שאלת אילו פרקים אני אוהב ../images/Emo13.gif
חצי חיים הוא פרק שמאוד ריגש אותי. פרק שעשוי בצורה מאוד טובה, ומעביר את המסר של המב"כ לטעמי - שהעובדה שלחברה אחרת יש קוד מוסרי שונה משלנו אינה עושה אותו פסול, ושאסור לנו לראות בערכים שאנחנו מאמינים בהם את האמת האבסולוטית. (מישהו צריך להראות את הפרק הזה לאמריקאים בהקשר למסע הדמוקרטיזציה הצלבני שלהם במזה"ת). משפחה הוא פרק אנטי-קליימקס לאקשן של פרקי לוקיוטוס. אני מודה שכבר הרבה מאוד זמן לא ראיתי אותו, אבל אם אני זוכר נכון זה הפרק שאנחנו פוגשים מצד אחד את אחיו של פיקארד, שמגדל את הענבים שלו בקנאות ומסרב להכניס אפילו רפליקייטור הביתה, ומצד שני את האחין שחולם להגיע לכוכבים ולהיות מדען חוקר כמו דוד ז'ן-לוק. התרגלנו לראות בטכנולוגיה כדבר מובן מאילו שנכנס ושולט בכל תחומי החיים (במאה ה-20 כמו במאה ה-24), וכאן אנחנו רואים זויות שונות של העניין. גם הדברים שעוברים על הדמויות האחרות מעלים קונפליקטים שונים בין דרך החיים שאותה התרגלנו לראות אותם חיים לבין אלטרנטיבות שאותן זנחו. זה מרענן ומעניק פרספקטיבה קצת אחרת לחיים על האנטרפרייז. הפגאסוס. אחד הפרקים שאני באמת הכי אוהב בכל הטרק לדורותיו. פשוט כי הוא פרק טוב, בלי קשר למסר שלו. השאלה שמאוד ברוח רודנברי גם דיי אקטואלית (כמו הרבה דברים) - האם אנחנו צריכים להיות יותר צדיקים מהאפיפיור ולהקריב ייתרון צבאי משמעותי לטובת שלום? האם מישהו מעלה על הדעת למשל שמדינת ישראל תחתום על הסכם שלום עם (נעשה את זה פשוט) סוריה שבו היא מתחייבת שלא לפתח יותר טנקים, מבלי להטיל מגבלה דומה על הסורים? זה סוג ההסכם שהפדרציה חתמה עם הרומיולאנים. חתיכת דילמה. ואז קצין שהשתתף בניסוי סודי ביותר בפיתוח טנק כזה, משמש כאמצעי בידי התסריטאי כדי להגיש לנו את הדילמה. אחד הפרקים הטובים של רייקר (שהוא אחת הדמויות שאני הכי לא מספמט), אחד הפרקים הטובים של הדינמיקה פיקארד-רייקר, ואחד הפרקים עם הדילמות המוסריות האמיתיות הטובים בסדרה (ולא רק טכנובאבל עתידני שייפתר תוך 42 דקות.)