אני נאלץ לחלוק עליך.
בעיניי העונה השלישית, אם כבר, השטיחה את הדמות של אגם.
העונה הראשונה עשתה עבודה מעולה עם אגם, יצאתי ממנה בתחושה שאכן אגם היא הדמות הכי מעניינת ומורכבת בסדרה, ובעולם מושלם אגם של עונה 2 הייתה מתנהגת כמו אגם של עונה 3, מבינה שהמשפחה שלה הורסת חיים ועוברת לשכונה. אבל הם הלכו דווקא בכיוון מעניין בעיניי, והראו לאגם שזה לא כזה שחור ולבן.
אסור לשכוח שהמשפחה שלה היא עדיין המשפחה שלה. כן היו בעונה 1 רגעים של חמלה בינה לבין סוזי (קנתה לה נעליים אחרי שהיא ואיתן נפרדו) וראו שהיא מאוד אהבה את אבא שלה, לכן זה לא יכול להיות כזה פשוט לנתק אותם מהחיים שלה רק כי היא מגלה שהם עושים דברים רעים. אגם של עונה 2 ניסתה לחיות עם זה, ניסתה לאזן בין זה שהיא יודעת שהמשפחה שלה לא מושלמת (בלשון המעטה) לבין זה שזאת המשפחה שלה והיא אוהבת אותם אבל היא לא הצליחה. והיא בחרה, בסופו של דבר, להישאר נאמנה למשפחה שלה. אולי לא הבחירה שהיינו רוצים שהיא תעשה, אבל בחירה הגיונית שבאה אחרי תהליך ארוך. ואהבתי את זה מאוד.
ואז זה נמחק, ובעונה 3 הם הלכו על הדרך ה"מושלמת"- היא מתנתקת מהמשפחה שלה ומצטרפת לשכונה. היה פה ניסיון עלילתי להצדיק את זה, היא כן ניסתה להצטמצם עם המשפחה שלה וכן ניסתה להישאר איתם ואז הם גנבו לה את הכסף אז היא לא יכלה יותר, אבל זה פחות עבד בעיניי. כי פחות התעמקו במשמעות של זה עבורה, פחות נתנו לה מקום כמו שהיה לה בעונה 2 או 1.