פגישות מועטות
החבר שלי הוא שוטר וכתוצאה מכך ומהמצב של המדינה שלנו הוא עובד יום וליל. כשהתחלנו לצאת היינו נפגשים בלילה אחרי שהיה מסיים לעבוד מה שהשאיר לי בקושי שעתיים לישון בלילה. יצאנו כחודשיים וחצי ונפרדנו מכל מיני סיבות ולאחרונה החלטנו לחזור. לא יוצא לנו להפגש כמעט בגלל שעות העבודה המטורפות שלו וכתוצאה מעומס החיים שלי. מה הגבול? מה עושים? הגעגועים הורגים אותי ואני מתה להיות איתו אבל זה פשוט לא יוצא. מה דעתכן בנות?
החבר שלי הוא שוטר וכתוצאה מכך ומהמצב של המדינה שלנו הוא עובד יום וליל. כשהתחלנו לצאת היינו נפגשים בלילה אחרי שהיה מסיים לעבוד מה שהשאיר לי בקושי שעתיים לישון בלילה. יצאנו כחודשיים וחצי ונפרדנו מכל מיני סיבות ולאחרונה החלטנו לחזור. לא יוצא לנו להפגש כמעט בגלל שעות העבודה המטורפות שלו וכתוצאה מעומס החיים שלי. מה הגבול? מה עושים? הגעגועים הורגים אותי ואני מתה להיות איתו אבל זה פשוט לא יוצא. מה דעתכן בנות?