היחס של ביטוח לאומי לחולים חסרי ישע
היי אסתר יקירה, החלטה אומללה של ביטוח לאומי כלפי שלמה. אני מאמינה שהם מסוגלים לעשות דברים כאלה.אנחנו גם עברנו את זה כשאני בקשתי החמרה לאמא שלי ובקשתי לקבל עוד 5 ש"ש הורידו לאמא את כל 11 השעות.הם טענו שהיא לא זכאית וזא לאחר שהאחות ראתה אותה וידעה שיש החמרה היא כתבה שאמא שלי מתפקדת והכל בסדר לא עזרו השיחות שלי אתה שהיא פשוט מגנה על כבודה האחרון. אמא שלי היתה שוכחת לסגור את הגז, לא זכרה איך להגיע הביתה, לא אכלה, היתה בדיכאון, ולהם היה חשוב אם היא מתלבשת לבד, אם היא יודעת לכפתר , לשתות, לאכול לבד. להדליק את הגז ואני אמרתי היא שוכחת לסגור ויש דליפת גז בבית והסירים שרופים. כתבו שהיא בסדר. היא אמרה שהיא עושה הכל לבד והיא עצמאית. החולה המגן על כבודו שנרמס מהמחלה צריך להגן על זכיותיו והוא אינו יודע איך. והם ברוע ליבם מנצלים זאת. תביני, היה לי מכתב מפסיכוגריטרית מומחית לאלצהיימר, מרצה באוניברסיטה שנותנת חוות דעת לבית משפט , הייתי כבר אפוטרופסית והם היו כל כך אטומים שראיתי שאני מדברת לעצים ולאבנים.החלטנו אני לאחותי לערער על ההחלטה בביתהמשפט. תבעתי אותם בבית הדין לעבודה וזכיתי בשימוע הראשון. השופטת קבעה שיש להשיב לאמא את כל השעות, שגזלו ממנה בנוסף אישרה גם את ה-5 שעות הנוספות שדרשתי. כך שאמא קבלה 16 ש"ש. מאז אני וביטוח לאומי חברים טובים. הם לא מתעסקים אתי. תפני לתקשורת היא תעשה לך את העבודה וגם לאחרים.תפני לכמה שיותר גורמים כדי שמשהו יקבל אותך. את יודעת להעביר מסר לאנשים. אני מבטיחה לך שהתגובה של ביטוח לאומי תהיה שהם עובדים עפ"י החוק וניתנת לך הזכות להגיש ערער על החלטתם בבית המשפט.אז יש לך אמפטיה מכל עם ישראל אולם הבעיה לא נפתרה. אני חושבת שהכי טוב זה לתבוע בבית הדין לעבודה. התקשורת עושה את העבודה אבל לוקח זמן עד שדברים זזים. תזכרי כמה זמן חולי סרטן המעי הדס וסרטן השד נאבקו לקבלת תרופות מצילות חיים.גם היום עד שהם מקבלים מטרטרים אותם עם הבירוקרטיה וקורה שגם אינם מקבלים. את יודעת על חולי אלצהיימר שמגיע להם תרופות בסל והקופות לא נותנות. כמובן שהשיקול הוא אישי שלך, ופניה לעו"ד לייצוג בתיק יקרה. בתקשורת זה חינם. מכל מקום אני מאחלת לך המון הצלחה ומחזיקה לך אצבעות במאבקך הצודק .אני בטוחה שאת תצליחי בדרכך. כולנו אתך במאבק. כחברת הנהלת עמותת אלצהיימר תבקשי סיוע מעמותה ותמיכה במאבק. הצלחתך היא הצלחה של כולנו. כל טוב, זהבה שחם
היי אסתר יקירה, החלטה אומללה של ביטוח לאומי כלפי שלמה. אני מאמינה שהם מסוגלים לעשות דברים כאלה.אנחנו גם עברנו את זה כשאני בקשתי החמרה לאמא שלי ובקשתי לקבל עוד 5 ש"ש הורידו לאמא את כל 11 השעות.הם טענו שהיא לא זכאית וזא לאחר שהאחות ראתה אותה וידעה שיש החמרה היא כתבה שאמא שלי מתפקדת והכל בסדר לא עזרו השיחות שלי אתה שהיא פשוט מגנה על כבודה האחרון. אמא שלי היתה שוכחת לסגור את הגז, לא זכרה איך להגיע הביתה, לא אכלה, היתה בדיכאון, ולהם היה חשוב אם היא מתלבשת לבד, אם היא יודעת לכפתר , לשתות, לאכול לבד. להדליק את הגז ואני אמרתי היא שוכחת לסגור ויש דליפת גז בבית והסירים שרופים. כתבו שהיא בסדר. היא אמרה שהיא עושה הכל לבד והיא עצמאית. החולה המגן על כבודו שנרמס מהמחלה צריך להגן על זכיותיו והוא אינו יודע איך. והם ברוע ליבם מנצלים זאת. תביני, היה לי מכתב מפסיכוגריטרית מומחית לאלצהיימר, מרצה באוניברסיטה שנותנת חוות דעת לבית משפט , הייתי כבר אפוטרופסית והם היו כל כך אטומים שראיתי שאני מדברת לעצים ולאבנים.החלטנו אני לאחותי לערער על ההחלטה בביתהמשפט. תבעתי אותם בבית הדין לעבודה וזכיתי בשימוע הראשון. השופטת קבעה שיש להשיב לאמא את כל השעות, שגזלו ממנה בנוסף אישרה גם את ה-5 שעות הנוספות שדרשתי. כך שאמא קבלה 16 ש"ש. מאז אני וביטוח לאומי חברים טובים. הם לא מתעסקים אתי. תפני לתקשורת היא תעשה לך את העבודה וגם לאחרים.תפני לכמה שיותר גורמים כדי שמשהו יקבל אותך. את יודעת להעביר מסר לאנשים. אני מבטיחה לך שהתגובה של ביטוח לאומי תהיה שהם עובדים עפ"י החוק וניתנת לך הזכות להגיש ערער על החלטתם בבית המשפט.אז יש לך אמפטיה מכל עם ישראל אולם הבעיה לא נפתרה. אני חושבת שהכי טוב זה לתבוע בבית הדין לעבודה. התקשורת עושה את העבודה אבל לוקח זמן עד שדברים זזים. תזכרי כמה זמן חולי סרטן המעי הדס וסרטן השד נאבקו לקבלת תרופות מצילות חיים.גם היום עד שהם מקבלים מטרטרים אותם עם הבירוקרטיה וקורה שגם אינם מקבלים. את יודעת על חולי אלצהיימר שמגיע להם תרופות בסל והקופות לא נותנות. כמובן שהשיקול הוא אישי שלך, ופניה לעו"ד לייצוג בתיק יקרה. בתקשורת זה חינם. מכל מקום אני מאחלת לך המון הצלחה ומחזיקה לך אצבעות במאבקך הצודק .אני בטוחה שאת תצליחי בדרכך. כולנו אתך במאבק. כחברת הנהלת עמותת אלצהיימר תבקשי סיוע מעמותה ותמיכה במאבק. הצלחתך היא הצלחה של כולנו. כל טוב, זהבה שחם