פוסטצייר

chicky

New member
מ ל ח מ ה

לא צריך לריב, הביקורת של נוריקו לגיטימית. אם הייתי רוטן על הקוטן של ישראל ומתגעגע ללונדון דמיונית, היה צריך אכן לנזוף בי. אני איני חסין לביקורת, מה גם שבמהלך חיי זכיתי לאי-אילו ביקורות רעות. אלא שאיני מתגעגע, אני רק מ ת י י ח ס להשפעת הקיום במדינה קטנה ונעולה ליציאה בדרך היבשה על האמנות והתרבות. אני מציין את זה שה"דבר עצמו" וה"דימוי" מתנגשים זה בזה ועולים זה על זה. למשל, אמן מסויים סיפר לי שעשה עבודה פוליטית ולקח אותה מעיר לעיר, הוא איבד אותה בתחנה המרכזית ושם התפוצצה זו על ידי חבלן משטרתי. כאן אפשר לראות שהעיסוק בפוליטי והפוליטי עצמו טיפסו והתגבבו זה על זה. אין לי שום דבר נגד הצפיפות הזו, אני רק מציין ומתעסק בה. הספר "אירובי" עוסק בכך ללא סוף. יהושע סימון מסביר את השימוש שלו בלגו (הוא עושה מיניאטורות לגו של עיריית תל אביב למשל) בהיותנו מדינה קטנה וניסויית (פרוייקט ההימורים על טרור של הסי.איי.איי, לדוגמא). לסיכום, איני רוטן.
 

אפיפני

New member
צ'יקי - טרור

הייתי שמחה לשמוע יותר על העבודה הזו שסיפרת שהתפוצצה. איפה בעולם זה קרה? מזכיר לי עבודה אחרת של סטודנט ניו יורקי נדמה לי מסקול אוף ויזואל ארט ששם תיקי חבלה כאלו בתחנות של הסאבווי - סוג של אגדה אורבנית אבל לא- זה אמיתי, בכל אופן הסיפור שלו נגמר במשטרה.
 
לי זכורה עבודה של סטודנט שנה 3

ש"פיסל" מטען חבלה בתוך מכשיר רדיו ישן - היה מאד משכנע
 
אברהם סוסקין...

בתערוכה צילום של דוד בן גוריון מלפני תסרוקת החצי-אפרו, פנחס שדה בתפקיד בחור חושף שרירים, אביגדור המאירי כשחקן הוליוודי... אני די בטוח שלא הופך אייקון מי שאינו חפץ בכך, צ'ה גוארה לא ידע שהוא כזה פוטוגני? - הרצל, הוא, בטוח ידע. ובאותו ענין הפוטוגניות... הנושאים של פיצחדזה, בתערוכה בקומה שלמטה, מאד פוטוגניים - הציור שלו פוגם בתכונה הזו שלהם.
 

אפיפני

New member
ישנו גם הזה של הרצל בכניסה להרצליה

מכביש חיפה, חיתוך חד ממדי בברזל- מעניין כנקודת התיחסות לעומת כבדות הראש של פסלי חוצות של מנהיגים לאומיים בתקופות אחרות בארצות אחרות בעיקר באירופה ובעיקר באירופה הפשיסטית אבל אולי זה כבר מרחיב את הנושא יותר מידי. ודוד אבידן אכן היה נודניק גדול וזנאי ענק ובעיקר אגוצנטרי בלתי נסבל וכל זה לא הפריע לו להיות משורר מחדש מעניין, הוא אגב לא היה דמות מרוחקת ההפך: הוא התחכך אבל מתוך עמדה של יוהרה פנימית - בכל העולם.
 
למעלה