פוביה
שלום, אני לא בטוחה שזה המקום הנכון אבל אני גם אשמח אם תוכלו להפנות אותי למקום הנכון.. אממ..קודם כל אני בת 14. ואני מפחדת מאוד מאוד מאוד מג'וקים ופרפרים (בעיקר ג'וקים). אני לא יודעת אם זו פוביה או סתם פחד, וההורים לפעמים דוחקים בי להתגבר על הפחד, ושלא כל הזמן יהיה מישהו שיוכל להציל אותי מהג'וקים. כשאני רואה פרפר או ג'וק דבר ראשון אני יוצאת מהחדר על טיל, או יורדת או עולה לקומה אחרת בבית, וגם צועקת, אפילו אם אני לבד בבית. אם הג'וק או הפרפר באים אלי בהפתעה, או שהם מגעילים ודוחים במיוחד, (תיקנים
) אני גם בוכה וצורחת, ואני יכולה לבכות על זה להרבה זמן, אפילו שזה רק ג'וק. אני יודעת שהג'וק או הפרפר לא יכול לעשות לי כלום, ושהם קטנים, ואין להם ארס, והם בכלל לא מזיקים ואפילו עוזרים (את זה אומרים לי על לטאות, שגם לא עושות לי טוב), אבל זה לא מזיז לי. לפני כמ הימים נסעתי במכונית עם המשפחה, והחלון היה פתוח- מלפנים. פתאום משהו מעופף נכנס דרך החלון ממש לעברי, והתחלתי לצרוח בטירוף ממש וניסיתי נואשות להתיר את החגורה. לקח לי כמעט חמש עשרה שניות להוריד אותה (גם בגלל שהייתי בלחץ לא נורמלי
) ומייד יצאתי מהאוטו, בעוד שאבא צועק עליי שאני פחדנית ולא נורמלית והייתה יכולה לקרות תאונה. כל כך פחדתי עד שאפילו השארתי את הדלת פתוחה, והכלבה שלי יצאה מהאוטו (בלי רצועה) והיא כבר נדרסה פעם ואני אף פעם לא נותנים לה להתסובב סתם ככה, ואני ממש ממש ממש ממש ממש ממש ממש אוהבת אותה
בקיצור, האם זה פחד שניתן להתגבר עליו או פוביה?