Zadig
Well-known member
מודה שלא התרגשתי מהקורונה וסיפורי העם והמנהיג כמובן.
אבל כאזרח צייתן וכנרתע ממגע עם מי שלא בחרתי,
ישבתי כל הזמן בבית, כמו כל עמישראל.
ויתרתי על כל התענוגות, פגשתי רק משפחה,
ועוד איזה שכן שמתעקש לדבר איתי,
ועכשיו שהכל מותר ואפשר לחזור אל בית המרזח - אני בטראומה;
כל יום השבוע תכננתי בערב ללכת לשם,
וכשמגיעה השעה 17:00 אני מתחיל להמציא תירוצים,
ובסוף מוותר בגלל אילוצים.
וכמו שאני מכיר את יתר הלוגמים שם,
הם ודאי כבר מנו אותי ברשימת הבר מינן;
"דוקא היה אחלה בחור"...
עיצות ?
אבל כאזרח צייתן וכנרתע ממגע עם מי שלא בחרתי,
ישבתי כל הזמן בבית, כמו כל עמישראל.
ויתרתי על כל התענוגות, פגשתי רק משפחה,
ועוד איזה שכן שמתעקש לדבר איתי,
ועכשיו שהכל מותר ואפשר לחזור אל בית המרזח - אני בטראומה;
כל יום השבוע תכננתי בערב ללכת לשם,
וכשמגיעה השעה 17:00 אני מתחיל להמציא תירוצים,
ובסוף מוותר בגלל אילוצים.
וכמו שאני מכיר את יתר הלוגמים שם,
הם ודאי כבר מנו אותי ברשימת הבר מינן;
"דוקא היה אחלה בחור"...
עיצות ?