ערן ואסף ב אין לכם מושג עד כמה אני

[אסף עטר]

אחי , תודה רבה רבה רבה רבה

אבל אני ממש לא רוצה להטריח אותך

 

[אסף4יי]

ואולי אותי אתה רוצה להטריח ?...

איפה החנות נמצאת בדיוק ? אני בת"א כמעט כל יום.

 

[אסף עטר]

אני מבין שזה בגלל ה"לובי" שאירגנתי

לך - והמבין יבין הבנתי שהחנות נמצאת בפתח תקווה - אסף ב וערן כבר היו שם

 

[ערן לוי 001]

החנות באזור ,ליד חולון

 

[אסף עטר]

אני מבין שזה בגלל ה"לובי" שאירגנתי

לך - והמבין יבין הבנתי שהחנות נמצאת בפתח תקווה - אסף ב וערן כבר היו שם

 

[ערן לוי 001]

עשיו אתה מרתיח אותי. אני 5 דקות מהח

מהחנות, אבל אם אתה לא רוצה לא אתחנן

 

[אסף עטר]

אז תגיד שאתה 5 דקות ליד החנות

עכשיו ניתן כבר להוריד את המים מהאש ? מה אתה עושה כל יום ליד פ"ת ? אתה לא מורה בראשל"צ ? טוב.... אם אתה מתעקש תקנה לי אחד עם הנחת בועז בבקשה

 

[ערן לוי 001]

אני מלמד בראשון, אבל החנות לא בפ"ת

אלא באזור, 5-10 דקות מבית הספר או מהבית של ההורים שלי.

 

[אסף עטר]

כן הבנתי..

אז איזה מפעל יש בפ"ת ? יש שם משהו - חייב להיות אני זוכר שבמכונית מישהו אמר לי אתה רואה כאן זה... ככה וככה

 

[ערן לוי 001]

לעולם לא תצליח להתחרות באורי כוכבי

 

[אסף4יי]

טוב, זה הרי ממש בלתי אפשרי...

הבן אדם שולח מכתב תודה לאלוהים אחרי כל נשימה שהוא נושם ("אויר פנימה, להוציא, תודה רבה ! אויר פנימה, להוציא, תודה רבה !...")

 

[נועם ס]

../images/Emo108.gifאספי,אזור נמצאת על הכביש י"ם

בין בלומפילד לרמלה,אזור עצמה על הכביש בין מקוה ישראל לאיזור תעשיה חולון (הכניסות-רק לצד השני,צפון) נועם הבלנו ממש מתחלק לשם

 

[אסף4יי]

אני נוסע משם בערך פעמיים בשבוע

אם מישהו רוצה שאקנה לו שם תרמומטר - נא לשלוח לי מסר אישי (אני רציני) זו לא טרחה בכלל. רק נא לספק לי כתובת מדוייקת

 

[אסף עטר]

איזה לב זהב

 

[אסף4יי]

אתה רוצה לדפוק לי את המוניטין ?!

 

[אסף עטר]

../images/Emo8.gifחביבי - אתה עושה את זה בעצמך

נראה לי שעם העברת ההילוכים נעשת רך מדי למה אני צריך לקרוא את הפנינים שלך בפורומים אחרים ? יוחזר אסף´´´ המקורי - זה שמציע לאנשים את שירותיו הטובים של המילון עברי עברי וכו´

 

[a r i e l ariel]

רחוב-מצודה 24 03-5584492

 

[אסף4יי]

נו, אז זה ממש לא בעיה...

אני נוסע פעמיים בשבוע לפחות בדרך השבעה חזרה לראשון מת"א. אפשר לעצור שם - סיפור של 5 דקות