן לגמרי הפוך מהם. היחסים בינינו גם ככה מעורערים (לצערי), ולכן, כל עצה שהם יתנו לי, בכל נושא שזה לא יהיה - סביר להניח שאני לא אקשיב להם ואעשה את ההפך הגמור. מה גם שהעצות שלהם מלאות באינטרסים - הם רוצים להפוך אותי למי שהם רוצים שאהיה ופחות למי שאני. ("את צריכה לצאת לקצונה..." "את צריכה ללמוד עריכת דין..." וכו' וכו'). אני חושבת שאנשים בני גילי עשויים להבין אותי יותר ולכן אנטה להקשיב להם.
לעומתי, חבר שלי טוען שאנשים בני גילנו לא מבססים את העצות שלהם על שום דבר, הם חסרי ניסיון בחיים ולא כדאי להקשיב להם. לא צריך לזלזל במבוגרים כי הם מכירים ומבינים את העולם הרבה יותר טוב ממה שאנחנו חושבים - כי הם כבר עשו את רוב הטעויות שלהם. מה גם שהעצות שלהם *לא* מלאות באינטרסים, הם רוצים שיהיה לך הכי טוב ושתשיג את הכי טוב שרק אפשר, לעומת אנשים אחרים שעשויים להיות קנאים לך.
מה דעתכם?
חשבתי לי...
כל אדם זקוק לעצה מידי פעם, בכל נושא באשר הוא. לא משנה אם זה לימודים, קריירה, זוגיות, יחסים בין-אישיים ועוד ועוד.
כשאתם נתקלים במצב בעייתי וזקוקים לעצה - למי אתם פונים בדרך כלל?
האם אתם פונים לחברים בני גילכם או לאנשים מבוגרים מכם?
אנשים בני גילכם (חברים, אחים, פורום 20+) - לרוב חושבים אותו דבר כמוכם, יש לכם "אותו ראש". או אולי הם עברו דברים דומים. העצות שלהם יותר אקטואליות.
אנשים מבוגרים מכם (הורים, בני משפחה, שכנים, מרצה/מנהל) - לרוב עברו בחייהם הרבה תהפוכות והם יודעים מה מוביל למה, ומה כדאי לעשות. אבל לרוב הם חושבים באופן טיפה יותר פרימיטיבי ופחות תואם למציאות של היום-יום שלנו.
איזה מהקבוצות לדעתכם הכי פחות נטולת אינטרסטים כשהם נותנים לך עצה?
על איזה מהקבוצות תסמכו יותר?
אני אשתף את דעתי. אני לא אוהבת להתייעץ עם ההורים שלי. הדיעות שלהם מאוד פרימיטיביות, ובאופן כללי אנחנו מתווכחים על כל דבר. אני חושבת באופן לגמרי הפוך מהם. היחסים בינינו גם ככה מעורערים (לצערי), ולכן, כל עצה שהם יתנו לי, בכל נושא שזה לא יהיה - סביר להניח שאני לא אקשיב להם ואעשה את ההפך הגמור. מה גם שהעצות שלהם מלאות באינטרסים - הם רוצים להפוך אותי למי שהם רוצים שאהיה ופחות למי שאני. ("את צריכה לצאת לקצונה..." "את צריכה ללמוד עריכת דין..." וכו' וכו'). אני חושבת שאנשים בני גילי עשויים להבין אותי יותר ולכן אנטה להקשיב להם.
לעומתי, חבר שלי טוען שאנשים בני גילנו לא מבססים את העצות שלהם על שום דבר, הם חסרי ניסיון בחיים ולא כדאי להקשיב להם. לא צריך לזלזל במבוגרים כי הם מכירים ומבינים את העולם הרבה יותר טוב ממה שאנחנו חושבים - כי הם כבר עשו את רוב הטעויות שלהם. מה גם שהעצות שלהם *לא* מלאות באינטרסים, הם רוצים שיהיה לך הכי טוב ושתשיג את הכי טוב שרק אפשר, לעומת אנשים אחרים שעשויים להיות קנאים לך.
מה דעתכם?
