הנה התגובה
מההתחלה שהכרתי את הילדה, הייתי מודעת לכח ההסטוריה הכואבת שלה. כשהכרנו מיד התחברנו ביננו חיבור טוב,(מודה באשמה בהתחלה שיחדתי אותה במתנות). המטרה שלי הייתה לגרום לה להרגיש שפה זה הבית שלה שתרגיש חופשייה לבטא את עצמה ואת הרגשות שלה שיהיה לה פינה משלה ומקום שבו תוכל להשתחרר מכל הלחץ דעתה של הילדה חשובה לי כי היא בן אדם קטן עם רצונות ומחשבות חשוב לי ולבעלי שתהייה אוירה נעימה בבית לכולנו, אני לא מנסה בכל מחיר להיות בקשר טוב איתה ועובדה שאמרתי לבעלי שאם היא לא רוצה להיות איתי והיא רוצה נטו אותך אז אני יותר לא מגיעה לפגישות הקצרות אבל בסופישבוע היא תאלץ להתמודד עם העובדה שגם אני קיימת חשוב מאוד לבעלי שנסתדר טוב, נעים וטוב לי שיש שיתוף פעולה מלא בין שלושתינו וכך קורה בדרך כלל אני לא חושבת שהיא התנאי לאהבת בן זוגי אבל אני לא אכחיש שהוא מאושר מזה שאנחנו מסתדרות מה שחשוב לי זה שלום הבית ביני לבין בעלי אני רואה את התפקיד שלי בלעזור לו גם עם הילדה הבעיה שלי היא שהוא מפנק אותה המון הוא טוען שאצל אמא שלה היא צריכה לציית לכל מה שאומרים לה ופה הוא רוצה שהיא תראה שיש דרך אחרת שמקשיבים לדעתה ומתחשבים בדעתה (רק שהמתחשבים שלו הוא בעצם מסכימים) אני מההתחלה אמרתי שזו הילדה שלו ואני לא מתערבת לו בדרך החינוך אבל הבהרתי לו שאני לא מתכוונת לחנך כך את הילדים המשותפים שיהיו לנו בעז"ה ולכן בהדרגה (הדרגתית מידי לטעמי) הוא מתעקש איתה על דברים שעקרוניים לו בקשר לחינוך. אהבתו של בעלי לא תלויה בקשר עם הילדה למרות שאין ספק שקשר טוב ביני לבין הילדה מוסיף לקשר ביני לבין בעלי ובעלי לא עיוור רק אתמול הוא אמר לי שהוא לא יודע אם בכלל אישה אחרת הייתה מוכנה להכנס לנעליים שאני נכנסתי ולעשות את כל מה שאני עושה דעתה של חמתי למען האמת היא מישנית ולא קשורה לעיניין אני יודעת שבמשפחה שלו מאוד מעריכים את מה שאני עושה, למרות שאף פעם אף אחד לא אמר לי את זה (לא מצפה יותר מידי מפולנים...) אני חושבת שהקושי בקשר שלנו הוא מתחלק ל-2: א. הוא עסוק בעינייני גרושתו וזה גוזל הרבה זמן כי אין לנו כסף לעורך דין אז הוא מייצג את עצמו ב. אני לחצתי עליו להתחתן בלי לקלוט עד כמה הוא עדיין פצוע מהקשר הקודם ולכן הוא מאוד בקטע של לא סומך על אף אחד ... לא משנה זה כבר סיפור אחר אני מקווה שזו תגובה ממצה גם אם לא חידשתי לכם שום דבר