עשיתי טעות נוראית...

עשיתי טעות נוראית...

שלום אני נואשת עשיתי את הטעות של החיים מה עלי לעשות? אני בת 30 ואם חד הורית לילדה מקסימה בכיתה ד´. האבא של הילדה עזב אותי עוד כשהייתי בהריון ומאז אין כל קשר בנינו. ההורים שלי גרים בארה"ב ככה שלא היה אך אחד שיעזור לי עם הילדה. בגלל המקצוע שלי אסיסטנתית לקרימיולוג לפעמים מזעיקים אותי באמצע הלילה. בתור אם חד הורית עם מקצוע כזה עניין הבייבי סיטר לא עבד בשבילי ולקחתי בחורה שגרה אתנו ומטפלת בילדה. היא והילדה בקשר מצויין. לפני חודשיים אחי נהרג בתאונת דרכים בארה"ב ונסעתי לשם עם הילדה. כבר בבן גוריון היא התחילה לבכות שהיא רוצה את מירי (הבחורה שמטפלת בה) כל התקופה שהיינו שם היא בכתה שהיא רוצה אותה ומתגעגעת אליה וכל הזמן התקשרה אליה. לעומת זאת כשאני נעדרת מהבית להרבה זמן הילדה לא שמה לב. האם עשיתי טעות שהכנסתי בחורה לגור איתנו. הילדה שלי קשורה אליה יותר מאשר היא קשורה אלי האם איבדתי אותה? ועוד משהו כבר כמה פעמים שמעתי שהיא אומרת שיש לה שתי אמהות האם עלי לפטר את הבחורה (למרות שאני יודעת שבתי לא תעמוד בעניין) אמא של רינת.
 
שום דבר קטלני ../images/Emo13.gif תרגעי ../images/Emo42.gif../images/Emo65.gif

לכל אחד ואחת מאיתנו נסיבות חיים שלא בהכרח מושלמים לילדינו. לא ציינת כמה זמן מירי גרה איתכן אבל... האם היית מעדיפה שבתך תבלה את רוב זמנה עם מישהי שהיא לא רוצה / יכולה להתקשר אליה רגשית? קשה מאוד למצוא בנאדם מתאים ולכן, אם אין לך כוונות להפסיק לעבוד, תרגעי ותברכי. אם הילדה קשורה, זה לגיטימי שהיא מתגעגעת. זיכרי משהו מאוד חשוב: מירי מקבלת כסף כדי לבלות עם בתך... את לעומת זאת, האימא שקובעת חוקים ומגבלות... יהונתן אוהב אותי הכי בעולם והוא מוכן להחליף אותי באימא אחרת כל יום שני וחמישי... היום זהבה בן שרה איזה שיר על אימא ויהונתן אמר: הלוואי שהייתה אימא שלי! אמרתי לו: תודה רבה, באמת... הוא מיד תיקן: התכוונתי שתהיה אחות... הלוואי שהיא הייתה אחותי! שתקתי בחיוך... אני מניחה שהיא מדברת על שתי אימהות בגלל שמירי גרה איתכן... לא איבדת אותה כי אין לה ולעולם לא תהיה לה אימא אחרת... זוכרת כמה היית מחוברת לחברה הכי טובה שלך בכיתה ד´? ככה היא מחוברת למירי. השאלה שבכל זאת הייתי שואלת אותך היא: מה גורם לך לאבד את הבטחון באימהות שלך? או שמא מעולם לא בטחת באימהותך? את מבינה, לעולם תהיי האימא שלה... גם אם היית מוסרת אותה לאימוץ ברגע היוולדה - לעולם את אימה גם אם מחר היא תעזוב אותך לתמיד - את תמיד תהיי אימא שלה והיא, בתך. סביר להניח שהיא תחבב הרבה אנשים יותר מאשר אותך סביר להניח שהיא תוכל לתקשר ביתר קלות עם אנשים אחרים... אבל לעולם, כשהיא תתייחס בתוך תוכה אל אימא שלה, היא תתייחס אליך... אם את נהנית מעבודתך, אל תוותרי עליה. כן הייתי מבררת אם למירי יש יד ברעיון של שתי אימהות ובכלל, אם זה מפריע לך, הייתי מדברת עם מירי על הדרך להעביר מסר ברור בעניין. לדעתי (המאוד סוביקטייבית), טוב שמי שמטפלת ברינת אהובה עליה... וטוב שאימא של רינת מאושרת ומרגישה סיפוק בעבודתה - מיצוי עצמי הוא חיוני לאושר. בטחי בבתך, בטחי באימהותך... המשיכי לתת לבתך אהבה
 
נאוה

תודה רבה לך על תגובתך. מירי גרה איתנו כבר כמעט ארבע שנים. כמובן שאני שמחה שבתי מבלה את זמנה אם מישהי שהיא אוהבת והיא אוהבת אותה חזרה אבל פגע בי שבלעדי היא מסתדרת שבוע ובלי מירי שעתיים קשה לה. את אמרת שאם הילדה קשורה ז לגיטימי שהיא מתגעגעת אז למה היא לא מתגעגעת אלי? תמיד כשאני רוצה לעשות משהו או להצטרף לטיול שלהם היא מעשיפה את מירי כי מירי היא צעירה היא חברמנית. אני מעולם לא אתחרה אם ילדה מכיתה ד´ שהיא החברה הטובה של בתי אבל זו אישה שכבשה את ליבה של רינת. רינת היא כל מה שיש לי. ופתאום הרגשתי חוסר בטחון בגלל שכשהילדה מתעוררת המילה הראשונה שלה זה "מירי". שכואב לה היא תמיד בוכה וקורת למירי. זה תמיד מירי מירי מירי... אמנם אני לעולם אהיה אמא שלה אבל יש אמא שקשורים אליה ויש אמא שמרימים אליה טלפון פעם ב... אני רוצה שניהיה קרובות. תודה על העצה ואני באמת אדבר עם מירי. בקשר לעבודה שלי אני מרגישה סיפוק עצום, אבל אני מאבדת את הילדה כשאמרו לה בבית ספר להכין משהו ליום האם היא הכינה את הכל למירי איך את חושבת שהרגשתי. חן, אמא של רינת.
 
התייעצתי עם יהונתן...

זו הייתה שיחה מרתקת!!! שאלתי אותו על ילדים שאומרים שהם רוצים אימא אחרת - למה הם עושים זאת... אז הוא אמר: כשאימא לא מרשה, או כועסת... ובהתחלה הוא השאיר איזו אופציה של כוונה אמיתית מאחורי האמירה אבל אח"כ אמר שעמוק עמוק בלב הם לא יוותרו על אימא שלהם. אחרי הודעתך זו, הזכרתי לו את השיחה ואמרתי: האישה הזאת מפחדת שהבת שלה לא אוהבת אותה כי הבת עושה יותר דברים עם המטפלת, מירי וליום האם היא הכינה הכל למירי ולא לאימא שלה... אז מה אתה אומר על זה? והוא ביקש למסור לךך כך: תגידי לה שעמוק עמוק בלב היא לא אוהבת את מירי אלא את אימא שלה (כאן הוא שאל לשמך ונותרתי ללא תשובה...) ילד אף פעם לא יכול לעזוב את אימא שלו... אז אמרתי לו שבטח שכן, שהוא יגדל ויצא מהבית לעשות את ענייניו ולחיות עם האהובה שלו... הוא חייך וענה: אבל את תהיי אצלי בלב! אין לי הרבה להוסיף על מה שאמר... אולי את צריכה לשנות בתוכך משהו אולי מירי נוהגת בה יותר כשווה לה - האם את משתפת את בתך בחייך באותה מידה שאת רוצה שהיא תשתף אותך בחייה? האם את נעתרת לה כשהיא יוזמת דברים באותה מידה שאת רוצה שהיא תיענה ליוזמותייך? מקווה שזה נותן לך כיוון
 
נאוה

תודה רבה ששאלת את יהונתן שהוא ילד מה הוא חושב על העניין. ממה שאני רואה הוא ילד מקסים עם חוכמת חיים שממש פגע בול (אני מקווה). דרך אגב שמי הוא חן. אני אשתדל לדבר עם מירי בקרוב ולברר איך הגענו למצב. אני משתדלת לשף את רינת כמה שיור בחיי (כמובן שבהתאם לגילה). ואין לי כל כך מה להעתר ליוזמות שלה מהסיבה הפשוטה שהיוזמות שלה לא כוללות אותי. חשבתי גם לדבר קצת ובעדינות עם רינת. לגשש קצת... חן אמא של רינת.
 
אמאשל - גם אני חושבת

שאת קצת נלחץ יותר מדי. יכול מאד להיות שהילדה מאותתת לך שהיא צריכה אותך קצת יותר וכאן באה ההחלטה שלך לתקן את האולי טעות שעשית. או להסביר לה מה את יכולה לעשות בעניין ומה לא ושתיכן תלמדו לחיות עם זה. נראה לי שיש כאן את השלב הזה הנוראי של גיל ההתבגרות שבו הילדים מנסים את ההורים שלהם בכל דרך אפשרית ולא יודו אפילו לא תחת חקירה מאסיבית שהם אוהבים את ההורים שלהם ותמיד ההורים של החברים יהיו טובים יותר. זה לא סותר את העובדה שאת צריכה לבדוק שוב את אמינות הבחורה שגרה איתכם. ואם את בטוחה בה - אז תשמחי על כך שיש לך מישהי שהילדה שלך אוהבת, זה חשוב כי אחרי הכל היא איתה הרבה שעות ביום. בהצלחה וברוכה הבאה לפורום הפורח שלנו.
 
לחגית.

תודה רבה לך על התגובה. יכול להיות שאני נלחצת קצת אבל מי לא היה נלחץ אם הילדה שלו הייתה רוצה רק את המטפלת, מביאה את הציורים שלה רק למטפלת ומחבקת רק את המטפלת. אני מנסה להיות יותר זמן עם הילדה אבל היא לא מעוניינת בזמן הזה. היא כנה ובכנות היא אומרת שהיא אוהבת אותי אבל מעדיפה להיות עם מירי. בחופשים או בשבתות כשאני רוצה לבלות איתה היא מסרבת. תרשי לי לא להסכים אתך לא נראה לי שהיא בודקת גבולות כי היא בכנות מעדיפה להיות עם מירי. אני אשוחח עם מירי על העניין למרות שאני בוטחת בה במאה אחוז. אני שמחה שרינת אוהבת אותה אבל הייתי רוצה קצת יותר אהבה כלפי.
 

ophra

New member
ממש לא עשית טעות.... .

(לדעתי) טעות בבחירת מטפלת (או אופר במקרה שלך) זה אם: היא לא נחמדה לילדה שלך היא לא אוהבת את הילדה שלך או היא בנאדם לא טוב (אבל באמת: לא ישרה, לא אמינה וכאלהמין). ילדים אוהבים לשחק ב"האמא השניה שלי" אצלינו זה חברה טובה שלי. אמאשלאורי. בהתחלה גם אני נלחצתי טיפה והיום אני כבר רגילה וזה בסדר גמור.... מטפלת (במיוחד כזו שגרה בבית) טובה זה דבר שלא קל למצוא.... תברכי על כך שמצאת. ואת תמיד תשארי האמא-הראשונה שלה. ת מ י ד עפ (לא יכולה לצרף סימנים.... אוףףףףףףףףף)
 
ophra

בכלפי חוץ מצאתי מטפלת מקסימה באמת אבל זו תחושה שלא עוזבת אותי שהבת שלי חומקת ממני. מירי זו לא האמא השנייה שלה אם תשאלי את רינת אני האמא השנייה שלה. אני יודעת שאני צריכה להיות מאושרת שמצאתי כזו מטפלת טובה אבל אני רוצה את הילדה שלי אני רוצה שהיא תתגעגע אלי שתרצה להיות איתי.
 
שום טעות...../images/Emo8.gif

אין הרבה מה להוסיף אחרי כל התגובות..... אכן עדיף שהיא תשאר אתכן.... לא תמיד ניתן למצוא אופר שמגיעים לרמת אהבה שכזו.... גם אם זה גורם לקצת קנאה.... אז לא נורא.. לפחות את יודעת שהיא בידיים טובות כשאת נקראת בבהילות למקום עבודתך...
 
חדהורי

אחרי קריאה של כל התגובות בכלל ושלך בפרט התחלתי להרגיש יותר רגועה ויותר מאושרת שמצאתי מטפלת טובה. פעם נסעתי בענייני עבודה לארה"ב לשבועיים היא ורינת לא התגעגעה לא כלום היה לה טוב עם מירי... למה היא לא מרגישה בחסרוני?
 
למה...?

אולי כי את רוב זמן הכייף שלה.... שזה לשחק, לצייר ולקשקש היא עוברת יותר עם המטפלת.... ולילדים זה אחד הדברים החשובים ביותר בגילאים האלו, אולי פשוט עבודתך דורשת מימך הרבה כוחות וזמן שחסרים לילדתך במחיצתך והמטפלת משלימה זו... אבל אמא יש רק אחת
היא לא שכחה ולא תשכח
לדוגמא: בני יגאל הוא בן שנתיים.... אומנם לא נתקלתי בבעיה כמו שלך.. אבל יש לי אחות שבאה הרבה לבקר וידידה טובה שפשוט דלוקה עליו ואוהבת לשחק איתו.... הוא ממש לא עוזב אותי!! כמו שאומרים צמוד למדד... אבל ברגע שמגיעה אחותי הוא יודע שאיתה נועלים נעליים לוקחים את האופניים ויוצאים לטיול בגן הקרוב.... זה ממש כמו שעון עובד, וכך עם הידידה, איך שהיא נכנסת מהדלת הוא נותן לה יד ומוביל אותה לפינת המשחקים מוציא את הלגו והקוביות ויודע שאיתה בונים בניינים.... כנראה שהם עושים להם מין חלוקה פנימית על כל מישהו שהוא דמות בחייהם... אני ממש לא אחד שרוצה לתת הצעות, בעוד שלא מכירים ממש את המצב... אבל אולי היא פשוט צריכה איתך יותר זמן איכות של משחקים וטיולים ביחד שניכם... וואי כואבות לי האצבעות
ביי
 
חד הורי

תודה על תשובתך הארוכה והמפורטת. אבל מה שמדאיג אותי זה שהבן שלך הוא בן שנתיים אז אולי אצלו קיימת באמת חלוקה פנימית אבל הבת שלי היא בת 9 אני חושבת שבגיל הזה כבר אמורים להבין... מהתגובה שלך נשמע שיש לך ילד ממש חמוד ומקסים ממש העלה בי חיוך כשקראתי עליו. ובקשר להצעה שלך של יותר זמן אכות זה בלתי אפשרי כי זה הולך בערך ככה: אני: "ריתוש מה בא לך לעשות היום" רינת: "אולי נלך לברכה?" אני: "או קיי" רינת: "אבל שגם מירי תבוא". ואז אם אני מסכימה אז היא רק עם מירי ולא עשינו כלום בזה ואם אני מסרבת ישר דמעות ובלאגן וזה כבר לא כיף בשבילה. חן אמא של רינת
 

ophra

New member
אמשל.....

אולי.... אם באמת המצב כל כך לא סימטרי כמו שאת מתארת.... תתאמי עם מירי שפעם בכמה זמן, נגיד פעם בשבוע, היא תקח אחר צהרים חופשי, ואז פשוט "לא תוכל" להיות איתכן. זה מצב שילדה בת 9 תוכל להבין, ואז יהיה לכן זמן איכות רק של שתיכן לבד. בהתחלה היא אולי תחמיץ פרצוף אבל אחר כך אולי תלמד להנות מהזמן הזה ותחכה לו..... באותם ימים, תשתדלי להיות כולך שלה, גם בראש, בלי עבודה וכו´... מנסיוני - צריך סבלנות, אבל יש פירות.... בהצלחה! עפ
 
ophra

תודה רבה על העצה שלך. היא מאוד מעשית איך לא חשבתי על זה קודם. אמנם בעבודה שלי אי אפשר לדעת מתי יש זמן חופשי אבל אני אצליח לפנות לנו אחר צהריים אחד פעם בשבוע כדי להיות רק איתה ורק שלה תודה על הרעיון היפה מקווה שיהיו פרות.
 
יום רינת ואימא

אני מאוד עסוקה עם ענייני ומשאירה את יהונתן להתמודד עם המון זמן, למרות שהוא בחינוך ביתי... פעם אחת השתמשתי במונח הזה: יום אימא ויהונתן... הוא אימץ אותו!!! זה לא תמיד פשוט, אבל זה מעשה נפלאות לקשר שלנו... לפעמים אנחנו קוראים לזה "זמן אימא ויהונתן" - כי זו שעה או שעתיים. ביום אימא ויהונתן הוא כל כך מכבד את הצורך שלי לישון מאוחר בבוקר... מדהים!!! הוא מקבל אימא שנחה טוב ומוכנה לבלות איתו ולשחק איתו גם בדברים שהיא פחות אוהבת... אני עוד לא 100% שם אבל התוצאות מדהימות!!! ממליצה בחום על "זמן אימא ורינת" - מפגכש יומי של חצי שעה-שעה לשיחה על היום, להתייעצות - כן, תתייעצי איתה - הם מרגישים כל כך טוב עם זה - יש ערך לדעה שלהם!! במיוחד אם לפעמים תקבלי את דעתה... ויום אימא -רינת - לעשיית דברים גדולים יותר כמו: קניות, טיול על חוף הים או בהרים, סרט, בישול משותף (או אפיה), להשתתף יחד בחוג (היו לי לא פעם צמדים של אימא ובת בשעורי היוגה) והכי חשוב: ספרי על עצמך: חוויות היומיום, רגשות, על הילדות, על חוויות ילדות שלך בדברים שמעניינים אותה כרגע (בנים למשל...) תראו יחד סדרה קבועה בטלביזיה - משהו שמפגיש את סדר היום שלכן... הבן שלי הצטרף אלי לצפיה ב"לחיי האהבה" (מה לעשות?- קורה שרואים...) הוא מחובר לזה משהו... בעיקר כי זה משהו שאנחנו עושים יחד - הוא מקפיד על זה יותר ממני. ו... כשיש לו עונש לא לראות טלביזיה, זה לא כולל את הזמן הייחודי הזה. נסי, זה לא כמות הזמן, אלא הנכונות שלך לתת לבתך כניסה לעולמך הפנימי...
 
../images/Emo32.gif איזה כייף היה!!!

כואב לי כל הגוף נפגשנו, פטפטנו, קניתי ליהונתן חולצה עם הכתובת: "העולם הוא הכיתה שלי והחיים הם תוכנית הלימודים" שייטנו בסירת משוטים (אני הייתי הקברניט והמלחים הילדים עשו לי סחרחורת מרוב שסובבו את הסירה סביב עצמה...) הכי כייף היה לפגוש את כולם... את אלו שכבר פגשנו במפגש הגדול בפארק הירדן (3 ימים) ואת אלו שרק מכירים מהאתר... היה אחלה!!! מחייה ממש!!
שהתעניינת
 
נאוה

והנה עוד עצה מדהימה שאני מקבלת ממך. תודה. שוב פעם עלה חיוך על שפתיי כשקראתי על יהונתן שלך פשוט ילד מקסים. אני לא זוכרת מתי ישנתי עד מאוחר... החלטתי להתחיל מזמן "אמא ורינת" בדרך כלל אני מגיעה הביתה בסביבות שש ובשבע אוכלים ארוחת ערב. אז חשבתי אולי הזמן הזה בו מירי עסוקה במטבח יוכל להיות הזמן שלנו. אני גם משתדלת לההתיעץ איתה ואשתדל יותר. בקשר ליום "אמא ורינת" זה רעיון טוב רק שביינתיים אני אחכה לראות איך מתפתח הזמן של אמא ורינת. נלך בצעדים קטנים. אני גם לא רוצה להתחייב לחוג או משהו בגלל העבודה. רציתי רק לשאול משהו אם יזעיקו אותי לעבודה ולא אוכל להיות איתה את השעה הזו אחרי שכבר התרגלה האם היא לא תרגיש רע? חן אמא של רינת
 
היי חן, אימא של רינת - נעים מאוד!!

היא מכירה את אופי עבודתך לא פחות ממה שיהונתן מכיר אותי ואת התנהלותי עם אנשים וטלפונים הוא מוחה!!! והיא אולי תבלע... תדברו על זה לפני. תדגישי שהזמן חשוב לך אבל עבודתך עלולה למנוע ממך לפעמים - במקרים אלו תזיזו את הזמן או תקצרו - לפי המקרה... מה שעובד נהדר עם ילדים זה: מ ת נ ו ת ! ! ! ! ויציאה לאכול ג´אנק פוד בחוץ (המבורגר, פיצה, סינית ועוד... תלוי מה היא אוהבת). אני יודעת, אנחנו רוצות שיאהבו אותנו בשבילנו אבל... זה פיצוי שעובד... גם אנחנו קונות לעצמנו משהו חדש כשרע לנו
בהצלחה חן, אימא של רינת
 
למעלה