Regina Phalange
New member
עתודאי העתיד- הקיץ הבא שלכם:
הערה א': מצטערת על השפה, ככה זה כשהמ"כ שלך צועק "נשבר לי ה-ז-י-ן ממכם!!!", איזו מן דוגמא זו לעלמות חסודות כמוני? (תצחקו, תצחקו
) הערה ב': סביר להניח שזה ישתנה עד שנה הבאה, לצה"ל יש נטייה לשנות דברים בהתאם לחוסר ההיגיון שלו: אתם תגיעו בסוף (או תוך כדי) מועדי א' שלכם לבה"ד 10, צעירים, שוקיסטים, חננות. תבלו כמה שעות בלמלא טפסים ולהכיר את החבר'ה מהאוניברסיטאות האחרות. רובם, אגב, יהיו ממש אחלה. אם יהיה לכם מזל- המ"כיות שלכם יהיו כוסיות בלונדיניות. אם לא יהיה לכם מזל- המ"כיות שלכם יהיו כוסיות עם צבע שיער אחר. כך או כך, הן יצווחו עליכם הרבה ותרגישו כאילו נפלתם על פורנו רך פרי מוחו של מישהו ממש אבל (מ"מ)-ש מעוות. אתם לא תיזכרו לכבות את האור, כי הסמל הסטלן שלכם לא הדגיש את חשיבות כיבוי האורות ב-22:00 כל כך טוב, אז יקפיצו אתכם כמה פעמים לריצות לילה. אתם תרוצו, תיפלו, תחבטו ברך או שתיים באבנים (כי מי שם עדשות מגע לפני השינה, אה?!). יטרטרו אתכם עם מסדרי בוקר, צהריים וערב. אתם תיכנסו ותצאו מאותה כיתה מזדיינת עד שהמ"כית תחליט שעשיתם את זה בזמן המוקצה לכם, למרות שלה בכלל אין שעון בעצמה. אתם תרוצו כשתאחרו ב-2 שניות (ברצינות, המשפט "אתם מאחרים לי ב-2 שניות?!!? יצא מהפה שלה, כמו הרבה דברים אחרים שיצאו ונכנסו לשם), תנקעו את הרגל, תרוצו עוד קצת. אחר כך יהיו לכם מטווחים, ותעשו הרבה פזצטות, ותכוונו את הנשק כשהוא על בודדת על חברים שלכם בלי לשים לב, ותחטפו צעקות שגם בלבנון ישמעו (לא אני הפעם, אבל זה כל כך מתאים לי שפשוט נעמיד פנים שזו הייתי אני). אתם תהיו שם בעומס חום 4 ו-5, ותרוצו, כי אותה מ"כית ממקודם החליטה שלא עמדתם ב-ח' יפה מספיק (טיפ: לכו לרופא במקום להגיע בבוקר למטווח. הוא ייתן לכם פטור מריצות, כי הוא תמיד נותן פטור מריצות, אז מה אם אתם לא יכולים ללכת ומתייפחים מכאב, העיקר שפטור מריצות יהיה לכם בכיס). אתם תמשיכו לצלוע בערך שבועיים עד שהרגל תתנפח סופית, שעתיים אחרי שאותו רופא אמר שהכל סבבה, אחלה בחלה, פצצות לחיזבאללה. אתם תגיעו לאסף הרופא עם אותן כוסיות בלונדיניות ממקודם שיישבו 2 מטר מכם וישתקו בשם הדיסטנס. אתם תרגישו ממש מגוחכים, כי אתם במדי ב' וכפכפי אמבטיה. הנקע יעבור, אבל הטראומה תישאר לעד. גם אותם גימלים שלא השתמשתם בהם [כדי לא להפסיד את המבחן של סיום הטירונות, כי אין לכם כוח להשלים אותו] יהוו זיכרון לצעירותכם שלא תשוב עוד לעולם. אתם תתעפצו בהרצאות, יקראו לכם "דוקטור" בחדר אוכל, ישאלו כמה כסף אתם מקבלים (הרבה, by the by), יצחקו עליכם. אתם תהיו כל כך מג'וייפים ומכוערים במדי ב' שהליבידו שלכם ימות ותחשבו שמישהו סירס אתכם בשנתכם (תמיד יכול להיות שאכן עשו את זה, תיבחרו את השותפים שלכם בקפידה!!!) אתם תהיו 8 אנשים בחדר, תתקלחו עם סייעות שיניים, תזיעו ותסריחו במטווחים יותר משהסרחתם כל ימי חייכם ביחד, במצטבר. לא תוכלו להסתכל יותר על טונה לעולם. השק"ם יהפוך למקום לעלייה לרגל, כולם יחשבו שאתם נרקומנים של דיאט קולה. העניין הוא שהם צודקים. (הערה לכל המפקפקים, אהמ מני אהמ
: ב-100 מ"ל דיאט קוק יש 0.3 קלוריות, ב-100 מ"ל קוק יש כ-50. מכאן שפחית קוק שווה כ-165 קלוריות. כדי להגיע ל-165 קלוריות עם דיאט קולה, צריך לשתות משהו כמו 55 ליטר של דיאט קולה. בקבוק גדול זה 1.5 ליטר. יכול להיות שאני ונטע שתינו 55 ליטר- ביחד- ב-5 השבועות האלה, אבל לא כדאי להגיד לה את זה..). המ"כים שלכם ממש ישנאו אתכם, אתם תאהבו לצחוק עליהם. בסיום הטירונות אתם תתחנפו כל כך (טוב, אחת מהמעצבנות בקורס שלכם תתחנף) שהם יישברו וישברו את הדיסטנס שבמילא לא תמיד היה. תגלו שהם סטלנים שלא יודעים מה הם עושים, ושהדבר שמצחיק אותם עכשיו- לא הצחיק אתכם גם כשהמציאו אותו, אי שם כשהייתם בכיתה ג' (אתם והמ"כים גם, שהרי הם בשכבת הגיל שלכם). אתם ממש תתגעגעו אליהם כשיתחיל הקורס, כי בקורס יתייחסו אליכם כמו אל בני אדם, וזה יהיה משעמם בהתחלה. לא יהיה על מי לצחוק, לעזאזל, ועד אז כבר תכירו את כולם די טוב, אז תתחילו להריץ בדיחות אחד על השני. בשק"ם. במשך שעות על גבי שעות על גבי ימים. "אדם לאדם זאב, אישה לאישה כלבה" יהיה כתוב על החולצות של המ"כיות במד"סים, ואתם כל כך תאהבו את המשפט שתעתיקו אותו לחתימה המאגניבה שלכם. כי הוא כל כך נכון. הקורס יהיה נחמד. רוב המדריכות שלכם יהיו כוסיות גם כאן (הם מסננים אותן לפי מראה בבה"ד 10?!) אתם לא תלמדו שומדבר ממש יעיל, אבל תריצו סכימות בלי בעיה. ניטור מצב הכרה שלכם יהיה כל כך מופתי, שתקבלו 95 במבחן על זה גם אם תשכחו שלב שלם ותחדירו A.W לפצוע שמגיב לכאב, בהכרה (רעיון רע, רע מאוד). הצוות של הקורס יתייחס אליכם כל כך בסבבה שלא תדעו מה נפל עליו. כאילו, הם לא אמורים לצעוק, וכאלה? אתם תתעפצו בשיעורים כאילו לא ישנתם שבוע, תחדירו אחד לשני וונפלונים ותראו כאילו כיכבתם ב"רקוויאם לחלום" (ראו תמונה
), יכאב לכם נורא ויינתז עליכם כל כך הרבה דם שתסעו לעשות בדיקות איידס והיפוטיטיס C בלי סוף (איכשהו- לא אני. ככה זה כשאת נראית כמו נרקומנית ואסור להחדיר לך מחטים, ומסרבת להחדיר לאחרים עד היסטריה ודמעות). אתם תסיימו ללמוד בערך ב-18:00, חלקכם ייסע הביתה, החלק הארי יתנחל בשק"ם עד הלילה ויריץ את אותן בדיחות, שוב ושוב ושוב. ויהיה כיף. אנחנו שוקלים לפתוח שק"ם בהדסה, על ריבוע הדשא האינטימי שלנו (רווחים אליי דרך ספיבק, שמעתם ירושלמים?). אתם תעשו תרגולים ברעל (עם רבאק בעיניים!!!), תתגבשו ותשכחו מכל הרפש של המסלול הזה (אה, דרך אגב, אתם מודעים לעובדה שקרבי זה הכי, אחי? כי אני חושבת שאין מסלול עורפי בכלל, גם העורפיים הם קרביים איכשהו, זאת קונספירציה). הקיצר, יהיה לכם ממש כיף. ואז תבואו הביתה ויהיה לכם נורא מוזר לא לקום ב-6:30 ולעלות על מדי ב' מסריחים. תהיה לכם מוזיקה בלי סוף, ופרטיות (מקלחת פרטית! השם ישמור!), ושירותים נקיים, ומטבח של אימא (או אבא) ולא של אליהו (אל תשאלו, פשוט תצאו מהחדר אוכל עד 19:00), אבל אתם תמצאו את עצמכם מתגעגעים בטירוף. היה כיף וכיף שהיה, מינוס 5 שעות לתולעת
(מירי, אלעד, מורן, קוסטיה, אביאל, אריאל וכל מי ששכחתי כרגע כי אני עייפה נורא- חופש נפלא שיהיה לכם, ושמרו על קשר
) שלכם, טוראית במיל'
, ג'ני.
הערה א': מצטערת על השפה, ככה זה כשהמ"כ שלך צועק "נשבר לי ה-ז-י-ן ממכם!!!", איזו מן דוגמא זו לעלמות חסודות כמוני? (תצחקו, תצחקו
דנה היא מדריכה?