תשובות
רוב המעסיקים לא משלמים תנאים סוציאליים על פדיון ימי חופשה (לפחות כשזה נעשה בסיום יחסי עובד מעביד), למרות שהם לא פוגעים בתנאים הסוציאליים כאשר נלקחת חופשה בפועל. בחוק מוגדר שהשכר שמשולם על יום חופשה הוא השכר הרגיל. בהגדרת השכר הרגיל, לא מוזכרים התנאים הסוציאליים. בחוק גם מוגדר שבפדיון חופשה בסיום עבודה, ישולם שכר כפי שהיה משולם לו לקח העובד את ימי החופשה בסיום העבודה. לכן, לדעתי, כל המעסיקים המשלמים תנאים סוציאליים בחופשה במהלך העבודה, אך לא בפדיון חופשה, עוברים על החוק. יתכן ודווקא מעסיקים שאינם משלמים תנאים סוציאליים על ימי חופשה בפועל, אינם עוברים על החוק. באשר לעצם הזכות לפדיון ימי חופשה במהלך העבודה, הנושא לא מוגדר בחוק ושנוי במחלוקת . ברוב האתרים לזכויות עובדים, מצוין במפורש שפדיון ימי חופשה ייעשה רק בסיום יחסי העבודה. לעומת זאת, באתרים של רואי חשבון, ממליצים למעסיקים להקטין התחיבויות לקראת סוף שנת המס ע"י ביצוע פדיון ימי חופשה לעובדים. על פי החוק, המעסיק חייב להוציא את העובד לחופשה בחודש האחרון לשנת העבודה (המתחילה לעת עתה ב-1/4 ) או בשנת העבודה שלאחריה, כמו-כן הוא חייב להוציא את העובד בכל שנת עבודה לפחות ל 7 ימי חופשה רצופים. יתרת החופשה (מעבר לאותם 7 ימים) ניתנת לצבירה לשנתיים בלבד וזאת ברצון העובד והסכמת המעסיק. לכן, לדעתי, העובד איננו רשאי לדרוש פדיון חופשה כל עוד לא הסתיימו יחסי עובד מעביד, אלא אם כן, המעסיק לא אפשר לו לצאת לחופשה בהתאם לחוק וגם איננו מוכן לצבור אותם. לעומת זאת, המעסיק רשאי לפדות את ימי החופשה מיוזמתו, בתנאים הבאים: לא יפדו ימי חופשה שנצברו בשנה הנוכחית או בשנת העבודה הקודמת. המעסיק הוציא את העובד בכל שנה לפחות ל 7 ימי חופשה רצופים. לדעתי , מן הנכון להוסיף תנאי : המעביד הודיע לעובדים מספר חודשים מראש על כוונתו לבצע פדיון ימי חופשה בתאריך מסוים (כולל פרוט מספר הימים שיפדו לכל עובד ומספר הימים שיוותרו לאחר הפדיון) ומאפשר לעובדים לנצל את אותם ימי חופשה כדי שלא יפדו. למרות שתנאי זה לא מופיע בשום חוק,הוא מקובל בחברות בהם מתבצע פדיון חופשה במהלך העבודה, בעיקר לאותם עובדים שצברו יתרת חופשה גדולה.
