פוסט-ביטלס

[roee816]

פוסט-ביטלס

אני מעוניין להעלאות נושא לדיון. לכולם ברור שארבעת חברי הביטלס (יותר מדוייק שלושה אבל לא נפגע במעריצי רינגו בפורום) הם יוצרים מוכשרים ביותר. לא מדובר בלהקה של איש אחד שכל שיריה נכתבו ע"י הסולן אלא מדובר בלהקה תלת-ראשית מבחינת כתיבה והלחנה. המסקנה המתבקשת היא שלאחר פירוק הביטלס הם יכתבו וייצרו אלבומים מעולים. לפחות לדעתי הם לא הצליחו בכך, והאלבום היחידי שמגיע לרמת הביטלס הוא Imagine, אני מנסה שוב ושוב להקשיב לשירים של מקרטני והווינגס וזה ממש לא זה, לגבי הריסון, שני השירים הכי טובים שלו מהקריירה שלו אחרי ביטלס הם סוג של קאברים (I got my mind set on you הוא קאבר כפי שלימד אותנו ערןלוי ו-My sweet lord הוא חיקוי של שיר של השיפון כמו שלימד אותנו בית המשפט). לגבי לנון הוא בכלל הצליח לייצר מוזיקה ברמה אבל גם זה לא משתווה לביטלס. למרות שאם חושבים אז יש לו מספר שירים נהדרים כמו Imagine, Jealous guy, Woman...Mind games ... אשמח לשמוע את דעתכם והסברכם לתופעה המוזרה. אני לפחות מרגיש פספוס אדיר שיוצר כמו מקרטני לא מסוגל לחזור לרמה שהראה בסיקטיז.

 

[מ ק ר ט נ י]

סמים

או כפי שהגדיר אותם מקרטני: כמו לקחת אספירין רק בלי כאב ראש. כנראה שהמוזה ברחה ממנו בריצה מהירה מאד. אבל למען האמת, יש לו גם שירים יפים אחרי ההתפרקות. כמובן שלא כמו של ג'ון, אבל... הם ללא ספק היו הופכים להקה אחרת לפופולרית מאד ולאחת שנחשבת איכותית מאד. אבל בהשוואה לביטלס... ולסיכום, תלוי למי אתה משווה אותו. נ.ב לעולם אל תגיד על רינגו שהוא חסר כשרון. נ.ב (2) לעולם!

 

[roee816]

לא מספק

1. לא אמרתי שהוא חסר כישרון. אמרתי למי כן יש כישרון. 2. זה עדיין לא מסביר לי כלום! קשה נורא לקבל שהוא יצר שירים נהדרים בין השנים 1960-1970 ואז התייבש כמעט לחלוטין. משהו לא מובן. אולי ג'ון השפיע עליו לטובה.

 

[אלרוס]

אני לא מאמין עליך מקרטני

ציפיתי שהתשובה שלך בנושא פול היתה שהוא פשוט לא פול אלא וויליאם קמפאאוט (קמפבל קמפאאוט, למי אכפת?) התשובה שלי היא שכנראה פירוק הביטלס השפיע עליהם, עד אז הם היו חלק מהביטלס,הם התפרסמו בתור הביטלס, לא בתור ג'ון, ריצ'ארד, ג'ורג' ווויליאם (או פול), הביטחון העצמי שלהם התדרדר מן הסתם וכבר לא היה בטח את הכיף שנמצא בעבודה עם החברים שלך במשך כל השנים.

 

[ערןלוי]

לא חסרות דוגמאות...

ליוצרים, בכל תחומי האמנות, שהגיעו לשיא בשנות העשרים שלהם ובילו את שארית החיים שלהם בנסיון לא מוצלח להתקרב אליו, כך שזו לא תופעה יחודית. במקרה של הביטלס יש גם עוד גורמים: דווקא ריכוז הכשרון הזה הוא זה שגרם לכך שתמיד יהיה להם יותר חומר ממה שהם צריכים להקליט, וכך תמיד נבחרו הדברים הטובים ביותר. בנוסף גם תמיד מדובר על שיתוף הפעולה בין לנון ומקרטני ואיך שכל אחד היה אומר לשני מתי השיר שלו טוב ומתי הוא דרעק - למקרטני וללנון היו חסרים שותפים כאלה בקריירות הסולו שלהם. אני לא מסכים איתך לגבי Imagine. אני חושב שהוא אלבום נחמד, אבל לא יותר מזה (ואני מתעב את jealous guy). דווקא האלבום הטוב ביותר של לנון לדעתי הוא Plastic Ono Band מ 1970. אני בעיקר לא מסכים איתך לגבי האריסון, בכל הדברים: אני לא חושב ש MSL ו GMMSOY הם השירים הכי טובים שלו אחרי הפירוק - הם פשוט הכי מצליחים. GMMSOY הוא סתם ניג'וס לדעתי. לגבי MSL אני חושב שזה שיר נהדר ולמרות שהוא בבירור "מושפע" מהשיר של השיפונז, הגדולה שלו לא באה ממנו (השיר של השיפונז הוא שיר בינוני ומטה), כך שזה לא משנה. בכל אופן אני חושב שהאלבום All Things Must Pass של האריסון הוא האלבום הכי טוב שאחד מהביטלס הוציא אחרי הפירוק, והוא בקלות מגיע לרמה של הביטלס. והוא עשה עוד הרבה דברים יפים - כולל האלבום האחרון שלו מהשנה שעברה. אני גם חושב שבסיכומו של דבר קריירת הסולו של מקרטני יותר טובה ויותר מעניינת משל לנון. נכון, הוא הוציא המון דרעק - בעיקר בשנות ה 80, אז נראה כאילו הוא התעקש להוכיח שכל המבקרים צודקים בקשר אליו, עם זוועות כמו Pipes of Peace, אבל הוא עשה דברים הרבה יותר מעניינים מלנון, שעם כל הכבוד לא עשה הרבה בעשור שהיה לו אחרי הביטלס ונראה כאילו הוא אפילו איבד עניין במוזיקה בשלב מסוים. רק דעתי.

 

[roee816]

מקבל אותה

מקבל את דעתך...כמו כן אני חושב שהסכמנו שבגדול זה לא היה אותו דבר אחרי ביטלס, בשביל אף אחד מהם. כמו כן אני יודע ששמעת ואתה מכיר יותר ממני אז כנראה שיש משהו בדברייך. אני אנסה בעקבות כך להקשיב ל - All things must pass למרות שאני מכיר קצת ממנו....על איזה אלבום של פול היית ממליץ? וכדי שמעריצי רינגו לא ייעלבו בשנית - יש לו איזשהו אלבום שהיית מכנה שווה ניסיון?

 

[הניבלונגים]

מסכים עם ערן, כמעט

קודם כל לרינגו אין שום דבר ששווה להאזין (ויסלח לי מקרטני), אלא רינגוראמה (האחרון שלו) הוא שינוי כיוון מדהים. עכשיו, בקשר לג'ורג', לאורך כל הקרירה שלו הוא עשה דברים מאוד יפים, החל מ All Things ועד האחרון (בדרך כדאי מאוד להקשיב גם להופעה ביפאן אגב). יש יוצרים שמתפקדים טוב בלהקה ויש כאלה שלא, לנון ומקרטני הוכיחו בקרירת הסולו שלהם, שבלי האיזון האחד של השני ובלי המעטפת של הלהקה הם לא מסוגלים להתעלות לרמת הכתיבה של העבר, לשניהם היו שירים טובים (ולפעמים אפילו טובים מאוד), אבל בכל אלבום שלהם מציצים להם מתוך היופי והגאונות כמה וכמה יציאות מביכות ומטופשות, לעיתים קרובות, מתוך אלבומים מביכים ומעיקים מציצה לה איזה יציאה גאונית, השנים זקוקים כנראה לעוד אוזן שתכוון אותם, ותאזן אותם, בלי האוזן הזו היצרה שלהם פשוט נגררה אט אט מטה. הריסון מאידך ידע למתן את היצירה שלו, אחרי פרץ יצירה בין 1970 ל 1976 (אלבום כל שנה) שהוביל לכמה יצירות מופלאות כמה all things, Dark Horse וגם Extra Texture המצויין שמשום מה לא מדברים עליו הרבה לאחר מיכן הוא הבין (מה שלמרבה הצער לא הבינו לא ג'ון ולא פול), שבקרירת סולו קשה יותר להוציא אלבומים, לוקח יותר זמן למצוא מספיק שירים טובים ואתה לא יכול לסמוך על אחד החברים האחרים שישלמו את השירים הטובים שיצרת לכלל אלבום והוא מתחיל להאיט את הקצב. הוא לוקח הפסקות ארוכות, של שנתיים שלוש ולפעמים חמש, כשבין אלבומו האחרון Brainwashed לבין קודמו Cloud Nine עוברות 15 שנה, אבל חלק מהזמן הזה "ניצל" ג'ורג' בשביל להתמודד עם הסרטן שהכניע אותו לבסוף. פול וג'ון ניסו לשחזר בתחילת קרירת הסולו את "תחושת הלהקה" כשהקימו מעיין להקות ליווי, פול עם כנפיים וג'ון עם הפלסטיק אונו באנד, אבל בלהקות לא היה להם איזון, זאת אומרת לג'ון הייתה אונו, אבל יותר משהיא סייעה בדרכה המיוחדת היא הצליחה להרוס עם קטעים משונים שכל קשר בינם לבין מוסיקה הוא הרבה פחות ממקרי, ג'ורג' מאידח ידע להיות סולן, לקחת את הזמן ולהוציא אלבומים רק שבאמת היה לו מה להגיד.

 

[הניבלונגים]

תיקון

לרינגו אין שום דבר ששווה האזנה אלא אם הוא שינוי כיוון מדהים

 

[ערןלוי]

לא הייתי מגדיר...

את Plastic Ono Band כלהקה, אני לא חושב שבאיזשהו שלב היו בה חברים קבועים למעט ג'ון ויוקו. זה היה יותר קונספט מלהקה. והם גם לא עשו סיבובי הופעות מתישים כמו פול ווינגס (שגם החליפו חברים, אבל במקרה הזה זו הייתה בבירור להקה, ששרדה 9 שנים...) לגבי יוקו: אני אישית לא מת על הדברים שלה, אבל אין לי בעיה עקרונית עם יצירות אוונגרדיות ("קטעים משונים"). לפעמים הן יכולות להיות מאוד טובות (אני פשוט לא בטוח שבמקרה של יוקו הן אכן טובות, אבל האמת שלא הקשבתי מספיק).

 

[מ ק ר ט נ י]

דבר אחד בהחלט לא מובן לי

משום מה יש כאן אחווה בפורום לגבי העובדה שג'ון ופול נעשו ליצורים ויוצרים גרועים אחרי התפרקות הלהקה. במקרה של פול עוד אפשר להבין אותכם, למרות שגם לא לגמרי (Band on the run, No more lonely nights). לעומת זאת, במקרה של ג'ון, אני עומד כאן משתאה מהתגובות שלכם: האם מישהו טוען ש Jealus guy לא יפה (חוץ ממישהו שיסלח לי על כך שאני לא זוכר מיהו שאמר את זה מפורשות)? האם מישהו טוען ש-Woman לא יפה? Starting over לא יפה? וכמובן: Imagine לא יפה???!!! אז עם כל הכבוד לכם, אני לא יכול לקבל את הטענה שג'ון הדרדר אחרי התפרקות הלהקה. למעשה, אני טוען שבתור יוצר עצמאי הוא היה יותר איכותי מאשר בתור חיפוש (עם כל הכבוד ל-Dizzy miss lizzy). אז... שלא יעבדו עליכם.

 

[ערןלוי]

זה הייתי אני ../images/Emo13.gif

אני לא סובל את Jealous Guy. האמת שאני גם לא מת על השיר Imagine. מה לעשות. שניהם משעממים אותי רצח. אני חושב שקריירת הסולו של מקרטני הייתה בסה"כ מוצלחת יותר משל לנון. אני חושב ש Starting Over ו Woman שניהם שירים טובים, אבל לא ברמה של הביטלס (דברים יכולים להיות טובים בלי להגיע לרמה של הביטלס, אתה יודע). אגב אני לא מת גם על השירים האלה, ומעניין שהעלית דווקא אותם כי שניהם לא מקוריים להפליא (אבל את לנון, בניגוד להאריסון, אף אחד לא תבע): Starting Over לוקח את הקטע הכי מוצלח שלו ("but when I see you baby....") מהשיר Don't Worry Baby של הביץ' בויז - בלי לשנות כלום... Woman הוא שיר די נדוש, ומקרטני השתמש באקורדים שלו יותר טוב ב here there and everywhere.... אבל למרות זאת אני אוהב אותו

. לדעתי ללנון יש שירים יותר טובים (כל האלבום Plastic Ono Band, בתור התחלה....ויש עוד). בכל אופן, למקרטני היו גם שירים לא פחות טובים. לא הבנתי את הקטע עם Dizzy Miss Lizzy.... אתה יודע שזה קאבר, כן? ואני מקווה שאתה לא טוען שזה היה השיר הכי טוב שלנון שר בביטלס... בכל אופן אני לא חושב שלנון התקרב אפילו לרמה של Strawberry Fields Forever, I am the Walrus, Happiness in a Warm Gun וכו' בקריירת הסולו שלו... אני לא מבין איך אתה יכול לטעון שכשיוצר עצמאי הוא היה יותר איכותי מאשר בביטלס.

 

[מ ק ר ט נ י]

ערן היקר

נאלץ אני להפריך את טענותיך. קודם כל, זה: But when I see you darling אם אני לא טועה, שזה הבדל חשוב. Woman אינו נדוש כלל ועיקר, ואינך צריך להסביר לי ש here there and everywhere יותר יפה, מכיוון שזה נכון... ברור שללנון היו שירים יפים בתור חיפוש, אבל עם כל הכבוד, strawberry fields forever (שהוא שיר מאד מאד יפה) לא יפה כמו Imagine.

 

[ערןלוי]

אתה לא מפריך פה כלום...

כי אלה לא עובדות: לגבי "when i see you darling" - ווטאבר. דיברתי על המנגינה, לא על המלים.... " Woman אינו נדוש כלל ועיקר" - דוקא כן. "אבל עם כל הכבוד, strawberry fields forever (שהוא שיר מאד מאד יפה) לא יפה כמו Imagine. " זו דעתך כמובן. אני לא חושב. יש שלושה היבטים לשיר: מלים, מנגינה והפקה: מלים: המלים של Imagine בנאליות, שלא לומר צבועות "imagine no posessions...", אפילו שהכוונה שלהן טובה. המלים של strawberry fields הן לדעתי מצוינות. ומקוריות. מנגינה: כן, כן אותו כנ"ל לגבי המנגינה - עם הבנאליות והכל - חוץ מהקטע של הצביעות. הפקה: טוב, פה אני לא חושב שיש צורך בכלל להרחיב... אבל אין מה להתווכח על זה. דעתך היא ש imagine יותר טוב. דעתי שונה.

 

[BlueAdder]

אני מסכים חלקית עם מקרטני...

אני חולק על מה שנאמר פה...חולק בגדול. מקרטני צודק חלקית אבל לא לגמרי. "במקרה של פול עוד אפשר להבין אותכם..." ???? אני מתנגד נחרצות לטענה המגוחחת שפול נעשה ליוצר גרוע מאז ההיפרדות מג'ון ! פול הוציא משהו בסדר גודל של 30 אלבומי סולו ( כולל להקת כנפיים ). זו כמות אדירה של אלבומים וכמות אף גדולה יותר של שירים. אי אפשר לצפות שכל השירים יהיו באותה רמה גבוהה ובאותם סטנדרטים. עם זאת, בכל אלבום יש שירים מדהימים, שירים שאף אחד מלבד פול לא מסוגל לכתוב. כמו שצויין פה, no more lonely night זה שיר ענק, אחד היפים ששמעתי. לא חסרות דוגמאות נוספות, מי שמעונין, שרק יאזין לאלבום flaming pie ויראה על מה אני מדבר. בנוסף יש לפול עוד הרבה שירים מפורסמים וטובים כגון: maybe I'm amazed, another day, my love, once upon a long ago, pipes of peace, jet, band on the run, silly love songs, hope of deliverance ועוד רבים וטובים, נתתי פה רק דוגמא...! בנוסף, תנו לי להזכיר לכם, שאת yesterday פול כתב לבד, ללא עזרה של אף אחד וזה לפי דעתי השיר היפה ביותר של הביטלס, אולי השיר היפה ביותר ששמעתי אי פעם...! למרות שלא אמרתי את כל מה שאני חושב, נעבור לג'ון. ג'ון כתב לבד את imagine, זהו שיר מדהים ביופיו, השיר פשוט מושלם, המילים, הלחן, הכל מצויין, לא זכור לי שפול היה מעורב בכתיבת השיר. בנוסף, תיקחו את האוסף של ג'ון...אין שם שיר אחד לא טוב, כל השירים מעולים, ג'ון הוכיח פעם אחר פעם שהוא יוצר גדול, גם כסולו. זה המקום לציין שגם ג'ורג' ורינגו כתבו מספר שירי סולו יפים מאוד, השירים של רינגו מכילים מילים הומוריסטיות, שאני אישית מאוד אוהב וג'ורג' כתב שירים יוצאי דופן ויפים נורא כגון: my sweet lord. ברור שביחד פול וג'ון היו הכי טובים...זה כמו שתיקחו לצורך הענין את קבוצת הכדורסל של שיקגו בולס...כל עוד מייקל ג'ורדן היה שם לבד, הם לא זכו באליפות, למרות שהוא השחקן הגדול בכל הזמנים. אך ברגע שהצטרף אליו סקוטי פיפן, והם התחברו טוב ביחד, לא ניתן היה לנצח אותם. אותו דבר עם הביטלס, ברור שג'ון ופול ביחד, הם הכי טובים שיש, למרות שכל אחד מהם לחוד הוא גדול, שניהם ביחד הם הגדולים ביותר בכל הזמנים, החיבור שלהם הוא קסום, אבל אין זה אומר שכל אחד מהם באופן אינדיבידואלי הוא יוצר גרוע...

 

[BlueAdder]

תגובה של חבר שנמצא איתי

נמצא איתי פה חבר שגם כן אוהב מאוד את הביטלס, והחיפושית המועדפת עליו היא ג'ון, הנה התגובה שלו לדברים: "הביטלס היו להקה שבשורותיה כיכבו ארבעת האינדיבידואליסטים הגדולים ביותר במסגרת של קבוצה, שזכורה אי פעם בהיסטוריה. כלומר, אוסף של יחידים שהוא הטוב ביותר והגאוני ביותר מסוגו שפעל אי פעם במסגרת של להקה ותרם את תרומתו האידרה למוסיקה העולמית ומקומו הגבוה בפנטאון של הרוק העולמי ייזכר לעד. גדולתם של הביטלס נבחנה כשהם התפרקו עם סיום הקלטתו של סרג'נט פפר כשאיש איש פנה לדרכו והמשיך לתרום תרומת ענק לפי נטייתו. האם imagine הוא לא המנון אולטימטיבי של כל קהילות השלום בעולם ? האם yesterday הוא לא יצירת נצח ? האם הסרטים הקומיים של רינגו סטאר לא הפכו אותו לאחד השחקנים הקומיים המוכשרים של הטלויזיה הבריטית והאמריקאית ? האם ג'ורג' האריסון לא הביא את תרבות הודו ויצר קשרים מוסיקליים כמו רבי שנקר שהקדימו את המוסיקה האתנית לפני העידן החדש במוסיקה העולמית ? האם הוא לא שימש חלוץ ? לזה אתם קוראים אוסף של אנשים לא מוכשרים ? חזרו בכם ! Get Back ! "

 

[מ ק ר ט נ י]

ואני מסכים לחלוטין עם Blue adder

וחברו. איפה ההסכמה החלקית אגב? בשום מקום לא טענתי משהו שהפוך ממה שאתה טענת. והאמירה לגבי פול הייתה בצחוק מעורב. בעבר לא חיבבתי את סגנונו המוזיקלי אחרי ההתפרקות, מכיוון ש(ואין לי מושג למה- אולי הקול של פול) כל השירים נשמעו לי אותו דבר. אבל כיום אני מסכים לגמרי שלפול הייתה קריירת סולו נהדרת. כמובן שלא כמו שהייתה לו בתור חיפוש, אבל בכל זאת.

 

[BlueAdder]

טוב שיש פה הסכמה

הציטוט שלך, על פול, הוא הקטע שבו לא הסכמנו לגמרי, אבל אחרי שהבהרת את עצמך, אנחנו פחות או יותר חושבים את אותו הדבר... (

 

[ערןלוי]

ג'ורג' פול ורינגו.

ל ATMP אתה חייב להקשיב באמת. Living in the Material World של האריסון הוא גם מצוין. האלבומים שהוא הוציא אח"כ משתנים באיכותם. את חלקם אני מאוד אוהב וחלקם חלשים יחסית. Brainwashed האחרון שלו מצוין, אם אתה יכול להתגבר על ההפקה של ג'ף לין (שאני לא סובל). כנ"ל Cloud 9. האלבום הכי טוב של פול, ללא ספק, הוא Band on the Run מ 1973. אני אוהב גם את Ram, Back to the Egg, וגם את הכמה אלבומים האחרונים שלו. (למרות שאולי הייתי נותן אלבומים אחרים ביום אחר). רינגו - יש את האלבום Ringo מ 1973 שהוא לא רע בכלל והוא מכיל בין השאר שירים שכתבו (והקליטו איתו) כל חברי הביטלס האחרים וכך הוא למעשה האלבום היחיד שיצא אחרי תקופת הביטלס שמכיל השתתפות של כל חברי הביטלס (למעט האנתולוגיות כמובן עם השירים החדשים שהוקלטו בהן). זה בד"כ נחשב לאלבום הטוב ביותר שלו ואני נוטה להסכים (מאלה שאני מכיר). את האלבום האחרון שלו (ועוד כמה אלבומים משנות ה 70) אני לא מכיר בעוונותי, אבל האלבום הלפני קודם - Vertical Man - לא רע בכלל ומשתתפים בו כל מיני טובים וגדולים כמו מקרטני, האריסון, בריאן וילסון, אוזי אוסבורן, טום פטי, אלניס (טוב, גם לא כל כך טובים וגדולים). גם Time Takes Time מ 1992 הוא לא רע.

 

[מוטי פ]

רינגו סטאר

אני רוצה להזכיר שכשגו'ן, פול וגורג' החליטו לפנות לרינגו כדי שיצטרף ללהקה למעשה היה להם מתופף (ביט בסט). גו'ן, פול וגורג' הכירו בכשרונו הענק והנפלא של רינגו (שתופף בלהקת rory storm and the hurricanes)והם החליטו להחליף את ביט בסט ברינגו. את העבודה עשה ברייאן אפשטיין שהודיע לביט בסט על "פיטוריו" מהלהקה והציע לרינגו להצטרף לביטלס. בקרב חברי הביטלס; גו'ן, פול, גורג', ואמרגנם, ברייאן אפשטיין, הייתה תמימות דעים לגבי כשרונו של רינגו... מוטי

 

[ערןלוי]

אף אחד לא אמר...

שרינגו לא מתופף מוכשר. אבל הוא לא יוצר מוכשר. מצטער...