אם יש משהו שאני לא יכולה לראות
זה מרתון...
כמו שאמרת, אני מתמלאת הערצה וחמלה כאחת,
ובאיזה שהוא מקום מתחילה להשתעמם...
יחד עם זאת, אני לעולם לא אשכח את אותה אחת שרצה את המרתון עם הזמן הכי ארוך בעולם, כשהיא מגיעה לאיצטדיון כשכל השרירים בגופה כבר לא מגיבים והיא ממשיכה להתנדנד על המסלול מכח האנרציה או המחשבה או השד יודע מה, כשאיצטדיון שלם עומד על הרגליים ומקווה שהיא לא תיפח את נשמתה ותצליח לסיים את המירוץ. היא סיימה בסופו של דבר והפכה לסמל של כח רצון והתמדה. לא יודעת מה עלה בגורלה. זה היה לפני המון שנים, אוליי לפני שנולדת... מאז אני לא כל כך בעד הריצה הזאת.
אבל אני ממליצה לך לצפות בשחיה הצורנית, ואם אינני טועה אז הגמר הוא מחר...
כדאיי!
זה מרתון...
כמו שאמרת, אני מתמלאת הערצה וחמלה כאחת,
ובאיזה שהוא מקום מתחילה להשתעמם...
יחד עם זאת, אני לעולם לא אשכח את אותה אחת שרצה את המרתון עם הזמן הכי ארוך בעולם, כשהיא מגיעה לאיצטדיון כשכל השרירים בגופה כבר לא מגיבים והיא ממשיכה להתנדנד על המסלול מכח האנרציה או המחשבה או השד יודע מה, כשאיצטדיון שלם עומד על הרגליים ומקווה שהיא לא תיפח את נשמתה ותצליח לסיים את המירוץ. היא סיימה בסופו של דבר והפכה לסמל של כח רצון והתמדה. לא יודעת מה עלה בגורלה. זה היה לפני המון שנים, אוליי לפני שנולדת... מאז אני לא כל כך בעד הריצה הזאת.
אבל אני ממליצה לך לצפות בשחיה הצורנית, ואם אינני טועה אז הגמר הוא מחר...
כדאיי!
