אתה מייצר איש קש חילוני
ומנצח אותו. לזה קוראים קוטל קנים.
החילוני האידאלי רחוק מעומק השגתך, כל שכן החילוני הרגיל שגדולתו היא בכך שהוא חף ממספר דעות קדומות של הדת (לא הרבה ולא מספיק, אבל זה משתפר עם הזמן).
החילוניות היא בעלת עתיד. הדתות כיום הן מסריחות מגופת רעיון האל אשר ממאנים לקברה ובכך לא חולקים לה כבוד אחרון ומבזים אותה. המאמין הגדול ביותר באל כיום הוא זה אשר טיהר את עצמו מהדוגמטיות הדתית.
אפשר לראות את כתבי הרמב"ם והויה נגטיבה בכלל כהכנות מקדימות להלווית רעיון האל. לאט לאט קוברים את תאריו, נפרדים מהם לשלום. במצוות עדיין אוחזים, שריד אחרון למת, צוואתו.
ממש כך אפשר לראות את המונותאיזם כעיקרון "אחד והשמד" לרעיון האלים.
זה טקס ארוך ומייגע של פרידה מצעצוע הילדות של האנושות- רעיון האלוהים.
לב חכמים בבית אבל.