ערב טוב

[בּילי בדרכים]

יופי.

בדיוק אני מעיינת פה בידיעונים וברכי פקות וכל רגשי הנחיתות האקדמייים שלי רוקדים רומבה במסדרונות עורקי הקשישים. אז איפה אני מבררת את זה לדעתך? לאן להתקשר? ושכר לימוד תודה לאל לא לגמרי מדאיג אותי - הגיע הזמן לנצל שוב את קירבת הדם שלי לסגל האוניברסיטאי. (בכל זאת זה עולה כמובן... אבל יחסית, אין מה להשוות). איך, איך, איך הייתי פעם צעירה. ואיך אני נזכרת פתאום איך הייתי מביטה בהערצה ותימהון בכל אותן "קשישות" עם ילדים שהלכו ללמוד מאוחר והכניסו את כולנו לכיס הקטן עם הרעב האמיתי שלהן ללימודים. אויש, כמה מוזר.

 

[noa128]

במשרדי ההרשמה

יש להם את הכל כתוב. הכי טוב ל'רים לשם טלפון ולבקש את כתובת האתר שלהם. זה באוניברסיטה בתל אביב? ומה רוצה ללמוד? פיזיקה גרעינית? ידעתי! ותסגרי את הדלת, נכנסת פה רוח פרצים אופטימית - עוד נידבק כולנו...

 

[בּילי בדרכים]

וואלה

פיזיקה גרעינית - איך ניחשת? יושב עלי בול, אין ספק בכלל... חחח... באתר שלהם אני לא מוצאת בינתיים כלום בנושא השלושים פלוס הזה אבל אני ממשיכה לחפש...

 

[kisslali]

נסי במכללה האקדמית של ת"א יפו טל':

6072500, כרגע הם יושבים בהנרייטה סולד בהמשך הם עוברים לבניין משלהם ביפו. יש שם כמה יתרונות: 1. שכר לימוד זהה לאונ'. 2. יש להם גם תואר שני. 3. הם קטנים יותר ולכן הרבה יותר ידידותיים למשתמש. ללי

 

[kisslali]

שחקי שחקי

וזה ממש רעיון נפלא לא רק לשם משחק. מחזקת את דבריה של לאה - זה ממש ממש אפשרי. עשיתי פסיכומטרי בגיל 37 ואז התחלתי ללמוד. להגיד לך שזה קלי קלות - שקר, מצד שני מעניין שחבל"ז, מקצוע זה לא כי מלבד לראיין בחב' כ"א אין מה לעשות אתו - ז"א עם תואר ראשון. יש רק דבר אחד שהייתי רוצה להגיד בשיא העדינות: לימודים במתקונת מלאה, פרנסה ובית (עוד יותר לחד הורית) זה משהו שאי אפשר לעשות, זה לא שזה קשה, זה בלתי אפשרי - תאמיני לי ניסיתי... יכולתי להמשיך לתת לך עוד ועוד עיצות וכו' ובאמת אשמח לעשות את זה אם תגידי שזה מעניין אותך. חזק חזק חזק נשיקות ללי

 

[בּילי בדרכים]

בטח עיצות. תמיד. שוט.

אבל לדעתי תפתחי עץ חדש שלא יזרקו לנו פה תפוז על הראש. (וכן, גם אני תוהה אם זה אפשרי במתוכנתי הנוכחית כחד הורית. אבל מה אם אני אתחיל בקטן ולא אנסה לגמור תואר בשלוש שנים, נניח?)

 

[kisslali]

זה בדיוק הרעיון לדעתי

אני חשבתי שאני הולכת לרכוש מקצוע, זו הייתה טעות! עם את מסוגלת להגיד חד משמעית שאת הולכת להזין את הראש והנשמה - תעשי את זה לאט, זה גם הרבה יותר מהנה ופחות מלחיץ. אפשרות אחת היא כמובן הפתוחה, תלוי בך ובעיקר במשמעת העצמית שלך. אני בחיים לא הייתי מצליחה... מכללה לעומת אונ' עושה את זה קל יותר כי כמו שאמרתי הם יותר ידידותיים וכשצריך עזרה ו/או הקלות יש עם מי לדבר. זו שהזכרתי נכללת בהסדרי האי תשלום של הסגל (הייתה כזו איתי). כמה יותר קרוב לבית יותר מציאותי בדיוק כמו מקום עבודה. פסיכולוגיה בתואר ראשון זה מן מבוא כללי להמון מקצועות, אם את בכוון הטיפולי אז תואר ראשון בעבודה סוציאלית הרבה יותר מציאותי כי הסיכוי להמשיך גבוה ולו במעט. עוד שיקול הוא שעם התואר הזה אפשר לעבוד ואפשר לעשות דברים הרבה יותר מעשיים מאשר לשמור על מרחק נפשי ופיזי מהמטופל (שזו מהות הטיפול הפסיכולוגי מצד המטפל לדעתי). לא למדתי את זה ולכן אין לי מושג אם זה מעניין כמו פסיכו. למדתי מדעי ההתנהגות ולכן כמעט חצי היה סוציולוגיה - הרבה הרבה יותר מעניין ומעשיר מפסיכו... ת'כלס, ככה זה עובד: את מתחייבת לארבעה ימים מבוקר עד לילה או חמישה מעט יותר מאווררים, למעט השבוע הראשון של הסמסטר, והשבוע שאחרי סיום המבחנים את משקיעה עוד לפחות 50% בעבודה מחוץ לשעות האלה. הדבר הכי חשוב לדעתי זה לבנות קבוצת לימוד טובה כדי לחלוק נטל (וזה לא פשוט עם ילדים בני 20-25). וכמו כל דבר בחיים: כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. זהו להיום כי יכולתי להמשיך עד מחרתיים. נשיקות ללי

 

[בּילי בדרכים]

תודה יקירתי

העלית כמה סוגיות שטרם נתתי עליהן את דעתי. במיידי בא לי להגיד שאכן אני הולכת להזין את המח והנשמה אבל אם אני חושבת על זה עוד רגע ומנסה להיות כנה אשמח גם לרכוש מקצוע... המממ... שזה מוזר כי אני מאוד אוהבת את המקצוע שלי, מאוד מאוד, מצד שני אני חיה בהרגשה תמידית שאני לא נותנת כלום לעולם ושיש לי אי אילו יכולות שמתבזבזות סביב מה שמתאפשר לי לעשות במקצוע שלי. קצת קשה לי להסביר בפורום פתוח שכזה אבל... טוב, אני צריכה כמובן לחשוב. אולי באמת עבודה סוציאלית בכלל? נראה. אחשוב, אברר, אבדוק, אקרא, אשאל ואקשיב... בסוף לא אעשה כלום. חחחח... האמת שהכי חשוב לי כרגע זה לברר אם יש את השלושים פלוס הזה כי אין לי כל כך כח וחשק לגשת לפסיכומטרי. בינתיים ראיתי שמדעי הרוח אפשר ללמוד בלי כל הבגרויות-פסיכומטרי באם את מעל גיל 40. ואני לא. ואני גם לא רוצה מדעי הרוח... טוף. תודה בכל אופן ואשמח לכל טיפ ותגובה בנידון. חן חן. ב.ב.

 

[פּרפרית]

משהו בתחום הספורט

לא בא לך? על זה אני כן יכולה לברר.... חחח- (אפילו כדאי לך ולו רק כדי לשטוף את העיניים, אנחה) אגב אמנם לא חודשים, אבל שבועות....גם אני הפסקתי לעשן! אני עדיין לוחשת כשאני מספרת, אבל בהחלט הפסקתי.

 

[kisslali]

משהו קטן על הפסיכו

זה ממש לא נורא כמו שזה נשמע, הכל עניין של טכניקה ולכן עם הרבה תרגול זה אפילו נהיה משעשע ולא מסובך בכלל. בין גיל 17 ל-37 לא נגעתי במתמטיקה וגם אז הצלחתי לעבור שלוש יחידות בציון שש בעזרתו האדיבה של פנקס השיקים ומורה טוב, זה באמת לא שיש לי גישה, אבל כמו שאמרתי עם המון תרגול מונוטני זה הרבה פחות קשה ממה שאת חושבת. ללי

 

[1הופ]

חייבת להתרגש בקול רם

ואו!!!!! זה באמת מרגש מה שקורה לך. גם הפסקת לעשן, גם התחלת חדר כושר (אל תחשבי שלא שמנו לב), גם אוכל בריאות וגם מחשבות על לימודים! סחתיין עלייך. אני אנסה לבדוק לך פרטים אצל מקורותיי (המקורבים מאוד) אבל זה בטח ייקח לי כמה ימים. בהצלחה