פוליטיקלי קורקט - מה דעתכם?

חח, קטעים.

גם אני שונאת שלא אומרים לי את האמת בפרצוף, שמנסים להיות "נחמדים אליי" או לעשות לי טובות.. בדיוק כמו שאמרת. אבל גם אני לא נוהגת להגיד לאחרים את האמת בפרצוף. (אלא אם כן זה למטרה חיובית, והם מאוד קרובים אליי וחשובים לי, וגם אז אני משתדלת שזה יהיה בצורה מתונה.) מעניין למה זה ככה.
 
אני מתעבת את המושג הזה

זה כנראה מה שקורה כשגרים במקום שבו הדגש על זה מוגזם לגמרי. לא יודעת, לפעמים נדמה לי שזה כולא אנשים בתוך עצמם, וגורם לזה שאף אחד לא יגיד את מה שהוא באמת מרגיש, שחס וחלילה זבוב לא יפגע. זה מדכא את היחודיות של אנשים. אמנם חשוב לא להיות פוגעים אבל כשנזהרים עד כדי כך זה כבר הרבה יותר מנסיון לא לפגוע. זה הופך להיות דיכוי של דעות ומחשבות. זה הופך את האנשים לרובוטים, כאלה שאומרים רק את מה שמצפים מהם, רק את מה שנכון. זה מרחיק את האנשים אחד מהשני כי בעצם אף אחד לא מכיר אף אחד, כי כולם מנסים להיות מה שהם "אמורים" להיות. טוב, זה תיאור מאוד מאוד מוגזם של זה. ואני מודעת לזה שיש לזה צדדים טובים. אבל לפעמים אני מרגישה שזה מה שזה עושה. שמרב שאני צריכה להיות פוליטיקלי קורקט אני לא יכולה להיות בנאדם.
 
הלחץ החברתי בנושא הזה -

הוא באמת עצום במדינות מסויימות. אולי אפילו יותר ממראה חיצוני, משתלטים לך על הפה ומה שיוצא ממנו. זה כ"כ מזכיר לי את הספר 1984 של ג.אורוול. המשפט האחרון שלך. לא יכולה להיות בן אדם. עצוב.
 
אשכרה ניינטין אייטי פור. ../images/Emo3.gif

הספר הזה הכאיב לי מדיי, הפסקתי אותו באצמע. ו...חבל על המדינות האלה. עצוב. אבל בקטן, ברוך השם, יש דבר כזה שקוראים לו לעבור דירה
 
ספר מטורף. מתאר את העולם המערבי

ממש באחד לאחד. ממש השתגעתי כשקראתי אותו. וכשראיתי את באולינג לקולומביין של מור, זה נכנס לאותה קטגוריית 1984. הכל תלוי בחינוך. והמדינה רוצה שהדיבור יהיה על אלימות, ולא על תרבות. בחדשות אצלנו - רואים יותר ויותר קטטות סכינאים במועדונים, בבתי-ספר. דברים שאני לא הכרתי בכלל. השנאה מ-1984 מככבת ב-2005
 
למעלה