ערכי טבע מוגנים

[שרהכפיר]

לא ברור לי מהיכן שואבת השנאה

התהומית את תעצומותיה, וכל זה נגד ציפור קטנה שכל חטאה מסתכם בכך שברחה מכלוב שאיזשהו אידיוט כלא אות בתוכו. האם לא ברור לכם שלא ניתן לעצור את תהליך ההתפשטות של יצור סתגלן כלשהו בתוך נישה אקולוגית מתאימה להתפשטות ז? האם מישהו הצליח פעם לעצור את התפשטות החולדה הנורווגית בעזרת הספינות של פעם. למיינה יש תפקיד אחד ויחיד בחייה - לשרוד ולגדל את הדור הבא. האם מישהו חושב שיוכל לעצור זאת? הצחקתם אותה. הרי כתבת שהתפשטות טבעית צריכה להיעשות ללא עזרת האדם, לכן כדאי למקד את המלחמה כנגד סוחרי בעלי החיים נטולי מצפון שמביאים לכאן יצורים מסכנים בכלובים. האם לכולנו ברור מה יקרה בעוד מספר שנים עם נחשים, צפרים אחרות, תנינים, תיקני ענק ועוד מריעין בישין. המינה אינה הכתובת!! המשרד לאיכות הסביבה, משרד החקלאות, משרד הבריאות ועוד אי-אילו גופים בטלניים שמתרשלים בתפקידם. אני מצדיע למיינה הקטנה שאולי מלמדת את כולנו פרק חשוב בהסתגלות בעלי חיים

 

[netbird]

לא ברור לי

איך הגעת למסקנה שאני שונא את המיינה... לא ידוע לי על סדנא בפורום זה ל'הכר את האוייב'. ציפור שבורחת מכלוב ומתחילה להתפשט צריכה להיבלם על ידי האדם. לרב, השלכות התערבות האדם בטבע אינן בריאות לטבע. אותה מערכת אקולוגית שהופרעה מנסה לחזור לשיווי משקל בהינתן התנאים החדשים. לא צריך להזכיר את מעשי הקונדס של הבריטים במזרח אסיה למרות שהכוונות היו טובות. ובכל זאת, שמירת טבע כיום מבוססת לא מעט על התערבות אדם. זוהי התערבות מבוקרת ומנוטרת, שמבוססת על מחקרים בארץ ובעולם (ולא חובבנית כפי שנעשה לא פעם על ידי הרט"ג אם משיקולים כלכליים גרידא ואם משום הדיוטיות לשמה). לגבי המיינה, קודם כל היא לא כל כך קטנה. כציפור שיר (זרזיר הודו) היא גדולה למדי. אני הייתי מקטלג אותה כעוף. הקקטוס שהחל להתפשט באוסטרליה משום שהובא לשם על ידי האדם, גם נעצר על ידי האדם (הדברה ביולוגית). הכנסת גורם זר למערכת מערערת את יציבותה ולרב פוגעת במגוון המינים. כדי לשמור על מגוון מינים גבוה, ישנן הגבלות רבות על הכנסת מינים חדשים לארץ (החל בחיות מחמד וכלה בתוצרת חקלאית הנשארת בהסגר לתקופה מסויימת בים). לעניין האכיפה, אתה כבר נקבת באחראים לדבר. דרכים אחרות, הומניות פחות (אבל לא אמרתי שאינן לגיטימיות) היא ציד. ציד ברשיון ורק בשיטות שהותרו על פי החוק. השיטה כבר הוכיחה עצמה כיעילה בעיקר כאשר הגמול גבוה. כאורגניזמים הנמצאים בראש שרשרת המזון (מעט מאוד אורגניזמים יכולים לנו), אנחנו שולטים במערכת האקולוגית ללא עוררין. כל פעולה שלנו נרשמת בשטח. אנחנו יכולים לדברים להתנהל כפועל יוצא ממעשינו, או לנסות לשמר את הקיים במקביל לניצול השטח (מים, תיירות). אני חושב שחבל לאבד מינים מקומיים לטובת המיינה.

 

[שלומית ליפשיץ]

תודה רבה על השרות הזה!!