פארמנידס - `היש ישנו והאין איננו`

ואגב,

ראה את הודעתי המקורית. שים לב שההחנה שאתה עושה בין הטיעון הראשון לשני הוא שירותי להבנתך במידה מסוימת- מה גם ששוב, כל עוד באידאות עסקינן והמסר עובר- לא יודע אם יש פה סיבה לדקדק (מה גםך ששוב- מאין לך שלא אמר זאת מעולם? שזה לא נגזר מההיגד השני ומאחרים?). אינני חושב שדקארט אמר אי פעם "קוגיטו"- סתם כך. זה אומר שאסור להשתמש בקיצור הזה, ב"קוד" הזה, כשמדברים על דקארט?
 
לגבי דקארט

דקארט כתב את המשפט הנזכר בעל המתודה (עמ' 39 במהדורה העברית) אבל גם כאן השימוש בקוד לעתים קרובות מטעה אנשים משום שכל אחד מחלקי המשפט הזה איננו מדויק כאשר בוחנים את הדיון עצמו: לא מהו ה"אני", לא מהו "משמע" ולא מהו "קיים". למעשה כבר דקארט הלך שולל אחרי המילים אבל מצטטיו עושים זאת לעתים עוד הרבה יותר רחוק.
 
בבקשה- קרא.

שירו של פרמנידס כולל שלושה חלקים: א) מבוא (בלעז פְּרוֹאֶמיוּם. להלן קטע א). בו מתוארת דרכו של המשורר אל האלה. דרך שיש להבינה הן כהתקדשות במיסתורין – 'אינציאציה', והן באופן אלגורי, כהתקדמות נפשית ושכלית לכיוון האמת. ב) 'דרך האמת'. היא המתארת את המציאות האמיתית, או במלים אחרות: את השקפתו האמיתית והעמוקה של פרמנידס על המציאות. ג) 'דרך הסברה' (או: 'דרך מה שנראה לבני אדם'). היא המתארת את המציאות הפיסיקלית, האסטרונומית והביולוגית, שהפילוסוף אינו מייחס לה תוקף של אמת. אך לצערנו לא את כל זאת מכירים אנחנו. שירו של פרמנידס לא נשתמר בשלמותו, אלא רק כקטעים שצוטטו בפי פילוסופים שונים בעת העתיקה. מ'דרך האמת' נשתמרו כמה וכמה קטעים (קטע גדול במיוחד [קטע ח] נשתמר דווקא אצל הפילוסוף הניאו-אפלטוני סִימְפְּלִיקִיוּס, כאלף שנה אחרי פרמנידס!), אך עדיין אין בידינו חלק זה בשלמותו, ומ'דרך הסברה' נשתמר אך מעט (ח 51 ואילך). אף שמו של השיר לא נשתמר כנראה בידינו. אומנם המקור שמצטט את קטע המבוא (הוא הפילוסוף הסקפטיקן סֶקְסְטוּס אֶמְפִּירִיקוּס, איש המאה השניה לספירה) מצטט בראשו גם שם: 'על הטבע', אך ברור שאין זה השם שנתן לו מחברו, שכן שם זה רחוק מרוחו של פרמנידס ('הטבע' [ביוונית 'פִיזִיס', מילולית 'צמיחה'] אצל פרמנידס איננו חלק מן המציאות האמיתית אלא רק של זו הנראית. ראה קטעים ט, יז). נראה אפוא ששם זה, המציין רבים מחיבורי הפילוסופים הפרה-סוקראטיים, ניתן לו אך בתקופה מאוחרת . הקטעים שנשתמרו לוקטו וסודרו בידי מלומדים רבים במאות השנים האחרונות. סדר הקטעים עדיין שנוי לעתים במחלוקת. נוסף על כך יצירה זו מצטיינת בחילופי גרסאות רבים ומשמעותיים (הפילוסופים העתיקים ציטטו לעתים מתוך הזיכרון), וגם באפשרויות שונות ביותר של הבנה, שנחקרו היטב בספרות המחקר העצומה, ועדיין לא מוצו. בכל אלה הכרעתי בתרגום לפי מיטב שיפוטי, בלי לשטוח את הנימוקים לפני הקורא, והערות הוספתי רק במקרים של הכרח (ויתרתי אף על הפניות למקורות, ועל הבאת עדויותיהם של הקדמונים, המצויות כולם בספרים דלהלן).
 
את זה אני יודע

אבל זה שמישהו מצטט משפט מהזיכרון לא קשור לקטע ארוך יחסית שמתוכו ציטטתי. בכל אופן הרעיון חוזר והמשפט הידוע "היש ישנו והאין איננו" איננו מופיע בשום מקום. אגב כדאי זכור שזה שמישהו מצטט את פארמנידס אלף שנה אחריו לא אומר בהכרח שהיה לו עותק רע. אף כי כמובן טוב היה הרבה יותר לו היה לנו הטקסט בשלמותו.
 
למעלה