זה לא נכון..
קח את אביב גפן לדוגמא.. בהתחלה עשו ממנו מרדן שפונה רק לבני נוער.. הוא התבגר והיום הוא פונה לקהל הרבה יותר מבוגר גם.. הוא מתפתח הלאה.. בלאקפילד הביא לו עוד קבל מעריצים בוגר ורציני יותר.. שייגעצ היו ונשארו ילדותיים. כן גם שיר כמו ניו יורק רפיח, שהכל מסריח בלה בלה בלה... באיזשהוא שלב זה נמאס, זה ממצה את עצמו וממחזר את עצמו.. להקה שפונה לתכל'ס ילדים קטנים, שהכל מסריח וכאלה.. זה מפסיק לדבר חלחק מהאנשים באיזשהוא שלב.. אין גיוון, ותכל'ס אולי הדיסק השני קצת אחר מהראשון, אבל עדיין יש תחושה של "זו אותה להקה של ילדים שלא התבגרו, שפונים וממשיכים באותה רמה לקהל צעיר של ילדים.." אני אישית כבר לא מתחברת למוזיקה שלהם, כמה שהם מקפיצים וחמודים.. שירים בודדים ביותר שלהם באמת מצליחים להלהיב אותי.